שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התחלות ישנות: "ריי דונובן" דרמטית אבל לא מחדשת
    העונה החדשה של "ריי דונובן" מתחילה באירוע גדול ודרמטי, אבל למעשה ממשיכה עם השטיקים הישנים. עם שחקנים מצוינים ועלילה ממכרת - אין בכך שום דבר רע

    סדרות פרימיום מונעות על ידי תוגה. תוגתו של המורה לכימיה שלקה בסרטן; תוגתה של הצעירה הניו יורקית שלא מצליחה להבין מה היא רוצה מהחיים; תוגתם של רובוטים הנאלצים לשרת בני אנוש בפארק שעשועים. "ריי דונובן", ספציפית, שגשגה על תוגה – תוגתו של פיקסר קשוח שנאנס בילדותו ולא יודע כיצד להתמודד עם זה, תוגתה של אשתו שלא מצליחה לחדור מבעד לחומותיו, תוגת ילדיו שמשלמים מחיר על אורח חייהם המעורערים, תוגת אחיו שכמותו, לא מצליחים להתגבר על טראומות מעברם. עכשיו התחילה עונתה החמישית של הדרמה של שואוטיים, ומה אתם יודעים? שוב שולטת התוגה ב"ריי דונובן", רק שהפעם, ביתר שאת.

     

    התוגה שולטת הפעם ביתר שאת. "ריי דונובן"

    התוגה שולטת הפעם ביתר שאת. "ריי דונובן"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ביקורות נוספות:

    "קצה האגם": מוזרה, מקורית ומהפנטת

    "הישרדות": רגע היסטורי מרגש והרבה דמעות

    "אוזרק": לא בליגה של "שובר שורות", אבל מהנה

     

    האמת היא שיש סיבה טובה לכך, ומי שטרם צפה בפרק הראשון של העונה החדשה, מומלץ שיפסיק את הקריאה כאן, כי ספוילר מאסיבי ממתין בעוד מילה, שתיים: כפי שמתברר קצת לתוך הפרק שקופץ קדימה בזמן באופן משמעותי מנקודת הסיום האופטימית של העונה הרביעית, אבי (פולה מלקומסון), אשתו של ריי (ליב שרייבר), מתה. ממה? זאת לא נדע. לא עכשיו, לפחות. ליוצריה של הסדרה יש כנראה תוכניות להמשיך ולהשתמש בפלאשבקים מימיה האחרונים של אבי כדי לטוות את סיפורם, לשמור על איזושהי רמה של מתח בנוגע לסיבת מותה ולהאיר תמורות שהתרחשו אחריו. האם היה זה הסרטן בו נלחמה? או שמא איזו הסתבכות חדשה של ריי שהובילה לכך? האם לעימות אלים של ריי עם אחיו ואביו מיקי (ג'ון ווייט) שנחשף גם הוא בפלאשבק יש איזשהו קשר לעניין?

     

    הפרק הראשון חוזר לנקודת האפס ()
    הפרק הראשון חוזר לנקודת האפס

    באופן מסוים, "ריי דונובן" עשתה סוג של רי-סט על עצמה, מתחילה שוב מנקודת האפס, והדבר משחק לטובתה. היא עדיין קולחת ומבדרת, השחקנים עדיין מצוינים, והמבט שהיא מציעה לתוך הדקדנטיות ההוליוודית עדיין ממכר. אבל יש מנגנון קבוע, זה כבר ברור, וגם עם מהלך עלילתי רדיקלי שכזה קשה להתנער מהנוסחתיות.

     

    קחו, לדוגמא, את הנבל העונתי – הפעם זוהי סוזן סרנדון הכבירה כסאם ווינסלו, בכירה באולפנים ואישה מניפולטיבית ומסוכנת שכל מטרתה בסיפור הוא לספק

     לריי אפשרויות חדשות להסתבך עד מעבר לראשו (אם כי באופן עקבי "ריי דונובן" מוכיחה שאין דבר כזה מבחינת גיבורה, "מעבר לראשו"; במקסימום, מחכים עד סוף העונה ופשוט הורגים את כולם). בעונה הקודמת היה זה מאפיונר רוסי מסוכן (ריימונד ג'יי בארי), עונה לפני כן היו אלה איאן מקשיין וקייטי הולמס שאיישו את המשבצת כאב תככן ובתו הכוחנית, וכבר הבנתם את הרעיון. "ריי דונובן" לא באמת משתנה, אפילו אם היא הורגת דמות ראשית; היא רק מוצאת תירוצים חדשים להמשיך ולהיות מה שהיא, סיבות חדשות להמשיך עם מעגל התוגה הזה. היא אולי רוצה שתרגישו שהיא מתחילה מחדש, אבל היא עושה זאת באמצעות כל אותם שטיקים ישנים.

     

    שלישי, 22:00, yes Oh

     

    הביקורת פורסמה במגזין "פנאי פלוס".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים