שתף קטע נבחר

החלום האמריקאי הופך לסיוט

אין תחום בו ממשל טראמפ גרם לשינויים קיצוניים יותר מאשר תחום ההגירה לארה”ב. הכל הרבה יותר קשה, מסובך ומסורבל. שלומי אטש, עורך דין מומחה לענייני הגירה, עושה קצת סדר בבלגאן ומנסה לשמור על אופטימיות

עידן טראמפ לא דומה לשום דבר שאלה מאיתנו שחיים בארה"ב הכירו עד היום. רובנו, כישראלים, עברנו תהליך כזה או אחר בכדי להשתקע או לבלות כאן תקופה ניכרת מחיינו. כל אותם תהליכים הפכו בחודשים האחרונים, מאז עלה הנשיא ה-45 לשלטון, קצת שונים.

 

השבוע נודע כי מעתה, כל המבקשים גרין קארד, גם לצרכי עבודה, יאלצו לעבור ראיונות, מה שיהפוך את התהליך למסורבל, מסובך וארוך הרבה יותר.

אחת מהבטחות הקמפיין הנחרצות של טראמפ הייתה לעצור את מה שהוא הגדיר 'ניצול' של מדיניות ההגירה לארה"ב, שלטענתו הייתה עד היום חופשית מדי ומלאת פרצות שאיפשרו “להטמיע אוכלוסיה שעלולה להזיק לכלכלה ולמדינה בכלל”.

 

המדיניות החדשה שהוכרזה השבוע תכנס לתוקפה ב-1 באוקטובר ולפי רשויות ההגירה, צפויה להתרחב לבקשות גרין קארד ו-ויזות בקטגוריות אחרות."הרפורמה החדשה משקפת את המחויבות הבלתי מעורערת של הממשל החדש לחזק ולהדק את מדיניות מערכת ההגירה שלנו”, אמר מי שעומד בראש המערכת, ג'יימס מקמנט, שטען כי המדיניות תסייע לרשויות ההגירה לפקח באופן קפדני יותר על כל האישורים שניתנים למהגרים החדשים.

 

שלומי אטש, עורך דין מומחה לעינייני הגירה, מספר לנו בראיון על השינויים הגדולים שכבר אחרי פחות משנה לממשל החדש, מרגישים במערכת, ומסתבר שהם אפילו גדולים יותר ממה שחשבנו.

 

מתי התחלת לזהות שינוי במערכת?

"התחלנו לחוש בשינויים כבר מספר חודשים אחרי שהממשל החדש נכנס לבית הלבן. מעבר לשינויי חקיקה, בתחילה הם באו לידי ביטוי, בעיקר במעין רוח גבית של פקידי הממשל, אם ברשויות ההגירה, או בקונסוליות השונות ואם במעברי הגבול. יש 'יד חופשית' נוקשה בהרבה מזו שהכרנו במתן ויזות ובכלל בשלבים השונים של התהליך, בבקשות עצמן, בכניסה למדינה, בשערים".

 

"יד קלה על ההדק".  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
"יד קלה על ההדק". (צילום: AFP)

 

עו"ד אטש מסביר שבכל האפיקים בהם עוברת רשות ההגירה, השינויים משמעותיים. "כשאני מדבר על שינוים לאורך התהליך, אני מתייחס לכל סוגי הויזות השונים. חשוב להבדיל בין הבקשות שמגישים כאן בארה"ב, לבין אותן בקשות המגיעות לקונסוליות עצמן במדינות השונות. בנוסף לאלו, יש גוף נוסף ואלו השומרים בכניסה לארה"ב, להם יש סמכות. אם חברה הגישה בקשה להעברת עובד, מנהל בכיר למשל, לארה"ב, ראשית, מגישים בקשה כאן לרשות ההגירה, ונניח שהיא אישרה. אחרי השלב הזה, את אותו אישור מגישים בקונסוליה שגם לה הזכות להביע הסכמה או אי הסכמה. בסוף התהליך, עם הנחיתה בארה"ב, פקידי ההגירה בכניסה יכולים לסרב, לעכב, לתחקר ולהקשות על הכניסה. כל אלו הם תהליכים שראינו בחודשים האחרונים, משתנים לנגד עינינו".

 

איך זה בא לידי ביטוי?

"מה שאני רואה זה שיש אווירה כללית של יד קלה על ההדק במרכאות, ודווקא כלפי קבוצות שלא חשבת שיפגעו, בין השאר חברות גדולות שרוצות להביא לכאן אנשי מקצוע, משכילים, מנהלים בכירים יזמים, סטארטאפיסטים".

 

אובמה אישר חוק שתקף גם לישראלים לפיו משקיעים יזכו לויזת שהיה, זה עדיין בתוקף?

"החקיקה הזו אמורה להיכנס לתוקפה באוקטובור ואנחנו מקווים שזה יקרה. היום המערכת במקום לא יציב וברור. גם אם אין חקיקה ישירה שפוגעת בבכירים, אנחנו מרגישים את האווירה הכללית, את הסרבול וההקשחה, את הבקשות לראיות נוספות ואת הסירובים לתיקים מאוד רציניים, חברות של מיליונים שרוצות להשקיע במדינה הזו והיום לא מקבלות אישור".

 

זה גם דורש ממך כאיש מקצוע, הערכות אחרת, לא?

“אנחנו, עורכי הדין לענייני הגירה, שומרים בחודשים האחרונים קשר הדוק אחד עם השני. בארגון עורכי דין להגירה אנחנו עורכים מפגשים תכופים בהם אנחנו משתפים סיפורים, תיקים, מציפים את הבעיות וחושבים כיצד עלינו להתמודד איתן במישור הפרקטי וגם במישור הפוליטי. אנחנו פונים לחברי קונגרס בשאילתות, ברצון להבין הליכים מסוימים ולעשות שינוי".

 

אטש מספר שאחת הויזות הראשונות להיפגע מהממשל החדש היא ויזת H-1B. "כשהממשל החדש עלה, אחת ההחלטות האופרטיביות שלו הייתה הקפאת ההליך המהיר שבדרך כלל נהוגבמתן ויזות לבעלי תארים לחצי שנה. זה מאוד משמעותי", הוא מדגיש "וזה משפיע ביום יום. הקפיאו גם את החקיקה שאמורה הייתה להיכנס לתוקפה ב-17 ביולי עם 'חוק היזמים' שהתקבל על ידי הממשל הקודם ואיפשר ליזמים, בעיקר בחברות היי טק וסטארט-אפ, כניסה למדינה ושהיה למשך חמש שנים בתנאים מסוימים, יזמים שמחזיקים באחוזים מסוימים ובעלי תפקיד מרכזי שקשור בתפעול ומאמצי הגידול, שגם הוקפא עד להודעה חדשה".

 

ישראלים רבים הגישו בשנים האחרונות בקשות לגרין קארד על בסיס העסקה. בתחילת חודש אוגוסט, גם אלו, כך הודיעו, עומדות להשתנות. "על פי השיטה החדשה, ככל הנראה תהיה שיטת ניקוד, כלומר ההחלטה למתן האשרה תתבסס על נקודות זכות אשר יוענקו על בסיס אלמנטים שונים כמו רקע אקדמאי, בקיאות בשפה האנגלית, השפעה במדינה, אפילו גיל המועמד ועוד. חשוב להדגיש שזו עדיין לא נכנסה לתוקף וצריכה לעבור אישור קונגרס, אבל אם תיכנס, היא עלולה להגביל את היכולת שלנו כעורכי דין לסייע למהגרים. הרי לא מדובר באנשים שקפצו מעבר לגדר או שהו כאן באופן לא חוקי, אלא אנשים עם יכולות מיוחדות, משפיעים, משכילים, אנשי מקצוע ויזמים".

 

איך זה מתחבר להכרזה האחרונה של הממשל שדיברה דווקא על איתור אותם מהגרים משכילים שיכולים לסייע לקידום ארה"ב?

"אני באמת לא יודע. חשבתי שהמהגרים הלא חוקיים, הם אלו שיפגעו בעיקר, והמשכילים והמקצוענים לא היו צפוים להיפגע. אנשים שיכולים להרים כאן את הכלכלה והתעשיה, לא חשבנו שיפגעו אבל נראה שהתבדנו".

 

אתה מזהה שיש כאוס היום במערכת?

"אני רואה שיש התארגנות שמתגבשת לעצור את הסחף, כדי לשמור על הדברים כחלק מהשמירה על הקיים. דברים נעשים לאור החוקה ואנחנו רחוקים מכאוס, אבל דברים זזים בהחלט והשינויים ברורים. בעיקר ברמת המדיניות יותר מחקיקה, אבל אנחנו מרגישים את זה".

 

מה בנוגע לתיקים רגילים של מהגרים?

"יש תכונה, יש תנועה של מהגרים חוקיים ולא חוקיים מחוץ לארה"ב ובתוכה, כאלו שטרם התחילו הליך, כאלו שהיו לפני הגשת בקשה, כולם עלו שלב במהירות, ובתכיפות של הדברים. מעבר למה שאני מרגיש בפועל במדיניות, יש גם פרסומים כלליים על איסורים כאלו ואחרים של הממשל הנוכחי, יש חשש כללי באוויר, בקרב המהגרים עצמם, שגורם להתעוררות ודאגה וחוסר שקט".

 

וזה חשש מוצדק?

"ההחלטה החדשה לראיונות למועמדים למועמדים לגרין קארד על בסיס עבודה, היא דוגמא טובה. עד עכשיו ההחלטה לראיין את המועמדים לויזה הזו הייתה רנדומלית, כשפחות מעשרה אחוז מהם נאלצו לעבור ראיון. מבחינת החלטות אופרטיביות, ניתנה החלטה לתגבר אכיפה גם לויזות שמיועדות למקצוענים, להגיע למקומות העבודה למטרות אכיפה ועוד. החלטה נוספת נעשתה גם בעניין הויזות הפשוטות ביותר, כמו ויזת תייר. ההחלטה היא לאכוף מדיניות קפדנית יותר למתן ויזת תייר על ידי הקשחת תנאים לקבלה. בדיקת הרקע של אותו מועמד, אפילו בדיקות שמגיעות עד רשתות חברתיות. גם להארכות של ויזות, כולל ויזות סטודנט, מקשיחים את התנאים ומעלים את הרף של נושא הבדיקה וכל מה שנאמר על ידי המועמד".

 

במציאות החדשה, ממליץ העו"ד אטש, להיערך לתהליך מדוקדק ומסורבל יותר מאי פעם. "אם בעבר רבים בחרו לעבור את התהליך לבד ולהסתמך על נתונים ומסמכים בסיסיים שעליהם לספק, היום אני ממליץ בחום לפנות לאנשי מקצוע, לקבל הדרכה. לא תמיד המידע באינטרנט מספיק. המדיניות משתנה, וההתנהלות משתנה. רק אנחנו מהשטח יכולים לזהות אותה, ולהבין את הצורך החדש שנולד בעקבותיה. צריך להבין שינויי מדיניות מבפנים. אני בהחלט רואה יותר סירובים", הוא מוסיף. "פורסמו בתחילת אוגוסט נתונים שמדברים על כך שבשנת 2017 הוגשו 300 אלף בקשות מסוג H-1B כולל הארכות ושינוי מעסיק. ב-2016 הוגשו 400 אלף. נכון לעכשיו אושרו רק 58 אחוז לעומת שנה שעברה כשאושרו למעלה מ-87 אחוז. זה נתון סטיסטי ברור".

 

יש יחס אחר לישראלים?

"היחס לישראלים ולשאר המועמדים ממדינות המערב שונה מהיחס למבקשי הויזות ממדינות מוסלמיות, לאור ההגבלות הספציפיות שהוטלו על חלקן. יחד עם זאת, ישנה השפעה ישירה על ישראלים מכיוון שרבים מהם בעלי חברות סטארטאפ והיי טק שמנסות להעביר עובדים ונתקלות בשינוי המדיניות החדש".

 

לאטש חשוב לסיים בנימה אופטימית כשהוא מציע לזהות את השורה התחתונה. "לאור כל השינויים, עדיין חשוב להדגיש שמרבית הבקשות מאושרות, אבל כדי שזה יקרה מתאמצים הרבה יותר ומשך התהליך ארוך יותר. עדיין יש לנו אופציות לאנשי עסקים, לבעלי חברות, ליזמים, לאנשים משכילים, ולמי שיש לו את החלום האמריקאי. כל שינוי המדיניות לא מונע מאנשים להגיש בקשות ולבוא, להגר ולבקר, אבל המודעות בקרב אותם אנשים עלתה, זה הכרחי במציאות החדשה. אני מקווה ומאמין שבאיזשהו שלב המערכת תתאזן ותתייצב. עכשיו", הוא מסכם "היא לא יציבה, אבל אני מאמין שבקרוב נגיע למקום בהיר יותר ונבין את מגמת השינויים כך שנוכל להתאים את עצמנו לסטנדרט שיקבע, כשהיום הוא משתנה מחודש לחודש, מידיעה לידיעה".


פורסם לראשונה 01/09/2017 04:54

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים