שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לייבור דיי זה לא רק ברביקיו
    ההיסטוריה של סוף השבוע הארוך המסיים את הקיץ רצופה בקונפליקטים אלימים ומאבק על זכויות עובדים בארה”ב. השנה זה כנראה רלבנטי מתמיד
    עוד וויקאנד ארוך, עוד חופש שקיבלנו ואנחנו לא ממש בטוחים למה. אז אם אתם מתכוונים להתמסר למסורת החג המקומי, במה שנראה בעיקר כמו קניות או ברביקיו, אולי כדאי שנדע גם מה הסיבה למסיבה.

     

    כמובן שבעידן טראמפ, גם עוד סופ"ש של בטן גב, שכבר מזמן שכח למה הוא כזה, הופך לפתע, למקור מחלוקת, אבל לפני המחלוקת, כדאי שנדע מאין הכל התחיל. הלייבור דיי הוא אחד מהימים החשובים בלוח השנה האמריקאי. יום שני הראשון בכל ספטמבר, מגלם בתוכו מערבולת של היסטורית תנועת העובדים באמריקה, סיפורי גבורה וסיפורים של אלימות ועצב.

     

    הסיפורים אודות היום החגיגי נוגעים ביום אחד בשנת 1882, כשצעדה אורגנה ברחובות מנהטן. זה היה ב-5 בספטמבר, כשמנהיגי ה'יוניון', קראו להמונים להצטרף למה שכינו “monster labor festival”. היסטוריונים מספרים שמעט אנשים הגיעו באותו הבוקר לצעדה והמארגנים חששו שרוב העובדים פשוט לא רצו להפסיד את המשכורת של אותו היום. לשמחתם, הם גילו שלאט לאט עוד ועוד עובדים הצטרפו ובסוף היום הם כבר ספרו 10 אלפים משתתפים. העיתונות של אותם ימים כינתה את המאורע "יום האנשים".

     

    עם השנים השמועה על "יום האנשים"התפשטה וברחבי ארה"ב יזמו צעדות דומות. רק אחרי למעלה מ-10 שנים הפך היום למעין יום חג מעוגן בחוק. באורגון עבר החוק לראשונה ב1887 ואחרי הצטרפו ניו יורק, מסצ’וסטס וקולורדו.  בשנת 1896, על פי החלטה של הנשיא גרובר קליבלנד הפך היום ליום חג לאומי. שני המצעדים הראשונים נערכו ב-5 בספטמבר, והשלישי ביום שני הראשון לחודש ספטמבר ולכן גם נקבע תאריך זה בחוק.

     

     (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

     

    הרעיון לא עבר ללא מחלוקת. אז, כמו היום, לא כולם תמכו באיגוד העובדים. בעיקר לאור מאורעות 4 במאי 1884, כאשר ארגון העובדים הפגין בשיקאגו

    למען הגדרת יום עבודה ל-8 שעות בלבד. באותם ימים עבדו בממוצע 12 שעות עבודה ביום ושבעה ימים בשבוע. גם ילדים צעירים בני פחות משבע עבדו באותם ימים במפעלים ומכרות. מה שהתחיל כמחאה שקטה הפך תוך שעות ספורות למפגן אלימות כשפצצה התפוצצה בין האנשים. רבים נפצעו ואחד השוטרים נהרג. המשטרה הגיבה בתקיפות, עם יריות שהרגו כמה מהמפגינים. למרות שמעולם לא הוכח שמישהו מבין המפגינים הפעיל את הפצצה, רבים בארה"ב בחלו לחשוש שארגון העובדים הופך קיצוני ומאיים.

     

    בעקבות המאורעות מציינים בארה"ב ובמדינות ברחבי העולם ב-1 במאי את יום העובדים אבל כשהנשיא בחר יום ל'לייבור דיי' העדיף תאריך שלא יהיה מזוהה עם אותה חוויה אלימה ומעוררת מחלוקת.  ההבדל בין יום העובדים ללייבור דיי מוסבר על ידי מומחים בעיקר דרך הסיבות שהובילו לציונם. יום העובדים במאי הוא לציון פחות שעות עבודה ושכר הוגן יותר, ואילו יום הלייבור מציין הגינות כלפי עובדים. דקויות דקיקות אמנם, אבל מה לא נעשה למען יום של חופש?

    מדי שנה ביום הזה נשאלת השאלה, כמה באמת הוא עדיין מזוהה עם העובדים. את החיבור אפשר לאתר בצעדה המסורתית בניו יורק ובערים שונות בארה"ב, ודווקא השנה, נראה שהדיון בוער מאי פעם.

     

    איגודי העובדים מייצגים בערך 155 מיליון עובדים בארה"ב, כשתעריפי השכר שאינם מאוזנים ואחידים, ההבדל בין תנאי העסקת נשים וגברים גודל והבטחות הבחירות הגדולות נראות רחוקות מהמציאות בשטח.

     

    בעוד שרבים יטענו שהם חוגגים את יום העובדים שמציע תעריפי דלק זולים יותר, הנחות ומבצעים שווים, בין נקניקייה לסטייק, רבים חושבים שהשנה, בלייבור דיי, יש לדון ב'קמפיין המגמתי שטראמפ מנהל נגד העובדים באמריקה', לטענתם. בידיעה שפורסמה השבוע ב'וושינגטון פוסט', החליטו להוכיח כי טענתו של הנשיא בימי הבחירות, בכל הקשור במתן יחס טוב מאי פעם לעובד האמריקאי הייתה מטעה וכי במציאות, ההיפך הוא הנכון.

     

    את הטענות גיבשו סביב הצווים הנשיאותיים עליהם חתם טראמפ, דרך החקיקות בהן הוא תומך ובהתאם לניסיונות לדחות או להתעלם, להגדרתם מהבקשות לחוקים שיעלו את הבטיחות והביטחון של עובדים במקומות העבודה. בעיתון הכריזו השבוע כי כשמדובר בתמיכה ובזכויות של אלו שעזרו לו להיבחר, טראמפ לא רק נכשל, אלא פועל, להגדרתם, להפוך את חייהם של העובדים לגרועים יותר.

     

    בין השאר ציינו ב'פוסט', את הדחייה של החוק שעבר בימי כהונת אובמה - חוק השעות הנוספות. בממשל טראמפ פעלו לצמצם את מספר השעות בהן רשאי עובד לקבל תוספת.חוק נוסף שטראמפ הורה לדחות עם כניסתו לכהונה היה 'חוק הנאמנות', לפיו על יועצים פיננסים לעבוד למען אינטרסים של עובדים ולא של משקיעים שמספקים להם תנאים אטרקטיביים יותר. העיכוב משפיע כמובן גם על סכון בחיסכון של עובדים בעת פרישתם.

     

    ב'וושינגטון פוסט' הסבירו עוד כי אחת הסיבות לכך שלדעתם, בלייבור דיי הקרוב יש להתייחס לעובדה שהנשיא החדש לא עומד בהבטחותיו לעובדים באמריקה, כשעסקו בשכר המינימום. שכר המינימום עומד היום על 7.25$ לשעה, 25% פחות משוויו לפני 50 שנה. 29 מדינות בארה"ב כבר החליטו להעלות את הסכום הזה במחוזותיהם אך השאר עדיין דבקות בשכר המינימום הפדרלי, שבמקרים רבים, הינו פרנסתם של אוכלוסיות רבות, ביניהם משכילים יותר, מבוגרים יותר ובעלי משפחות. לטענתם העובדה שאין שינוי במדיניות,מעידה על חוסר הירתמותו של הנשיא לעובדים במדינה.

     

    עוד מציינים בדיווח, כי 62 אלף עובדים נחשפו לאחרונה לבריליום במהלך עבודתם ואמורים היו לקבל אמצעי הגנה שיסיעו להם להימנע ממחלת ריאות.משרד העבודה החדש עצר את ההחלטה והודיע שעובדי בניה ומספנות בשלב זה אינם זכאים לאמצעי ההגנה, עד שיבחנו את פרטי ההחלטה המקורית מחדש.

    גם אחרי ששני מיליון עובדי בניין נחשפו לחומרים מסוכנים אשר ידועים כגורמי סיכון למחלות כמו סרטן ומחלת כליות, הוחלט על אכיפת מגמות שיפחיתו את סיכון העובדים. אלו אמורות היו להיכנס לתוקפן ביוני האחרון, אבל נכון לעכשיו, נדחו לפחות עד 23 בספטמבר.

     

    בעיתון טוענים שהתקציב החדש של ממשל טראמפ מונע מעובדים את הביטחון לדיור בר השגה, לטיפול בילדים, הוא מצמצם את היקף ההכשרות שעברו ואת האפשרויות הנוחות לתחבורה. אם כל אלו יעברו, הכריזו, כולל כמובן הרפורמות החדשות בבריאות, התוצאות לעובדים בארה"ב עלולות להיות הרסניות, עם מיליוני עובדים בשכר נמוך שיאבדו את כיסוי ביטוח הבריאות שלהם. לסיכום הודיעו שימשיכו לעקוב אחר המגמות המדאיגות גם אחרי הלייבור דיי.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לייבור דיי זה לא רק ברביקיו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים