להסיר חסימות: להרגיש ולהתרגש מחדש
אנשים אוחזים ברגש זמן רב כי הם מפחדים משינוי, אבל אם נסתכל מעבר למוכר, נוכל לראות את האמת ולצאת לחופש. שרונה פומס על הקשר בין חושך לאור ועל החיים במציאות מוגבלת
תאריך הלידה נקבע על ידנו לפני הגענו לפה כדי להתנסות, אך במהלך הדרך, רבים שוכחים את ההפרדות שביקשנו לחוות במציאות פיסית, שהרי כמו יין וינג באנו ליהנות ולסבול, לבחירתנו. יין וינג נועדו להעיר ולהאיר אותנו.
אחת הדרכים הססגוניות לחוות היא דרך עולם הרגשות המהווה לא יותר מסימן הבא להראות כמה התקדמנו במסע או כמה נלכדנו באותם דפוסים ישנים שוב ושוב. האם אנו מביעים רטטים גבוהים או נמוכים, פחד או אהבה, האם סופגים רעילות או מנקים האם מנוהלים על ידי הרגשות או נפרדים מהם לשלום?
הרגשות במפה האסטרולוגית באים להראות לנו מה ביקשנו לחוות באופן אינטנסיבי ומה קל לנו יותר לבטא. בשתי מפות שונות שפגשתי לאחרונה, לאחת היה עודף של אלמנט המים, ובמפה השניה נעדר אלמנט האש. שתי המפות, הכביכול שונות, מראות כמה העולם הרגשי מנהל את בעלי המפה. יחד עם זאת, כל אחד מבעלי המפות, כמו כולנו, קיבל הזדמנות זהה לפרוח, כזו ששום מפה אסטרולוגית לא מאוזנת, ככל שתהיה, לא תעצור בעדו. אולם שכחנו איך המפה מראה היבט אחד, תזכורת של אותה התנסות שביקשנו לחוות.
הכל זה על פחד או על אהבה
הסינים הבחינו בין מערך הרגשות לפי חמשת האלמנטים: שמחה, כעס, תסכול, דיכאון ועצב. הרגשות באים מהמיינד, לעומת זאת, תחושות לא ניתן להגדיר. תחושה משתנה ללא הרף ובאופן מתמשך, ורגש זה משהו שלעולם לא משתנה. מי שיחווה רגש זמן רב יראה שהגוף יחווה הצפה ולא יוכל להמשיך יותר לשאת את המשא. אם נרצה, הגוף יחווה חופש אם לא נילחם, לא נסתיר, לא נתכחש ולא נחביא אף אחד מהרגשות.
האסטרולוגיה הסינית קושרת את העולם הרגשי, את תפיסת העצמי עם בריאות (ברב שכבתיות של כוכב התומכים). אנשים אוחזים ברגש זמן רב כי הם פוחדים משינוי - אם אנחנו כועסים על משהו זה קורה במחשבה שממחזרת את עצמה. אם, למשל, מישהו אמר משהו שאני לא אוהבת, פירשתי לא נכון או האגו התערב - וזה קורה לעיתים תכופות - כעס מתחיל להיוולד. כאשר מחשבה חוזרת על עצמה, אין שינוי וזה יוצר מאבק והיפרדות.
עם זאת, כשמדובר בתחושה של אהבה, למשל, היא מחכה להשתנות ולהתרחב - זה שינוי. התרחבות זה משהו טבעי שנרצה כל הזמן לחוות, והיא לא יכולה לקרות מבחוץ אלא רק מבפנים.
אם ננקה רגשות או כל מיני דברים שאנחנו מתמודדים איתם, הם יחזרו בצורה חדשה במחזוריות, משום שמנטלית הרגש לא רוצה להיעלם (למות), ואז נוצר מצב של רגש זהה אך במרחב שונה או ברמה הבאה, אך הוא אינו מגיע למקום של ניטרליות שמשנה את המחשבות.
יש לנו בחירה להתרגל למחשבות מנטליות או להסתכל על זה שיש תמיד משהו אחר, מעבר - ואז נוכל לראות את האמת ולצאת לחופש. אם נשנה מחשבה לפני שהיא מתחילה, זה יביא אותנו למחשבה הראשונית - התהליך הזה לא יכול להתרחש אם המחשבה שלנו לא משתנה.
כשמתכת ומים נפגשים
רגשות הולכים יחד עם המיינד, כמו שמתכת (מיינד) תומכת במים (אלמנט המייצג רגשות). אין טוב מלחוות רגשות כדי להתנסות ולהתנקות. זה בסדר גמור לחוות דיכאון, לב שבור, קנאה וכדומה. רק כשאנחנו חווים את כל הרגשות אנו יכולים לחוש גם את החמלה שאנו זקוקים לה ואיבדנו בתהליך. ניפרד מהמיינד המביא שיפוט החובק בתוכו זיכרונות נעימים, נחבור למים הזורמים וניפרד ממים לכודים היוצרים מערבולות רגשיות.
הרבה דברים אלוהים ברא בעולם, אך פחד זו המצאה של אנשים. פחד נוצר בתוכנו ואנחנו לא מניחים לו להשתחרר. למשל הורים לא ראו פחד או לא שמעו פחדים של ילדים, כדי לא להתעמת עם פחדים שלהם. ילד שמראה פחדים (מים) רואה שיש נסיגה של אהבה (אש) כלפיו, לכן מבין שמוטב להדחיק פחד כדי לקבל אהבה. אך אנחנו צריכים לדעת שאנרגיה נועדה לשרת אותנו, אם נניח לה ולא נתנגד.
כשחיים בתוך מציאות מוגבלת זה גורם לחוסר איזון, אך יש לנו יש את כל האלמנטים ואת כל מסכת הרגשות. הדרך הטובה ביותר להיות באינטגרציה ולחיות איתם בשלום, היא לתת ביטוי לכל הרגשות: כעס (עץ), פחד (מים), מתכת (כאב), אדמה (דאגה) ואש (שמחה). כיוון ששמחה זה גם רגש, ברגע שלא נחווה את כל הרגשות לא נחווה שמחה אמיתית.
יש אנשים שקל להם לחוות כעס ולא קל לחוות כאב, כי זה דורש התכנסות פנימית. הרבה אנשים רוצים אישור על רגשות במקום פשוט לחוות אותם. כשאנחנו חווים את הרגשות, שום רגש לא מנהל אותנו יותר גם לא רגשות של אחרים. כשאנשים פוחדים לבכות, למשל, הם לא מנקים את רגש הצער ומאפשרים לו להיות בזליגה של זרימה. ביטוי של חמלה פותח את כל הבריאה כי הוא לא בקוטביות.
רק בחושך האור מאיר, עכשיו כשחשוך יותר רואים את האור. פחד ואהבה זו רק שאלה של מודעות ותדר.
לפנייה לכתב/ת 
