הכדורגלנים שלנו לא יודעים להוביל

להגנת שחקני נבחרת הכדורגל אפשר להגיד שקצת מזלזלים בהם - יש לנו שני שחקני הרכב בפרמייר ליג, עד השנה שעברה גם היה לנו את אחד הקשרים הטובים בליגה הגרמנית הקשוחה, אתמול עלו לצידו שני שחקנים שמשחקים באופן קבוע בקבוצות שלהם, יש לנו שחקן הרכב בסגנית אלופת בלגיה, באלופת אוסטריה ויש מספיק שחקנים מוכשרים. גם הליגה שלנו שולחת כמעט בקביעות נציגה אחת לפחות למפעלים האירופים.

הבעיה של הנבחרת היא כאשר כל השחקנים האלה משחקים יחד. הלגיונרים שציינתי רגילים לעשות את החלק שלהם בקבוצה, והשחקנים האירופים עוזרים להם בשאר הדברים, אבל כאשר הם מגיעים לנבחרת הם אלו שצריכים להוביל וחלוקת הכוחות אינה נכונה. כך קרה שאחרי עשר דקות לאיתי שכטר ועוד כמה שחקנים נגמר האוויר.

מוסר העבודה של השחקנים הישראלים נמוך מאוד. יכולנו לראות את זה במשחק הלחץ הרדוד של הבחורים בכחול-לבן. לווראטי ודה רוסי היה את כל הזמן שבעולם להחזיק בכדור ולתכנן את הצעד הבא שלהם. אפילו ברצאלי כבר עלה קדימה לנהל את המשחק. החופש שקיבל קנדרבה ממליקסון ודודזאדה עלה בשער של צ'ירו אימובילה.

נאתכו ואלמוג כהן עבדו ללא הפסקה וגם הרוש וקו ההגנה נתנו משחק לא רע ,אבל הטקטיקה והעמידה על המגרש לא נכונות, והאיטלקים ידעו לנצל את החופש והמרווח שקיבלו. אם בנבחרת הכדורסל השלם עולה על סך חלקיו, לישראל יש חלקים טובים אבל שכהם מתאחדים לשלם אין מספיק חלקים כדי להשלים אותו. לפחות חזרנו לימי המחמאות.