שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה, לא היה טעים?
    מה לעשות כשהילד מחזיר את הסנדוויץ' שלם הביתה

    בשיתוף תנובה

     

    אחת הסיבות השכיחות למועקה של ההורים בימים אלה היא החזרה לשיגרה של הכנת הכריכים בבוקר לבית הספר, ההתעסקות עם מה לשים בתוכו והדאגה האם הוא יחזור או לא יחזור הביתה. הכריך, כן?

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    אז הנה כמה נקודות למחשבה: מתכננים מראש. מתייעצים עם הילד, מגיעים להסכמות, מכינים טבלה (כבסיס לשינויים, אבל עם בסיס מסוים לצאת ממנו), ואז בבוקר נשאר רק לקום ולהכין ללא דיונים ושאר אפשרויות להתעצבנויות שלנו, כל זה לפני ששתינו את הקפה הראשון של היום.

     

    בטבלה הזאת גם רושמים בכל יום מה ניתן להכין כבר ערב קודם. לפעמים ניתן להכין מראש חלק מהדברים לכריך וכך לחסוך זמן בבוקר ולהתייעל, למשל להכין ביצים קשות, להכין ממרח אבוקדו/ גבינה מתובלת/ טונה/ סלט ביצים. אפשר גם לשטוף את הפירות והירקות. דברים קטנים אולי, אבל בהתארגנות של הבוקר כל שנייה הרי נחשבת.

     

    חשוב לזכור שתפקידנו ואחריותנו ההורית מסתיימים עם הכנת הכריך. מרגע שנארז והוכנס לתיק אין לנו מושג, ולא נדע לעולם בוודאות, מה עלה בגורלו. האם אכן נאכל? הוחלף? נתרם לילד אחר? הושלך לפח?

     

    אני מציעה גם שלא לשאול. הרי לא נוכל לדעת שהתשובות שקיבלנו הן אכן כל האמת ורק האמת, והשאלות שלנו עלולות רק לייצר מצבים שהילד יגיד מה

    שהוא יודע שאנחנו נרצה לשמוע וזה ממש לא בהכרח האמת (כי הכרחנו אותו לשקר). לכן, איפה שאנחנו לא נמצאים מומלץ לשחרר את האחיזה, השליטה והצורך לדעת. השאלות הרבות שלנו על הכריך: "אכלת את הכריך?", "היה טעים?", "מתי אכלת אותו?", "למה לא סיימת?", "למה החזרת?", ואולי אפילו "מה היה לאחרים בכריך?", מסמנות לילד כמה חשוב לנו שיאכל את הכריך, מה שיכול בעתיד להיות מנוצל על ידו לשימוש ככלי במערכת היחסים שלו איתנו.

     

    המקסימום שאפשר לומר על כריך "שחזר" זה: "האם יש משהו שאני יכול לעשות מחר כדי שהכריך לא יחזור שוב?", ואז כמובן לשקול את אפשרויות הביצוע הפרקטיות ו/או הבריאות לפי התשובה שתגיע.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    עם כל בהלת הכריך הבריא, צריך לזכור שגם אם הכריך שהילד אכל בבית הספר לא יהיה מאוזן מבחינת כל אבות המזון, זה לא הדבר היחיד שהילד אוכל באותו יום ואפשר להשלים לו רכיבי תזונה אחרים שהכריך אולי לא הכיל בשאר היום. כדאי להשתדל למצוא את קו הזהב בין הרצון שלנו שהכריך יכיל מקסימום רכיבי תזונה בריאים וחשובים לגדילתו ולהתפתחותו של הילד לבין הרצון של הילד שהכריך יהיה טעים וכייפי.

     

    ואם אתם הורים אמיצים במיוחד, אפשר לנסות להנהיג חוקים/כללים של כל הכיתה/שכבה/בית הספר לגבי מה מותר ואסור לשים בכריך או לידו ובכך למנוע מצבים שהילד אולי אוכל את הכריך הבריא שלו אבל מתבאס ומקנא מהכריך של הלחמנייה המתוקה עם השוקולד של החברים.

     

    ולסיום, נקודה למחשבה: יש שמועה שבבתים מסוימים הילדים עצמם מכינים לבדם את הכריכים שלהם לבית הספר. רק אומרת.

     

    רותי אבירי היא דיאטנית תנובה

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תנובה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים