שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ביחד על הסטי"ל: הבן מפקד בהשראת האב החולה
    חייו של עומר קורן השתנו בגיל 15: אביו אלי, שפיקד על מחלקה בספינת הטילים "אח"י תרשיש" בחיל הים, לקה במחלה קשה. עומר שאב עידוד ואחרי כמה שנים סיים בהצטיינות קורס חובלים. בשבוע שעבר תמך עומר באביו בעלייה לספינה, שגם הוא ישרת עליה: "התמלאתי בגאווה להמשיך את דרכו"

     

    סגירת המעגל של עומר ואלי קורן    (צילום: דובר צה"ל)

    סגירת המעגל של עומר ואלי קורן    (צילום: דובר צה"ל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סגירת המעגל המרגשת: חיל הים ידוע בצה"ל כגוף משפחתי, שרבים מהמשרתים בו, בעיקר כלוחמי ים, הם אחים או בנים של משרתים בזרוע הימית. סגן עומר קורן ואביו אלי משתלבים בהגדרה הכל-כך מוכרת של החיל, אולם סיפורם עורר התפעלות יוצאת דופן בטקס סיום קורס החובלים שנערך בשבוע שעבר בחיפה.

     

    סגן קורן עלה עם אביו לספינת הטילים "אח"י תרשיש" שעליה ישרת עומר. האב שירת על הספינה לפני 25 שנה בגרסתה הוותיקה יותר. במהלך הטקס הצליחו השניים להותיר את הנוכחים נרגשים מאוד: אלי סובל ממחלה קשה שעמה הוא מתמודד בשנים האחרונות. המחלה שיתקה חלקים בגופו של האב, ובשל כך הוא נאלץ לעלות בקושי רב על סיפונה של "תרשיש", כשהוא נתמך בבן עומר שמפליג בדרכו.

    האב והבן על רקע "אח"י תרשיש" (צילום: דובר צה"ל    ) (צילום: דובר צה
    האב והבן על רקע "אח"י תרשיש"(צילום: דובר צה"ל )
     

    אלי שירת כקצין מחלקה בספינת הטילים עוד כשהיא פעלה באשדוד. "לפני כמה שנים נקרע לי אבי העורקים ובמהלך הניתוח לתיקונו עלו לי קרישי דם למוח. קמתי משותק מהניתוח", סיפר אלי ל-ynet. "עברתי הליך שיקום ארוך בתל השומר, ב'עלה נגב' של אלוף במיל' דורון אלמוג ובמרכז רקנאטי לנפגעי ראש בתל אביב. יש לי פגיעה קטלנית בראש שמצריכה הרבה סבלנות להתגבר על הקשיים שלה, וכיום אני בעיקר פגוע בקואורדינציה ומוגבל בהליכה. התרגשנו מאוד לעלות יחד על ה'תרשיש'".

     

    משפחת קורן מתגוררת במושב ליד אשקלון. אלי עודד את עומר ואת שני בניו הנוספים ובתו בפעילויות ימיות שכללו בין היתר גלישה, ספורט ימי, שיט על יאכטות ושיט בסירה המשפחתית בכנרת. עד גיל 44 הספיק אלי לשרת במילואים במרכז השליטה של החיל, ובהמשך אף העביר גיבושים. כשעומר היה בן 15 הכול השתנה. המחלה התפרצה בגופו של אלי, והוא מצדו השתדל למנוע מהמחלה לגעת בבנו.

    "התרגשנו מאוד לעלות יחד על הספינה" (צילום: דובר צה"ל    ) (צילום: דובר צה
    "התרגשנו מאוד לעלות יחד על הספינה"(צילום: דובר צה"ל )

    אלי (משמאל) בעת שירותו בחיל הים (צילום: דובר צה"ל    ) (צילום: דובר צה
    אלי (משמאל) בעת שירותו בחיל הים(צילום: דובר צה"ל )

    "זה השפיע עליי המון אבל אז לא ראיתי את זה כמשהו כזה גדול ואני חושב שהתמודדתי עם זה בצורה טובה", מתאר עומר. "בראייה לאחור אני חושב שזה העצים אותי, זה לא גרם ללכת לאיבוד אי שם בגיל ההתבגרות. זה עזר לי להתרומם כשפתאום אבא הגיבור לא נמצא בבית. הוא היה מפרנס ועושה את כל התיקונים ואז פתאום מסתכלים עליי. התחלתי להכין אוכל ולטפל באחיי הקטנים".  

     

    למרות הקשיים בבית, עומר החליט לתרום במכינה קדם-צבאית, ובמהלך השהייה בה ניסה להתקבל לקורס חובלים אבל נכשל בגיבוש. הוא לא ויתר, וניגש שוב, והפעם נתן הכול, והתקבל לקורס היוקרתי. בדיוק כמו אביו, עומר סיים את הקורס בהצטיינות.

     

    "בכל רגע במהלך הקורס שאלתי את עצמי מה אבא שלי עובר לעומת הקשיים שאני עובר בקורס. הקושי שלו לקום כל בוקר ולא להצליח להזיז את היד - זה הקושי האמיתי. המשפחה מאוד הצליחה לבדל ממני את מה שקורה בבית וניסתה כמה שפחות לערב אותי. כך לא יצאתי מהריכוז בקורס התובעני".

     

    למרות החיבור הטבעי של המשפחה לים, רגע השיא שעורר את עומר היה בעלייה המשותפת לסיפון ה"תרשיש". לדבריו, "חשבתי שזה יהיה מובן מאליו אבל, וואו, זה מדהים, לא דמיינתי שאגיע לקורס חובלים ולחיל הים ועוד להגיע לספינה שאבא שירת עליה. התמלאתי בגאווה להמשיך את הדרך של אבא". אלי הוסיף כי הקורס של בנו עזר לו מוראלית להתמודד על המחלה: "עזרתי לו רק בנוגע לקשר שלי לים ולא עם הקשרים שלי בחיל הים. עזר לי שהוא בחר ללכת למקום שהוא רצה לשרת בו". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים