שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    הגיע הזמן להביא שחקן מוסלמי לבית"ר ירושלים

    אלי כהן לא גזען, אבל הוא אמר את האמת שאף אחד לא רוצה לשמוע. כעת, הגיע הזמן לשינוי, והדרך לעשות זאת היא ע"י החתמת שחקן מוסלמי שיצטרף בעתיד, והכנת הקרקע להגעתו. על כל האוהדים יהיה לקבל ולכבד אותו ולפחות נעשה שוב את הצעד הענק קדימה שלקחנו לאחור בפרשת הצ'צ'נים

    עוד לפני שאפתח, אומר כמה מילים בנוגע לטקסט הזה שאכתוב. אני יודע שאני אדם בעל דעות שונות בתכלית מהדעות של מרבית, אולי כל, אוהדי הקבוצה שעל ברכיה גדלתי - הצהובים מירושלים. אני לא חושב שיש עוד אדם שדורך ביציעי טדי ומחזיק בדעה שפיתרון שתי המדינות הוא גרוע לא בגלל שהוא גרוע

    לנו, ישראלים/יהודים, אלא בגלל שזה אסון לפלסטינים וחוסר צדק משווע שלא יתוקן עד הרגע בו כל ילד שנולד בגבולות עליהם אנחנו מגנים יקבל את מלוא הזכויות כמו כל ילד אחר. שיוויון מלא וזכויות מלאות, זה תנאי הסף לכל פיתרון מבחינתי. כן, אני אותו שמאל חמקמק שאפילו לא קיים עדיין על המפה הפוליטית בצורה ברורה מרוב שהוא שונה בפיתרון בו הוא מאמין. אתם מוזמנים להגיב ולתקן אם רואים לנכון, אני רק מבקש שזה יהיה בצורה תרבותית בלי קריאות התתפטר של רן בן שמעון.

     

    עוד לא עברנו באמת את חגיגות המאה אחוז בצבירת נקודות, אוהדים עדיין מסתובבים בראש עם התזכורת שבפעם האחרונה שככה התחילה עונה היא הסתיימה בדאבל, והנה באה לנו סערת פיטורי אלי כהן. עוד לא הספקנו להבין מה בדיוק תפקידו של השריף בכוח המקצועי רב הפנים והמייעצים מהצד של הקבוצה, והנה

    הוא מוצא את עצמו שוב בחוץ בדרך להיות בלתי רלוונטי במקרה הטוב וגזען במקרה הגרוע יותר. אז אתחיל ואומר שאין בדל גזענות בכל הראיון שערך אלי כהן עם נדב צנציפר. הוא לא אמר מילה אחת רעה על המגזר הערבי, מאמיני האיסלאם או הנוצרים, ולא טען שיש באחד השחקנים שהם מגדלים איזשהו פגם

    אשר ימנע ממנו את הזכות ללבוש את מדי הקבוצה.

     

    הקהל של בית"ר (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    הקהל של בית"ר(צילום: אורן אהרוני)

     

    בדיוק כמו שהיה במקרה גיא לוי, שאמר דברים זהים ולא פוטר, גם אלי כהן סיפק אבחנה למצב עניינים נתון. אבחנה מדויקת לדעתי האומרת שבמצב העניינים הנוכחי, ורק בו, לצרף שחקן ערבי/מוסלמי לקבוצה יהיה לעשות עוול לכל הצדדים המעורבים. השחקן עצמו שיסבול, האוהדים שיהפכו מיד למפולגים והמועדון שבהחלט עלול ליפול מקצועית. מתוך ניסיון אישי של מאורעות הצ'צ'נים מלפני כמה שנים, אלי כהן יודע עד כמה המצב הזה בו מנסים לחבר בכוח שני גורמים שאינם מעוניינים או בכלל יכולים להתחבר מפרק קבוצות. זו הסיבה בגינה אמר שהוא לא יהיה האדם אשר יעשה את הצעד שיביא לטלטלות בספינה אשר הוא הופקד על תפקודה המקצועי. אז אלי כהן לא גזען, אבל הוא אמר את האמת שאף אחד לא רוצה לשמוע ופוטר. זו עובדה גמורה ומוחלטת. ואין טעם לדוש בה.

     

    אני שם לב שיש אוהדים שיוצאים נגד הכתב המראיין כאילו הוא בעצם הסיבה בגינה החבילה המקצועית שוב פורקה, ואני שב ואומר שאין ולו רסיס של פגם בהתנהלות המקצועית שלו. בדיוק כפי שהיה מצופה ממנו מקצועית, בראיון כזה הוא העלה את שאלת שילוב השחקן הערבי. אלי כהן, בתור מרואיין שקול, היה צריך לענות את התשובה היחידה האפשרית (שאיננה בעצם תשובה) - ברגע שנזהה הזדמנות לצרף שחקן שישדרג את הקבוצה לא נתחשב בנתונים כמו דת, לאום או גזע. זהו. לענות בלי לענות ונגמר סיפור. זה שכהן ענה אחרת וצנציפר קיבל כותרת ענק זו לא אשמתו של הכתב.

     

    אני רוצה לעבור לדון בשאלה עצמה, בתפוח האדמה הלוהט שנקרא שילוב שחקן ערבי/מוסלמי בבית"ר ירושלים. כיוון שאין לי חשש שמישהו יפטר אותי, ואני בטוח לחלוטין בכך שאין בי שמץ של גזענות כלפי איש בעולם הזה, אני יכול לעסוק בדברים ללא חשש. אקדים ואומר שבמצב הקיים, קשה למצוא את החיבור הנכון שיתפוס בין כל הגורמים שישחקו תפקיד למן הרגע בו שחקן העונה על הקריטריונים יצורף. ההנחה שהכנסה של שחקן ערבי/מוסלמי לקבוצה תהיה צעד

    שיוביל את המועדון לסחרחורת שתסתיים בנפילה כואבת אל התחתית, כפי שאלי כהן העלה, נכונה כמעט בכל מצב אפשרי. עדיין, ישנו לדעתי מצבי קצה שאנו חייבים לנצל כדי להצליח לבקוע את הפתח לדו קיום מכובד בלי שהסכר יתפרץ עלינו בקול גדול ויאיים להטביע את הכל.

     

    אלי כהן והצ'צ'נים (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    אלי כהן והצ'צ'נים(צילום: אורן אהרוני)

     

    אנחנו לא מצפים אפילו מיושבי היציע המערבי לקבל בשלום שחקנים שמוצאם בלוחמי דעא"ש, פעילי הזרוע הצבאית של החמאס או משמרות המהפכה האיראניות. הם לא יהיו גזענים אלא רק שומרי החוק על פיו אסור לנהל מגעים עם אנשי האויב של המדינה. אני מבטיח לכם שהם יקבלו בכבוד רב כל שחקן זר מוסלמי או כל ערבי ישראלי שבאמת ירצה לייצג את המועדון ולתרום לו. כאשר אנחנו נזכרים ביציאת אנשי לה פמיליה מהמשחק נגד מכבי נתניה בו כבש סדאייב את שער היתרון, אנחנו לא יכולים לבטל את כל האלפים שנותרו לעודד את הקבוצה בדרך להפסד. אנשי היציע המערבי אינם הבעיה לשילוב שחקן ערבי או מוסלמי בקבוצה, זה ברור בוודאות. הם לעולם יהיו הגורם שיעזור לשלב שחקן שיענה לאתגר ויחזיקו את המועדון גם בזמן עימותים בין היציע הנגדי לבעלים.

     

    העניין יהיה למצוא מישהו שירצה לשחק בקבוצה, ויחד עם זה, תנאי הפתיחה שלו יהיו שגם אנשי לה פמיליה יקבלו את הצלחתו במחיאות כפיים ולא נטישה. קודם כל מעטים מאוד, אם קיימים בכלל, השחקנים הערבים ישראלים מהרמה הגבוהה שירצו לשחק בקבוצה שמבחינת אנשי המגזר מייצגת את האנשים שלא

    מקבלים את שילובם בחברה הישראלית. ראינו שגם אם אחד מהם מביע את רצונו לחוות את החוויה בטדי מהכיוון המארח, כמו שעשה רמזי ספורי לפני מספר חודשים, הוא מיד מתבקש לחזור בו ושחקנים אחרים אומרים בראיון אחרי משחק שהוא פשוט טעה. אני יודע שמבחינת התקשורת זה חסר חשיבות שאין שחקן

    ערבי מהדרגה הגבוהה שרוצה לשחק במועדון, וכל מה שבעצם עקרוני זה שלה פמיליה לא יקבלו אחד כזה גם אם היה. אני רוצה לומר באופן ברור שאם הרקע לאי קבלת השחקן מצד לה פמיליה הוא גזעני, הרי גם הרקע לאי רצון להגיע מצד שחקני המגזר הוא גזעני באותה מידה. כל פעם שאנחנו שוללים את האחר על פי מוצאו, דתו או אמונותיו אנחנו עושים צעד שהוא גזעני.

     

    ובכל זאת? אני מתעקש למצוא את הנוסחה, את הבלתי צפוי שיכול להוסיף למועדון ולא להיות חבית התבערה שתכלה אותו מבפנים. הבעיה עם לה פמיליה היא שהרקע לאי קבלתם את האחר לא ברורה. איכשהו אפשר היה להבין אם הרקע היה לאומי. הם מהצד הימני של המפה ומבחינתם כל פלסטיני (בין אם הוא מוסלמי או נוצרי, יושב בחיפה או בעזה) זהה והם לא מוכנים שאחד כזה ייצג את הקבוצה שהיא משוש עולמם. הם כמובן טועים, אבל את הרגש שמניע את העניין הלאומי אפשר להבין. העניין הוא שברור גם שהרקע הזה הוא לא הדבר היחיד, כיוון שבמקרה הצ'צ'נים לא ידעו אפילו על הסכסוך הישראלי פלסטיני לפני שנחתו כאן ובוודאי שלא הביעו תמיכה באחד הצדדים. לא ברור לי עד הסוף את מי בדיוק לא רוצים ביציע המזרחי לקבל. לא ערבי נוצרי, אבל גם לא אירופי בן דת האיסלאם?  לא ערבי דרוזי גם אם שירת בצבא ויחד עם זה גם לא אפריקאי ששמע את השם פלסטין לראשונה לפני כמה דקות?

     

    ברור לי שכנראה החיבור הלאומי לא יעבוד משני הצדדים. זה לא רוצה לייצג ואלו לא ירצו שייצג. לכן, הדבר היחיד שכן יכול לעבוד הוא שחקן מוסלמי זר. לא הייתה לשני הבחורים הנחמדים שהגיעו כל מחשבה רעה על היהודים היושבים בציון, הם לא תמכו בזרוע הצבאית של החמאס ולא יצאו לשרת את משמרות המהפכה של איראן כאן. רק לשחק כדורגל רצו. אה, כן והם מאמינים בני מאמינים רק שבדת מוחמד. כמו אז אני חושב גם היום שאנשי לה פמיליה טעו באופן החמור ביותר בהתנהלותם בנושא השחקנים הצ'צ'נים ובעצם בהתנהגותם העמידו את הקבוצה במוקד הלהבה ועוררו את הדחייה שחשה כלפינו החברה הישראלית.

     

    שחקן מוסלמי יכול וצריך לשחק בבית"ר ירושלים ובמהרה בימינו. על כל האוהדים לקבל ולכבד אותו ולפחות נעשה שוב את הצעד הענק קדימה שלקחנו לאחור בפרשת הצ'צ'נים. את הצעד הנוסף הדרוש קדימה בדרך לשילובו של שחקן ערבי ישראלי בקבוצה אפשר יהיה לעשות בשלב מאוחר יותר. זה לא שאני סתם מעלה רעיון, אלא שיש לי גם הצעה פרקטית עבור צמד האלים. במכבי נתניה משחק שחקן שהגיע מניז'ר העונה לשם עלי מוחמד. אני יודע ששם המשפחה קצת בעייתי, כמו סדין אדום לאוהדי בית"ר עוד מימי הפספוס שעונה לשם מוחמד צ'יטה, אבל עדיין כל מי שיש לו עין למשחק מבין שהוא בעל יכולות לקבוצת צמרת בישראל.

     

    הרעיון הוא לרכוש את כרטיס השחקן שלו כבר עתה אבל להשאיר אותו בהשאלה של שנה או שנתיים בנתניה להמשך התחשלות. במשך זמן ההשאלה אפשר יהיה להתחיל להתמודד מראש עם הרגע בו ילבש את מדי הקבוצה בעתיד. הפתרון המיידי, אם כך, הוא לא להביא קודם שחקן מוסלמי לבית"ר, אלא לקנות אחד כזה ולהתמודד בשלבים עם התהליך. דרך אגב, כיוון שהוא לא שיחק מעולם בנבחרת הבוגרת של ארצו והוא מתחיל את העונה השלישית בארץ, אפשר יהיה גם לאזרח אותו במועד לא רחוק ולטעמי גם לפתור בכך חור ענק במרכז השדה של הנבחרת. אנחנו יודעים שמציאות כאלו טביב אוהב עוד מימי רוקאביציה, גם אם בסוף שחר התערב והרס עם הכסף שלו. :)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ראובן שוורץ
    אוהדי בית"ר
    צילום: ראובן שוורץ
    מומלצים