שתף קטע נבחר
 

גיל הפרישה לנשים יישאר 62 עד להודעה חדשה

לאחר שוועדת הכספים של הכנסת עצרה את ההעלאה האוטומטית של גיל הפרישה לנשים, וקבעה כי גיל פרישת נשים יישאר 62 ולא יועלה לפני ה-15 בפברואר 2018, ועדת העבודה והרווחה אישרה היום את תיקון התקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות ובכך קבעה כי גיל הפרישה ישאר 62

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (ב') את תיקון התקנון האחיד של קרנות הפנסיה הוותיקות, לפיו גיל פרישה לנשים יישאר 62, ולא תתקיים לעת עתה המלצת הוועדה הציבורית משנת 2016 להעלותו באופן הדרגתי ל-64.

 

נושא העלאת גיל הפרישה לנשים עלה לכותרות בשנה וחצי האחרונות מאז שקמה ועדה של משרד האוצר בנושא שהגישה המלצות שלא התקבלו על ידי ועדת הכספים של הכנסת, שעצרה את ההעלאה האוטומטית של גיל הפרישה לנשים, שאמור היה לעלות באופן הדרגתי החל מה-1 בינואר 2017 ועד שנת 2022 עד לגיל 64 במספר פעימות.

 

בוועדה טענו אז כי הדחייה באה בעקבות הימנעותו של שר האוצר משה כחלון, מהבעת עמדה ברורה בנושא ולאחר שלא הגיש לוועדת הכספים את המלצתו בעניין, כפי שמתחייב בחוק.

 

בועדת הכספים קבעו אז כי כי גיל פרישת נשים יישאר 62 ולא יועלה לפני ה-15 בפברואר 2018, בכפוף להגשת המלצות מטעם שר האוצר ואישור ועדת הכספים. כאשר אם אלה לא יוגשו גיל הפרישה לנשים יישאר 62. לצורך כך, נדרש תיקון של התקנון האחיד של קרנות הפנסיה, אשר נמצא תחת אחריותה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וכך עשתה הוועדה היום. התקנות יחולו רטרואקטיבית מחודש אוגוסט 2017, כך שלא ייפגעו זכויותיה של אישה שפרשה בגיל 62 במועד זה.

 

סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הראל שרעבי, אמר היום בדיון: "המשמעות של אי העלאת גיל הפרישה לנשים מעל 62, היא שפחות כסף נכנס לקרנות ויותר כסף יוצא מהן, וכך צפוי תזרים הקרנות להיפגע בכ-4.8 מיליארד שקלים. מדובר בכ- 1.5% מסך הכספים בקרנות". שרעבי אמר שכתוצאה מכך ייתכן ותידרש הפחתה אקטוארית מזכויות העמיתים, אולם אם תידרש הפחתה כזאת, היא לא בהכרח תהיה מיידית, אלא ייתכן שתידחה לחודש אפריל 2018: "אנחנו מקווים שעד אז תוסר העננה האם גיל הפרישה לנשים יעלה או לא", אמר.

 

סמנכ"ל תקצוב ורגולציה באיגוד קרנות הפנסיה הוותיקות, יאיר כוכב, התריע: "קרנות הפנסיה ביצעו את ההערכות שלהן לפי גיל פרישה 64 לנשים. מישהו יצטרך לשלם על הדחיות האלה. בסוף עושים אקטואריה ומגלים שחסר כסף. ההחלטה הקודמת, לפיה לא תתקבל הכרעה בנושא למשך שנה, עלתה לנו 200 מיליון שקל. על המדינה להגדיל את הסיוע לקרנות". דעה דומה השמיעה עו"ד ענת יהב מאגף הפנסיה בהסתדרות החדשה: "נתנגד לגריעת זכויות מהעמיתים כתוצאה מתיקון התקנון. יש למצוא פתרון בדמות מימון חיצוני".

 

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), קרא לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לנהוג במשנה זהירות בעת בחינת הפעלת מנגנון איזון אקטוארי, אשר יפחית מחסכונות העמיתים. הוא הזכיר כי קרנות הפנסיה גם משקיעות את כספי החוסכים, ובעת חישוב המאזן האקטוארי יש לבחון מה הניבו ההשקעות, בטרם נפגעות זכויות העמיתים. עוד קרא לבחון אפשרות של שיעורי הפחתה גבוהים יותר מבעלי חסכונות גדולים.

 

על כך השיב שרעבי: "אלה הכספים הפרטיים של החוסכים. הקרנות מבוססות על ערכי שוויון והדדיות. אם נפרק את התשתית הזאת, נפרק את הקרנות. אנחנו לא ששים להקטין קצבאות, אבל תפקידנו הוא לוודא שכל העמיתים, גם העתידיים, יקבלו כספים באופן מאוזן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים