דרוש "תיקון" ביחסי ישראל ויהדות ארה"ב

אנו מתקרבים לסיומה של שנה עמוסת מהמורות ביחסי ישראל ויהדות ארצות הברית. ההחלטה על קידום חוק הגיור, שהגיעה ביחד עם ביטול מתווה הכותל, היו אולי הבולטות שבנקודות המחלוקת עם הרוב הגדול של יהודי ארה"ב, אבל הן לא היו מקרים בודדים.

בחודשים האחרונים נדמה כאילו ממשלת ישראל בוחרת באופן מודע בשותפות עם כוחות ימין קיצוני ומיעוט רפובליקני בארה"ב, על פני שותפות עם רוב יהדות ארה"ב. ממשלת ישראל מובילה מהלך של הסתגרות, שעיקרו התייחסות לכל מי שלא מוכן לומר אמן על מדיניותה כאל אויב וכך הציבור היהודי בארה"ב שהופך ליותר ויותר ביקורתי כלפי המדיניות הישראלית הנוכחית מוצא עצמו מותקף.

הציבור היהודי הפרו ישראלי בארצות הברית, רוצה בטובתה של המולדת של העם היהודי, אבל חלפו הימים שבהם פרו ישראליות, משמעותה תמיכה עיוורת בכל מדיניות של ממשלת ישראל. הציבור הזה כבר לא מוכן להיות "יס מן" של נתניהו, הוא לוקח אחריות, רוצה להרגיש חלק, לשנות ורוצה גם שיקשיבו לו, ולא שיחתרו תחת עצם הלגיטימיות של דעותיו. 

היעדר הגינוי מבית, תרתי משמע, של הקריקטורה שפרסם יאיר נתניהו, מהווה דוגמה לשבר הגדול שהולך ומתרחב בין ממשלת ישראל ליהדות ארה"ב. בנו של ראש הממשלה הישראלי מפרסם קריקטורה, שלקוחה מספר הדרכה אנטישמי המתייחס לג'ורג' סורוס כסמל היהודי השולט בעולם. קריקטורה שזוכה לתמיכה מכוהן הקו קלוקס קלאן דיוויד דיוק וחבריו הנאצים החדשים ומתקבלת בשתיקה אצל ראש ממשלת ישראל, אביו של המפרסם. שתיקה שמהווה סתירת לחי לכל יהודי בארצות הברית, אשר רואים כיצד הנאצים החדשים, חוזרים ומרימים ראש תחת הכינוי המכובס "אלט רייט".

הברירה שבפני הממשלה

ימי הסליחות חייבים להיות ימי חשבון נפש. בארצות הברית וגם במדינות מערביות נוספות, גדל דור צעיר של יהודים, שדווקא יהדותם ואהבתם לישראל, מובילה אותם להתנגדות למדיניותה של הממשלה הישראלית.

ההצהרה האחרונה של שר האוצר כחלון על שלילת הטבות המס מארגון אמנסטי, בשל קריאתו לחרם על מוצרי ההתנחלויות, מוסיפה עוד שמן למדורת הריחוק של יהודי ארצות הברית מישראל. אם פעילות נגד ההתנחלויות כמוה בעיני הממשלה הישראלית כפעילות נגד ישראל, היא הופכת בכך ציבור פרו ישראלי גדול לאויב המדינה בעל כורחו. ציבור שהתנגדותו להתנחלויות נובעת מאהבתו לישראל.

בפני ממשלת ישראל עומדת הברירה. ביכולתה להמשיך ולהתבסם מתמיכתו של מיעוט קטן ולהדיר ממנה את הרוב המוחלט של יהדות ארה"ב, במיוחד הדור הצעיר שלה. או שבמקום לתייג כל ביקורת כ"אוטואנטישמיות" ושנאת ישראל, להבין שפרו ישראליות, משמעה אינו בהכרח תמיכה במדיניות ממשלת ישראל, אלא בישראל ובישראלים.

אם "התיקון" הזה לא יעשה, הריחוק ילך ויגבר וממשלת ישראל עלולה לאבד בסיס תמיכה גדול וחשוב בקרב יהדות ארצות הברית. בסיס תמיכה שאהבתו לישראל שרירה וקיימת, אבל מגיעה עמה גם ביקורת.

יעל פתיר, מנהלת J Street ישראל