השביעייה כבר לא סודית
המחלקה הישראלית של הג'יי סי סי בטנפליי מתכוננת לארוע הרמת הכספים הראשון שלה בניו ג'רזי, ש"ירגיש בלי, ויהיה עם הרבה עם". קבוצת הנשים שמנהלת את התוכניות שהאוכלוסיה הישראלית בניו ג'רזי וסביבותיה נהנות מהן, מתכתבת בהחלט גם עם סלוגן הכנס השנתי של ה-IAC בוושינגטון די סי שבחר השנה להאדיר את כוחן של הנשים והעיסוק שלהן בזהות של הקהילה הישרא-אמריקאית בניו ג'רזי
תוכניות רבות לישראלים הובאו לציבור דובר השפה הכתובה כאן בג'יי סי סי בטנפליי. המוסד הגדול בצפון ניו ג'רזי ידע לארח מאז ומתמיד תוכניות אטרקטיביות והקהל נהר אליו אף מעבר לנהר. לפני 20 שנה הקימה שם את הדסק הישראלי בתיה ברזילי ז"ל ואחרי לכתה לעולמה באו נשים נוספות ועשו למען הקהילה דוברת העברית באזור. הן עשו, קיבלו את השירותים מהג'יי סי סי, אבל לא תוקצבו כדי לקדם את העשייה שלהן, ומה שמתקרא אז המחלקה הישראלית, צעדה במקום, נשרכת מארוע לארוע.
לפני חמש שנים חצתה איה שכטר את נהר ההדסון לצד המערבי שלו. היא הביאה איתה רוח צעירה ודינאמית מהולה בשקט נפשי, קור רוח ועשייה מוכחת, למרות גילה הצעיר יחסית. יותר מכל היא הביאה איתה הרבה סבלנות. צעד אחר צעד היא עשתה, ובהרבה עבודת נמלים קשרה את העומדים בראש הג'יי סי סי בטנפליי להכרה בחשיבות הקהילה הישראלית, והפכה אותה מאוכלוסיה שהיהודים-האמריקאים רגילים לתרום לה כסף כדי שתמשיך להתקיים בארצם המתהווה, למקור של שיתוף פעולה וערך מוסף לחייהם כאן. לפתע הישראלים הדעתנים והיצירתיים מקבלים מקום שונה בליבם, והעשייה מתהווה בדרך להישגים שעוד לא הגיעו לשיא.
שכטר היתה אז די לבד על הדסק הזה. ומאז נפל דבר. עקב בצד אגודל היא צרפה לצוות העבודה שלה נשים שידם בעשייה. לא רק כאלה שחיפשו לצאת מהבית לחצי משרה כי הבעל עובד סביב השעון, והן צריכות להוציא את הילד מהגן. היא אספה סביבה נשים שהעבודה למען האוכלוסיה הישראלית על כל רבדיה זורמת בדמם והן מפגינות רצון ומביאות נסיון רלטיבי.
כל זה קרה כשקם ארגון האיי. אי. סי (IAC) ברוח סערה והביא איתו מהחוף המערבי עלייה ברמת העשייה הרבה בזכות הכסף הרב שהוזרם ממנו, רובו נתרם ע"י שלדון אדלסון, והזרים חמצן שכל כך חסר לעורקים של מקבלי ההחלטות, מתוך הבנה שיש צורך לעשות יש (לעיתים) מאין כדי שבני הדור השני, ואף השלישי לא יאבדו את הזהות הישרא-יהודית שלהם בארה"ב, במיוחד אלה שלא קשורים בחצרו של רב, או בבית ספר יהודי פרטי. גם בניו ג'רזי קם סניף של הארגון שעובד באופן עצמאי בחסות הארגון הארצי מקליפורניה, ומקבל ממנו תקציבים, והבוארד שלו עובר גם הוא שינויים עד שאיה שכטר נקראת לעמוד בראשו, ומולידה את שיתוף הפעולה הראשון מסוגו בארה"ב: מוסד משמעותי וחזק כמו הג'יי סי סי בטנפליי וארגון ה-IAC שפועלים בסימביוזה למען מטרה משותפת.
בהיסטוריה של ההחלטה להקים תוכניות מקומיות וארציות עומדים שני סקרים שהפרסמו לפני יותר מעשר שנים, האחד של ארגון מחקר אמריקאי נחשב בשם Pew Research Center שמטיח נתונים שמזעזעים את העולם היהודי בכלל ואת האוכלוסיה הישראלית בפרט וקובע כי אין דור שלישי לישראלים שהגיעו לארה"ב בתש"ח. אם הם לא משתייכים לארגון דתי אורטודוקסי, הם מתבוללים ונטמעים בחברה האמריקאית על דתותיה וזרמיה הרבים. הדור השלישי לא מדבר עברית, לא חוגג חגים יהודיים ובעצם מאבד את זהותו היהודית. השני הוא סקר של הקונסוליה הישראלית בהפרש זמנים לא רב האחד מהשני שמסיק מסקנות בעייתיות משלו.
המחלקה הישראלית והנשית מאוד של הIAC JCC בניו ג'רזי ברשות איה שכטר (משמאל) צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט
כל אלה כאמור, מקדמים עשייה עם הרבה מוטיבציה ואידאולוגיה יחדיו. בחזון עומדת היכולת של הארגון לתת אפשרות לכל דובר עברית להתחבר לארוע שמעניין אותו ברבדים שונים. הסניף בניו ג'רזי שמוצא את מקומו בבניין המחלקה הישראלית מעסיק כיום שבע נשים בתוכניות השונות יחד עם שכטר. "בשנים הראשונות שלי כאן קשרו את העשייה במחלקה הישראלית לשם שלי" מספרת איה שכטר "ומאז קרו שינויים, והמחלקה הישראלית היא לא רק אני יותר" היא מביטה בעיניים נוצצות על הנשים שעובדות איתה סביב השולחן "אני כנראה עובדת טוב עם נשים, גם בארגון הקודם שעבדתי בו הובלתי, אולי לא בכוונה תחילה, לגיבוש צוות נשי. בנשים יש משהו שעובד אחרת האחת עם השנייה". נראה שהן יודעות לתת כח האחת לשנייה, הן בצד המקצועי והן בתמיכה החברית היום יומית. "קבוצת הווטצאפ שלנו מכילה החלפת מידע על תרופה להורדת חום לילדים ושיחות משמעותיות בעיניני עבודה גם יחד".
על התוכנית היוקרתית למנהיגות בשם 'גוונים ישראל', שהוקמה בישראל בשנת 2000 ביוזמה של הקהילה היהודית בסן פרנסיסקו ו"עשתה עלייה" לארה"ב אמונה אבישג רביד. מי שעבדה בישראל בתור קלינאית תקשורת מצאה את עצמה מצטרפת לצוות כדי לנהל את תוכנית גוונים. עד כה השתתפו בה כחמישים אנשים בארבעה מחזורים שנבחרו אליה לאחר מילוי שאלון התאמה וראיון. "התוכנית מיועדת לישראלים המתגוררים באזור, מעורבים בקהילה ברמות שונות ומגלים עניין בעיסוק בשאלות של זהות יהודית וישראלית" אם לתמצת את המטרה. בפועל התוכנית מפגישה את המשתתפים שכולם הגיעו לארה"ב בבגרותם עם חיי הקהילה והזרמים היהודיים המקומיים שלה, מתדיינת על ארון הספרים היהודי, דורשת פתיחות ועומק ורצון לקחת חלק בחשיבה ובעשייה. מספר בוגרי גוונים הקימו פעילויות שמביאות את הקהילה יחד לתוכניות שמשלבות גם אמריקאים דוברים אנגלית כמו 'הסינמטק', תיקון ליל שבועות ובית המדרש החילוני.
"שישי ישראלי" נולדה בשביל לתת לאוכלוסיה האמריקאית אפשרות לקחת חלק בתוכנית ערב שבת ישראלית. על התוכנית מנצחת הדס עודד שעוברת את הגשר מריברדייל בכל יום לאחר שבמשך שש שנים ניהלה שם תוכנית לקהילה הישראלית. "אני זוכרת את הצביטה הראשונה שהיתה לי בלב כשירדתי בשנה הראשונה לבית הספר היהודי שהבנות שלי לומדות בו בערב יום הזכרון, ולא הרגשתי יום זכרון" היא חולקת "חשבתי שצריך להקים תוכנית לקהילה המקומית שלנו ויחד עם צוות מתנדבות מקומי עשינו זאת. לצערי התוכנית נסגרה מטעמים תקציביים". עוד לפני שהצטרפה, היא מספרת "צפיתי על העבודה של איה ממקום מושבי שם. עשינו מספר שיתופי פעולה בין המסגרות, ועכשיו אני כאן. אני עושה את מה שאני יודעת, לוקחת רעיון ומקימה אותו מאפס עד לביצוע. שישי ישראלי רצה באזורים שונים של ניו ג'רזי ונוחלת הצלחה. זו אחת התוכניות שבונה את הגשר בין הישראלים לאמריקאים. השם שלה מסביר הכל, היא נעשית באוירה ישראלית".
אוטוטו חגיגות ה-70 לישראל. צילום: אלונה כהן
חגית הרלב רק נחתה באזור לאחר שעבדה בדוברות ויח"צ של בית החולים איכילוב בישראל. "בארץ יש לך קריירה וכאן את נדרשת פעמים רבות להמציא את עצמך מחדש" היא חולקת תחושה של בנות זוג רבות שמגיעות עם הבעל ברילוקיישן. הרלב מצאה את עצמה במהרה מקימה את הסיפרייה במחלקה הישראלית שמשרתת את בני כל הגילאים. יחד איתה הגיעה להתנדב בשלב ראשון איריס היימן ש"רק התבקשה לתרגם קטע ליום הזכרון" ונשאבה לעשייה. לפני כשנה החלה לעבוד עם הצוות ועוסקת בשיווק הארועים ועבודה על האתרים השונים.
אריאל אלעד החלה את דרכה במרכז הישראלי וכיום מנהלת התוכניות ה-IAC. היא אחראית על התוכניות השוטפות בכל מה שקשור בתרבות, הרצאות, סדנאות, הורות וכו'. "יש משהו שקשור בנשים וחינוך, יכול להיות שגם מה שקשור בקהילה. כנראה שיש לנו את היכולת להיות משמעותיות יותר בתוך הקהילה בזכות הרגש הנשי או האימהי אם תרצי" היא חולקת מרחשי ליבה. "אנחנו מתנהלות כמו במבצע צבאי שאיה מפקדת עליו כדי להשיג את המטרות".
תמי לוי ישבה פעם על כסא המחלקה הישראלית וחזרה לשרת בה אחרי הפסקה בעולם האיגודים המסחריים. במסגרת המחלקה היא עוסקת בשני נושאים, האחד קשור בדיברור ישראל מתוך הכרה כי בתחרות הזו ידינו על התחתונה, בעיקר מול ארגוני הטרור וה-BDS המשתולל. תוכנית הדיברור נקראית ACT.IL ועובדים בה סטודנטים ומבוגרים שמוכנים לקחת על עצמם את המשימה שקשורה ברשתות החברתיות ודיברור ישראל בהן. התוכנית קוראת לאנשים להצטרף לחדר המצב הוירטואלי ולקחת על עצמם משימות ממקום מושבם. הנושא השני על שולחנה הוא תוכנית המנהיגות לבני נוער בשם 'איתנים'. התוכנית נבנתה על מודל ה-PBL שבו המשתתפים לומדים את הנושא תוך התנסות ולא בהרצאה פרונטאלית בכיתה כפי שנהוג במערכת החינוך המסורתית. "טווח הקשב של דור ה'זי' עומד על 8 שניות כיום" היא מביאה את הסיבה לגישה בה הם פועלים "הרעיון באיתנים הוא שמהרגע הראשון הילדים יושבים במושב הנהג ואוחזים בהגה. הם מקבלים משימות שקשורות בישראל, ועל פיהן מקימים חברה שיש בה את כל מרכיבי ההנהלה החל ממנכ"ל וסמנכ"ל כספים וכלה באחראים על הצד הטכנולוגי והשיווקי שלה. הם נפגשים אחת לשבוע". 'איתנים' נקראת על שם רס"ן איתן בלחסן ז"ל, מפקד סיירת צנחנים, שנהרג ב-1999 בהיתקלות עם מחבלים. לפני שנהרג הוכרז כי נבחר להיות מצטיין רמטכ"ל ולא הספיק לקבל את האות ביום העצמאות.
ומה קדימה במסגרת המחלקה? "המון תוכניות חדשות" הן מכריזות פה אחד עת הן כבר מתכננות את מסיבת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל וקוראות למתנדבים לקחת חלק בעשייה המשמעותית. הרבה לפני, באמצע החודש הבא הן מארגנות 'גאלה בלבוש של מסיבה' לדבריהן שכל ההכנסות שלה מיועדות לתוכניות למען הקהילה. נינט טייב תככב בתור ה-DJ ו-300 איש ואישה צפויים לבוא ולרקוד את הקלאסיקות של המסיבות הישראליות. הן מבטיחות שיהיה אוכל ויהיה שמח ויהיה ישראלי.
כל התוכניות הללו ויותר ידוברו רבות בכנס ה-IAC הקרב שיתקיים בוושינגטון די.סי. כשלושת אלפים איש צפויים להשתתף בו השנה והוא נפתח בסימן הישגים משמעותיים של נשים. תככב בו ניקי היילי, שגרירת ארה"ב לאו"ם ותומכת נלהבת של ישראל, גל גדות - הוונדר וומן הישראלית האולטימטיבית ועוד נשים שעשו שינוי משמעותי בעולם. מיותר לציין שגברים חזקים, אנשי תקשורת ועוד לא יעדרו מהבמות שתעסוקנה באספקטים שונים של זהות בעולם הישרא-יהודי-אמריקאי בארה"ב, בני הדור השלישי ועוד בסופ"ש עמוס ומרווה את מי שצמא להתערות, להיות מעורב, להבין את התהליכים שעוברים על האוכלוסיה הישראלית בארה"ב וההתקשרות שלה לקהילה האמריקאית ולחוש את העוצמה בעשייה של ארגון ה-IAC על כל רבדיו.
המחלקה הישראלית. צילום:אילנית סולומונוביץ' חבוט
מומלצים
