כרמית דור שוברת תקרות עם כדור פינג פונג

"המזל אינו מאיר פנים לאנשים שסומכים עליו, אלא לאנשים שסומכים על כישרונם וחריצותם"

- סוכן הספורט המנוח, מארק מקורמאק.

במשך שנים כרמית דור (24) נתנה את כול כולה לטניס שולחן. אימונים מפרכים מדי יום, יציאה בגיל צעיר מהבית ומעבר לחיים בתנאי פנימייה בווינגייט ואינספור תחרויות ומשחקים. בכל זאת, למרות ההשקעה העצומה דור הרגישה שאיננה מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה בענף. היא רשמה מספר הישגים נאים בזירה המקומית, אך בזירה הבינלאומית התקשתה לפרוץ.

לכל הכתבות במדור "מחוץ לרדאר"  

הדבר שמנע מדור לעשות את ההתקדמות המיוחלת היה הפציעות. דור הבחינה שהיא נוטה להיפצע הרבה יותר מחברותיה לענף. "בתחילת אימון הייתי עושה מתיחות וחימום כמו כולן, ותמיד הייתי נפצעת. זה היה מתסכל. בכל פעם מחדש הייתי צריכה להתמודד עם הפציעות האלו ולחזור. זה היה מאוד קשה". דור אמנם ידעה כי היא סובלת ממוגבלות מולדת מסוימת בברך, אבל לא ייחסה לכך חשיבות רצינית, "אמרתי לעצמי שלכולם יש מוגבלות כלשהי".

סיפור השראה יוצא דופן, כרמית דור(צילום: קרן איזקסון )

התפנית הגדולה התרחשה לפני שנתיים וממש במקרה. ממש כמו בציטוט הפותח את הכתבה, דור סמכה על כשרונה וחריצותה, ונראה שגם אלילת המזל לא יכולה הייתה להישאר אדישה. במהלך שירותה הצבאי, ידיד הציע לה לבוא להתנדב עמו בבית הלוחם בת"א ולשחק טניס שולחן עם נכי צה"ל. דור הסכימה

בשמחה והחלה להגיע למקום מספר פעמים בחודש. לאט-לאט היא החלה להיפתח בפני הצוות במקום ובאחת השיחות עם המאמנים סיפרה על הבעיה ממנה היא סובלת בברך הפוגעת ביציבות שלה. התגובה של המאמן הדהימה אותה. מבלי שמעולם חשבה שזו בכלל אופציה ריאלית עבורה, הובהר לה כי ייתכן והיא יכולה לשחק במסגרת פראלימפית. דור נשלחה לבדיקה מקיפה בחו"ל ושם נקבע כי היא אכן סובלת מנכות המאפשרת לה לשחק טניס שולחן פראלימפי בדרגה 10, הנחשבת לדרגת נכות קלה (בספורט פראלימפי ככל שמספר הדרגה גבוה יותר, כך דרגת הנכות קלה יותר).

גילתה על הנכות ממש במקרה(צילום: קרן איזקסון )

דור שעם כניסתה למסגרת הפראלימפית, זכתה לתמיכה מהתאחדות ספורט הנכים, "אתנה" ובית הלוחם ת"א, החליטה להסתער מיד על הבמה החשובה ביותר בספורט הנכים – המשחקים הפראלימפיים בריו. הבעיה הייתה כמובן הטיימינג. דור החלה את המרוץ למשחקים הפראלימפיים באיחור ניכר מיריבותיה והקריטריון בדרגת הנכות שלה היה קשה במיוחד – רק שבע ספורטאיות קיבלו את הכרטיס לריו.

דור ידעה שכדי להשיג את הכרטיס הנכסף היא תצטרך לזכות בשבע מדליות בשבע תחרויות בתוך פחות משנה. דור כמעט ועמדה במשימה הבלתי אפשרית הזו ובסופו של דבר היא פספסה את האולימפיאדה בגלל מדליה אחת. למרות האכזבה מפספוס הכרטיס לריו שהיה כל כך קרוב, לדור היה ברור כי היא מצאה סוף-סוף את הזירה שבה תוכל להגשים את חלומותיה הגדולים ולממש את כישרונה.

"אני לא מקטלגת את עצמי"

מה שמרשים עוד יותר בסיפור של דור והופך אותו לייחודי בספורט הישראלי הוא העובדה שלמרות שהוכרה כספורטאית נכה, דור לא ויתרה על השתתפות במקביל במסגרת הרגילה. יותר מכך, מאז שהחלה להתחרות במסגרת הפראלימפית, הישגיה של דור רק השתפרו במסגרת הרגילה ולאחרונה היא זכתה לכבוד גדול כשהוזמנה לשחק בנבחרת הנשים הרגילה באליפות אירופה שנערכה בלוקסמבורג.

את הכרטיס לנבחרת היא קיבלה בזכות. מאמן הנבחרת יניב שרון זימן לנבחרת שלוש שחקניות על סמך דירוגן ועל הכרטיס הרביעי והאחרון החליט לערוך תחרות בין יתר השחקניות. דור ניצחה במשחק המכריע את נלי שויפר, סגנית אלופת ישראל, והשיגה את הזימון החלומי לנבחרת ישראל. "זה היה מעמד מלחיץ מאוד. משחק אחד שההשלכות שלו ברורות. אחרי הניצחון הייתי פשוט באופוריה, השגתי את המטרה שלי".

זה הישג נדיר מאוד, ספורטאית פראלימפית שמתקבלת לנבחרת הרגילה. איך היו התגובות?

"קיבלתי הרבה פרגון ומחמאות. המאמן אמר שהוא רוצה שאמשיך ואשתלב במסגרת הרגילה. אבל חשוב לזכור שכל החיים התחריתי במסגרת של בריאים, שיחקתי כבר בנבחרת הקדטיות והנערות. מצד שני הרגשתי תמיד שאני קצה שונה, היו לי יותר בעיות מאחרים. כיום כשאני משחקת בשתי המסגרות ורואה את ההשקעה של ספורטאים אולימפיים ופראלימפיים, אני יכולה להגיד ממקור ראשון שההשקעה והחוסן המנטאלי זהים בשתי המסגרות. אולי אפילו ההתמודדות של הספורטאים הפראלימפיים גדולה יותר בגלל שהם צריכים להתגבר על מגבלות פיזיות. אישית אני לא מקטלגת את עצמי כשחור או לבן, נכה או לא נכה, אני גם וגם".

איך בעצם הנכות משפיעה עליך במשחק? איך את מתגברת עליה כשאת משחקת מול שחקניות ללא מוגבלות?

"המגבלה בברכיים פוגעת ביציבות שלי ובנוסף לכך אני גם נמוכה מהממוצע, 1.48 מ', וזה מאוד משמעותי בטניס שולחן. שני העניינים הללו מקשים עליי להגיע לכדור בעיתוי נכון ביחס לשחקניות אחרות וגם אין לי את העוצמות שלהן. בגלל זה אני צריכה להשתמש ביתרונות אחרים, בעיקר מהירות. ברגע שאני משחקת קרוב לשולחן והכדור לא מכה בעוצמה, אני מסתדרת. עכשיו באליפות אירופה יצא לי לשחק מול שחקניות פיזיות מאוד וגבוהות ממני וכאן בעצם מתחיל הקושי האמיתי".

"אישית אני לא מקטלגת את עצמי כשחור או לבן, נכה או לא נכה, אני גם וגם" (צילום: קרן איזקסון )

הזימון לנבחרת סידר לדור תקופה עמוסה במיוחד. היא יצאה לצ'כיה שם השתתפה בטורניר פראלימפי יוקרתי בו זכתה במדליית הזהב אחרי ניצחון על קרולינה פק הפולנייה שזכתה במדליית ארד במשחקים הפראלימפיים בריו. משם היא המשיכה ישירות לאליפות אירופה הרגילה לנבחרות. דור אמנם הפסידה בשלושת המשחקים בהם השתתפה אבל הרגישה שלמדה המון לקראת המשך הדרך. "בשני המשחקים הראשונים הייתי בהלם – זו רמה שראיתי עד עכשיו בטלוויזיה או באינטרנט. סבלתי מעייפות מצטברת אחרי הטורניר בצ'כיה וכל הגוף כאב. לא הרגשתי שאני מביאה את עצמי. במשחק השלישי כבר הרגשתי טוב יותר והייתי משוחררת. זה לוקח זמן להתמודד עם פיזיות ברמות האלה, אבל אני מאמינה שטבילת האש הזו רק תעזור לי".

המודל לחיקוי התחרה באולימפיאדה בגיל 11

שילוב בין מסגרת פראלימפית ומסגרת אולימפית הוא לא המצאה של דור. למעשה, בדרגת הנכות שלה מדובר בדבר מקובל למדי. הדוגמא הבולטת ביותר היא זו של נטליה פרטיקה הפולנייה המחזיקה באחד מהסיפורים הספורטיביים המדהימים שתיתקלו בהם ונחשבת למודל לחיקוי עבור דור. פרטיקה נולדה ללא יד ימין, אך בכל זאת צמחה לשחקנית טניס שולחן מחוננת.

היא השתתפה במשחקים הפראלימפיים בפעם הראשונה בגיל 11 (!) ומגיל 15 ועד היום היא זכתה בארבע מדליות זהב פראלימפיות רצופות. אבל פרטיקה נחשבת לשחקנית מצוינת גם במסגרת הרגילה. היא מדורגת כיום 59 בעולם בדירוג הרגיל, השתתפה כבר בשלוש אולימפיאדות ובאולימפיאדת לונדון הגיעה עד הסיבוב השלישי. אם הלסת שלכם עדיין לא נפלה, חכו שתראו אותה מגישה כדור.

כיאה לספורטאית המשלבת בין כמה מסגרות הלו"ז של דור צפוף ביותר ומגיע לעיתים לשתי תחרויות בשבוע. היא מתחרה בתחרויות בינלאומיות פראלימפיות ואולימפיות, ובארץ היא משתפת פעולה בקבוצת מכבי בני הרצליה עם מרינה קרבצ'נקו הוותיקה (43), הזכורה לטובה מהופעה מרשימה באולימפיאדת אתונה, בליגת הנשים הראשונה. בנוסף היא משחקת גם בליגה השנייה לגברים. כן כן, ספורטאית פראלימפית שמתחרה בכבוד מול גברים ללא מגבלות פיזיות. בעונה שעברה היא אפילו השיגה את הניצחון הקובע שהבטיח את העלייה לליגה השנייה.

בשבוע הבא היא תשתתף באליפות אירופה הפראלימפית אליה היא תצא בין השאר עם אביב גורדון, חבר נבחרת הגברים ובן זוגה אותו הכירה בבית הלוחם. "זה כיף לנסוע עם החבר לאליפות. יש לנו השפעה חיובית אחד על השני. כשאני חווה קשיים הוא מבין אותי הכי טוב, כי הוא בעצמו מהענף".

מתמודדת גם מול גברים( צילום: קרן איזקסון )

למרבה הצער מאליפות אירופה דור לא תחזור עם מדליית זהב או כסף ולא בגלל שהיא לא מספיק טובה. דור היא למעשה אחת השחקניות הטובות בעולם בדרגת הנכות שלה. היא מדורגת שישית בעולם ושלישית באירופה. אלא שלרוע המזל משחקי חצי הגמר של אליפות אירופה הקרובה נפלו על יום כיפור, כך שאם דור ו/או יתר שחקני הנבחרת יעפילו לשלב המדובר הם ייאלצו לפרוש מהתחרות ולא יוכלו להתמודד על מקום בגמר. "זה בהחלט מבאס להגיע לתחרות בידיעה שאי אפשר ללכת עד הסוף, אבל כשאני בתחרות אני משתדלת לא לחשוב על התוצאה הסופית אלא רק על המשחק הבא. אני לא חושבת קדימה מדי, כי זה מסיח את הריכוז ומסיט אותי מהתדר שבו אני צריכה להיות. לפחות ההתאחדות הגיעה להסדר שלא יורידו לנו נקודות על היעדרות ממשחקים".

בין תחרות לאימון עם השותף שלה רון בורובר, לו היא מייחסת חלק משמעותי בהצלחתה, דור גם השלימה השנה לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי ולימודי תעודה בפסיכולוגיית ספורט, תחום שבו תשמח לעסוק בעתיד. "למדתי המון על עצמי במהלך הלימודים. הבנתי הרבה על התמודדות עם לחץ. הרבה ספורטאים מתייחסים ללחץ כאל משהו מאיים ושלילי. אני למדתי להתייחס ללחץ כאל משהו שתמיד קיים בספורט. מה שחשוב הוא איך שאתה מפרש אותו בראש כי זה משפיע עליך גופנית. אם תתייחס ללחץ כאל משהו מאיים, קבלת ההחלטות שלך תהיה איטית יותר. אם תתייחס אליו במקום זאת כאל משהו מאתגר, אתה תגיע מוכן יותר לתחרות".

אם אני מציע לך מדליית זהב פראלימפית או כניסה למאייה הראשונה בדירוג העולמי הרגיל, במה את בוחרת?

"מדליית זהב תמיד מנצחת, לא? דירוג זה אמנם מרשים, אבל זה לא מדליה".