תופס אמריקה / בלוג ה-NBA

אפריל 2017, סדרת רבע גמר היורוליג בין ריאל מדריד לדרושפאקה, משחק מספר 2. לוקה דונצ'יץ' יושב על הספסל, והדבר היחיד ששומר עליו מהתסכול שממלא אותו באותה נקודה הוא המגבת שמכסה לו כמעט את כל הפנים. הדמעות שמציפות את עיניו הופכות אותן לאדומות. המאמן פאבלו לאסו מזהה את הקושי ומנסה לנחם.

ריאל מדריד הפסידה בדרך ל-1:1 בסדרה, רגע לפני שהיא מעפילה בסטייל לפיינל פור עם שני ניצחונות חוץ בטורקיה. דונצ'יץ' קיבל מלאסו באותו ערב פחות מ-11 דקות, סיים אותן בלי נקודות ועם ארבע החטאות מכל הטווחים. הוא תרם באספקטים אחרים (שישה אסיסטים, חמישה ריבאונדים וחטיפה), אבל המצוקה המנטלית הייתה גדולה בכדי שלא תשפיע עליו.

לוקה דונצ'יץ' במדי ריאל. ברגע נדיר הראה שהוא ילד(צילום: EPA)

"בפעם הראשונה העונה, דונצ'יץ' הראה שהוא באמת ילד", כתב מישהו ברשתות החברתיות, ונגע בפער הכי בולט שטמון בנער הפלא החדש של הכדורסל האירופי - בין דונצ'יץ' המתבגר לדונצ'יץ' הסופרסטאר. הפער הזה בא לידי ביטוי בכמה רבדים במקביל: הפנים הילדותיות מול חיית המשחק, חוסר הניסיון מול הבגרות על הפרקט, ההתלהבות והתשוקה לעומת הסגנון השקול והאחריות, הגיל האמיתי (18) מול הגיל הספורטיבי (25 לפחות).

הניגודים הללו הופכים אותו נכון להיום לסחורה האירופית הכי חמה בדראפט 2018 ולבחירה די בטוחה בחמישייה הראשונה, בטח אחרי הזכייה הסנסציונית של סלובניה ביורובאסקט 2017, אבל גם להרבה יותר מזה. שחקנים אירופיים מוכשרים היו בשנתונים שלפני דונצ'יץ' (ריקי רוביו, דנילו גלינארי, אוון פורנייה) ויהיו פה גם אחרי שיפרוש - העניין אצלו הוא מכלול היכולות הנדיר שהוא מציג בגיל כל כך צעיר, ובעיקר הבאזז הלא קונבנציונלי שהמכלול הזה מייצר.

בין אבא סשה לחבר גוראן

ספטמבר 2017, גמר היורובאסקט בין סלובניה לסרביה. עם גב ירוק ביציעים ואחרי טורניר ששם סימן קריאה גדול יותר על תופעת הטבע שהוא – ובא לידי ביטוי בממוצעים של 14.3 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים, כולל כמעט טריפל דאבל (11, 12 ו-8) בקונצרט מול ספרד בחצי הגמר שכבר נכנס לפנתיאון - דונצ'יץ' נפצע 4:44 דקות לסיום הרבע השלישי, אחרי נפילה איומה על רגל שמאל.

אחרי שיקום מהפרקט הוא ימצא את עצמו באותה פוזיציה מוכרת מאפריל, עם אותה המגבת, אותו הכאב ואותה ההתפרקות. רק שהפעם לא מדובר ברבע הגמר אלא בגמר, ובטוויסט אחרון בעלילה שעלול להשאיר אותו בלי גביע היסטורי ומוצדק, רגע לפני שהוא מגיע לנחלה בעזרת הצוות המסייע המעולה של הנבחרת והחבר לחדר גוראן דראגיץ'. אותו דראגיץ' זכה יחד עם אביו של לוקה, שחקן העבר סשה דונצ'יץ', באליפות סלובניה עם לובליאנה ב-2008; סשה היה אז בן 34, גוראן בן 21. לוקה בן ה-9 נכנס לפריים של התמונה הקבוצתית מאותו ערב, כשהוא לבוש בחולצה ירוקה.

הדמעות חזרו. דונצ'יץ' אחרי הפציעה בגמר(צילום: AP)

אחרי שהדמעות התייבשו, סגירת המעגל הושלמה. סלובניה ניצחה בלעדיו ובלי דראגיץ' הפצועים, אבל עם חבורה אמיצה של שחקנים משלימים שצחקו ללחץ בעיניים עם סלי קלאץ' מופלאים. אחרי הבכי הגיע אותו גביע היסטורי ומוצדק אל הידיים של דונצ'יץ', שהונף על ידי חבריו כאילו היה זה משחק הפרישה שלו מהמדים הלאומיים. בפועל, יורובאסקט 2017 המפתיע שלו היה כנראה רק יריית הפתיחה לקריירת NBA כמעט ודאית של כוכב חדש בשמי הכדורסל העולמי.

אז מה קרה ביורובאסקט שהפך את דונצ'יץ' לאטרקציה הכי בולטת ב-2017 מחוץ לטריטוריית ה-NBA? הטורניר הזה פשוט הכיל בתוכו ריכוז של הוכחות חיות לכך שמדובר בדבר האמיתי, כזה שמגשים כאן ועכשיו אחוז גבוה מהפוטנציאל האדיר שלו ברמת קושי גבוהה מספיק כדי שנוכל באמת להתרשם מהרפרטואר.

החברים בסלובניה מניפים את דונצ'יץ'. יריית פתיחה לקריירת NBA(צילום: רויטרס)

מעבר לכל סל שקלע או כדור חוזר שלקח, נראה שהשורה התחתונה הבאה מדברת בעד עצמה: דונצ'יץ' הפך עם ירידת המסך על האליפות לשחקן הכי צעיר מאז ארווידאס סאבוניס הליטאי ב-1983 שנבחר לחמישיית הטורניר, ולבן ה-18 השלישי בכל מהדורותיו שזוכה לכבוד הזה.

החבילה השלמה

בסך הכל היו לו 12 נקודות בעשר הדקות האחרונות, בתוספת תשעה ריבאונדים במשחק כולו ועוד מול קריסטפס פורזינגיס, להיט NBA עכשווי שבעצמו נתן הצגה באותו ערב (34 נקודות). העובדה שדונצ'יץ' הצליח להתבלט כל כך דווקא במפגש הישיר מולו הייתה כנראה העדות המוצלחת ביותר לכך שהוא לא זקוק לעוד זמן התבשלות באירופה כדי להיות מוכן למה שיצפה לו בקרוב בליגה של הגדולים. הוא בליגה הזאת כבר עכשיו, ויכול לספק מספרים מפלצתיים גם נגד שחקנים שכבר הוכחו ככוכבי NBA אירופיים.

(צילום: FIBA)

עיקר ההתלהבות שהוא מעורר מעבר לים נובעת כנראה מהמגוון. דונצ'יץ' הוא ההגדרה המושלמת לקלישאה החבוטה "החבילה השלמה": שחקן שבגובה 2.01 מ' ולפני גיל 20 הראה שהוא יודע למסור, לקלוע, לקבל החלטות נכונות, לשלוט בכדור, להיות נוכח מתחת לסלים ולצמצם למינימום את מספר האיבודים. הארסנל הזה, בתוספת לאתלטיות המרשימה ולנוכחות ההגנתית שלו, גורמים להשפעה שהוא מייצר על המשחק להיות מורגשת וחיובית מספיק גם בלי שיהיה הקלע המוביל של הקבוצה בערב נתון.

מול ספרד הקשוחה לדוגמא הוא לא איבד אפילו כדור אחד ב-36 דקות בזמן שעשה את כל הדברים האחרים, נגד לטביה הוא איבד כדור אחד בלבד באותה כמות זמן, ובסך הכל הגיע לשלושה איבודים רק במשחק אחד - מול צרפת בשלב הבתים. יחסית לשחקן עם מעורבות התקפית משמעותית, זה נתון שווה ערך למדדים יותר נחשבים כמו נקודות וריבאונדים. דונצ'יץ' מתעקש לא לתת סיבות למאמן שלו להוריד אותו מהמגרש.

הסוד הוא במגוון(צילום: AP)

"האירופי הכי טוב מתחת לגיל 26"

לא מפתיע לשמוע שהוא ינק את כל הכדורסל הזה מהבית, כיאה לבן של שחקן עבר. הרבה לפני 54 הנקודות, 11 הריבאונדים ו-10 האסיסטים בגמר של טורניר בינלאומי לילדים באיטליה ב-2012 וההשוואות המוקדמות והיומרניות לדראזן פטרוביץ', היה ברור שהרוצח השקט עם הבייבי פייס ימצא את הנתיב לפרקט במהירות האור. האגדה מספרת שכבר בגיל שבעה חודשים הגיע כדורסל לידיים שלו, וכבר בגיל 7 הוא שיחק כדורסל בפעם הראשונה בבית הספר.

בכלל, הגילאים תמיד היו הערות שוליים חסרות חשיבות בציר ההתקדמות המבהיל שלו. כשהיה בן 8 הוזמן לאימונים עם ילדים בני גילו במחלקת הנוער של אולימפיה לובליאנה. לא עברו 16 דקות עד שהוקפץ לאימונים עם ילדים בני 11. אימון אחד עם בני ה-11 העביר אותו לקבוצה עד גילאי 14. בשל גילו דונצ'יץ' לא יכול היה לקחת חלק במסגרת תחרותית, אז הוא הסתפק בנוכחות באימונים, ושותף במשחקי קבוצת הילדים עד גיל 12 כשהוא רק בן 8. בהמשך כבר חתם לחמש שנים בריאל מדריד, החל ללמוד ספרדית ולפני כשנתיים וחצי הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הבלאנקוס שעורך הופעה בקבוצה הבוגרת בליגה הספרדית - בגיל 16, חודשיים ויומיים.

בכל שלב כמעט הוא הקדים את זמנו, וציוני הדרך הקטנים הלכו ונאספו. כנראה שזה מה שיקרה גם ב-NBA. ב-ESPN כבר הכתירו אותו כמועמד לגיטימי להילקח בבחירה הראשונה בדראפט, דבר שיהפוך אותו לאירופי הראשון מאז אנדראה ברניאני ב-2006 שעושה את זה. בוושינגטון פוסט הוא תואר "כפרוספקט הכי טוב שהיה באירופה זה שנים", מאז הכניסה של פאו גאסול (שטוען ש"הוא יהיה שחקן חשוב ב-NBA") לדראפט 2001. גאסול, אגב, היה ב-2001 בן 21. דונצ'יץ' יהיה בדראפט 2018 בן 19. כשמבינים את זה, מבינים למה מניית ה-NBA שלו נוסקת כבר עכשיו.

אל מייקל פורטר ג'וניור, מרווין בגלי ודיאנדרה איטון, שלושה כישרונות-על, הצטרף הקיץ מתחרה חדש על תואר הבחירה הראשונה. יחד הם יוצרים מחזור דראפט עמוס באיכויות שמבטיח המון הרבה לפני הגונג הראשון שלו. דונצ'יץ' מקושר בתחזיות לפיניקס, אינדיאנה, אורלנדו וקליבלנד, שקיבלה בטרייד הענק עם בוסטון את הבחירה של ברוקלין ותוכל בסיטואציה מסוימת להשתמש בה כדי ליהנות מהתכשיט הכי נוצץ ביורוליג, ואולי לשכוח בעזרתו מלברון ג'יימס (או לגרום לו להישאר). המאמר של אדם מילר בנושא ב-FANSIDED זכה לכותרת: "לוקה דונצ'יץ' יכול לגרום לסלטיקס להתחרט על הטרייד". טרייד שהנחית בבוסטון את קיירי ארווינג, כן?

דראגיץ' ודונצ'יץ' חוגגים גביע. "הוא יהיה אחד הטובים בעולם"(צילום: EPA)

ההייפ עשוי להישמע מעט מוגזם למי שעדיין לא הצליח להבין על מה כל

החגיגה או סתם לא עקב באדיקות אחרי היורובאסקט, אבל כרגע הוא סוחף את כולם והופך את דונצ'יץ' לדבר הכי קרוב שיש לקונצנזוס. אנתוני רנדולף, החבר לנבחרת, מודה "שהוא כנראה אחד הכישרונות הכי גדולים שראיתי אי פעם". גוראן דראגיץ' ביקש: "תזכרו את המילים שלי: הוא יהיה אחד הטובים בעולם. לדעתי הוא כבר עכשיו השחקן האירופי הטוב ביותר שיש מתחת לגיל 26". טוב יותר מדניס שרדר, קריסטפס פורזינגיס, יאניס אנדטוקומפו ובוגדן בוגדנוביץ'?

"ראיתי הרבה שחקנים ששיבחו כשהם היו צעירים", המשיך דראגיץ', "וזה גרם להם לאבד שליטה. כמה שנים אחר כך כבר לא שמעתם עליהם. אני לא חושב שזה יקרה ללוקה... הוא כוכב, אבל עדיין ילד. כחבר לחדר אני יכול לומר שהוא צופה בסרטים מצוירים וב'חברים'. יש לנו מזל שיש לנו אותו. כשאתה שם אותו על הפרקט, הוא לא ייאמן".