פרשת ילדי תימן: "זוג מבוגרים לבנים חטף אותי מהגן"
לקראת ההפגנה בדרישה להכיר בחטיפת אלפי ילדים בשנות ה-40 וה-50: באולפן ynet התארחה שרה צדוק, שסיפרה שנחטפה מהגן כשהייתה בת 6. "הגננת שיתפה פעולה, אבא שלי מצא אותי בפרדס כץ"
הערב (יום ב') ב-18:00 תתקיים סמוך לקריית הממשלה בתל אביב הפגנה בדרישה מהמדינה להכיר רשמית בחטיפת ילדי תימן והבלקן בסוף שנות ה-40 ובמהלך שנות ה-50. באולפן ynet התארחה שרה צדוק, שעלתה בגיל 5 עם משפחתה מתימן. אחותה התינוקת נעלמה זמן קצר אחרי העלייה, ולטענתה גם היא עצמה הייתה קורבן לחטיפה אף שכבר הייתה בת 6.
"את אחותי לקחו בראש העין בשנת 50, כשירד שלג", סיפרה. "היא נלקחה לבית חולים ואחרי שלושה ימים אימא שלי באה לקחת אותה, אבל אין ילדה. אומרים לה 'איזה ילדה?'. עשו ממנה צחוק. אימא לקחה מקל, דפקה, הרביצה, צעקה, שום דבר. אמרו לה שלא הייתה ילדה.
"אני כבר ילדה הייתי גדולה בת שש. נחטפתי מהגן בראש העין, שנה אחרי העלייה. אני זוכרת טוב מאוד. משפחה מבוגרת לקחה אותי ואני לא הבנתי כלום. אמרתי 'לא' ואני לא יודעת טוב עברית, כי בסך הכול עלינו ב-49', אבל אני מבינה שהגננת משתפת פעולה. מה פתאום היא נותנת להם? אני בוכה, ואני צועקת, ואין קול ואין עונה. הם אמרו לי 'יהיה לך טוב'.
"לקחו אותי הביתה והכינו לי חדר ומיטה, וקנו לי משחקים. הייתי אצלם שבוע. ואז אבא שלי עבר את כל האוהלים בראש העין עד שאישה אחת אמרה לו: 'ראיתי זוג מבוגרים לבנים, לקחו אותה והיא בוכה'. הוא בא לפרדס כץ ועבר בית בית.
"מכאן אימא שלי כבר לא נתנה לי לצאת. אפילו לא ללכת לגן או לבית הספר. אתה יודע איזה פחד היה במשפחה שלי? הם עברו טראומה".
שרה צדוק באולפן ynet
- עדיין מטייחים בעיניך?
"כל עוד לא לוקחים אחריות על הפשע הזה זה עדיין טיוח. מדינת ישראל צריכה להצהיר באופן רשמי, לבקש סליחה מהמשפחות, לציין פעם בשנה ולהתחיל תהליך של גוף מקצועי שייתן לכל משפחה תשובה".
- כמה משפחות עדיין מחכות לתשובה כזאת?
"חד משמעית, אלפי משפחות".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
