"סאלי, אתה הגיבור שלנו". החברה לנשק נפרדת

סאלי (סולומון) שלנו, התגייסת למג"ב והגעת אלינו לפלוגה באוגוסט 2016. כשנפגשנו לראשונה מיד היה לנו את החיבור הזה של לוחמים שקשה להסביר במילים. אם זה לשתף אחד את השנייה בכל, להיות אחד בשביל השני - חברות של אחד למען השני. התאפיינת בצניעות. תמיד כיבדת את הסובבים אותך, את הלוחמים והמפקדים בפלוגה כאחד. תמיד דאגת לכולם עם המסירות שכל כך אפיינה אותך.

ס' עם סולומון. "מיד היה לנו חיבור של לוחמים שקשה להסביר"

הטרור הארור פגש אותך פעמיים בחייך הקצרים. אני לא אשכח את היום ההוא, ב־15 באוקטובר 2016, כשנודע לי שבמהלך משמרת בוקר נדקרת על ידי מחבל. למרות הדקירה המשכת לתפקד ולהילחם במחבל, ובכך הצלת את חייך ואת חיי חבריך.

למרות האירוע הקשה הזה בחרת להמשיך כלוחם בפלוגה ועשית זאת כמו גדול. כמו הלוחם החזק והאופטימי שהיית עבור כולנו, כמו החבר הטוב שתמיד היית עבורי.

סמ"ר סולומון גברייה(צילום: דוברות משטרה)

כששמעתי על האירוע ההוא בשנה שעברה, ישר ניסיתי להתעדכן מאנשים ומחברים לפלוגה. כשהתקשרתי אליך אמרת לי שאתה בסדר, עם חיוך שהצלחתי לשמוע אפילו דרך הטלפון. היום שוב הטרור פגש אותך מקרוב. רק שהפעם כבר לא היה מענה מהעבר השני של קו הטלפון. החיוך ההוא התחלף בעצב.

באירוע היום הייתי אמורה לעבוד במשימה אחרת והתעקשתי לעבור לצוות שלך, כי אני אוהבת לעבוד איתך. הרי היית החבר הכי טוב שלי (כמה מוזר להגיד היית בלשון עבר).

שעה לפני הפיגוע הייתה לנו שיחה על החיים. אחר כך הבנתי שזו הייתה גם שיחתנו האחרונה בחיים. דיברנו על השאיפות שלנו, ואמרת לי "נחכה עד שנשתחרר ויהיה בסדר". כזה היית, סאלי שלנו, רואה את החיים באופטימיות, עד שמחבל ארור הצליח לקחת אותך מאיתנו, כשחירפת את נפשך להציל חיים של אזרחים רבים.

מבחינתי, סאלי, אתה הגיבור שלנו, שלי ושל הפלוגה. גיבור היית וגיבור תישאר.