אוטובוס מול רכב פרטי: פערי הזמן נחשפים

עומסים בתחבורה הציבורית. ארכיון(צילום: ניר קוסטי)

אם אין לכם רכב פרטי וחשבתם להשתמש בתחבורה הציבורית כדי לנצל את חופשת סוכות לבילויים ברחבי הארץ, תחשבו שוב. בדיקת עמותת אור ירוק על פי נתוני אפליקציות התחבורה של גוגל ו-MOOVIT מגלה כי זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית ארוכים יותר באופן משמעותי. מדובר בנסיעה שעלולה להימשך פי שניים ויותר מאשר נסיעה ברכב פרטי, מה גם שהתחבורה הציבורית תפעל במהלך חול המועד רק כארבעה ימים.

משפחה מחצור הגלילית שתרצה לבקר עם הילדים במרכז קנדה במטולה, לדוגמא, מרחק של 38 ק"מ, תיסע בתחבורה הציבורית בין 65 דקות ל-122 דקות, בעוד שברכב הפרטי הם יסעו 40 דקות בלבד. אם תרצו להגיע מחיפה לקריון בקריית ביאליק, ברכב הפרטי תסעו 27 דקות בלבד אך בתחבורה הציבורית הנסיעה תארך בין 53 ל-68 דקות. מטירת הכרמל לבית החולים הלל יפה בחדרה נסיעה ברכב פרטי תארך 37 דקות ובתחבורה ציבורית 81-61 דקות. גם מבית ינאי לאיקאה בנתניה הזמן מתקצר משמעותית ברכב הפרטי - 30 דקות לעומת 66-47 דקות.

בעיה שורשית בתכנון

ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני מחברת planet, מסביר שאם אוטובוס איטי יותר ממכונית באותו מסלול נסיעה - זה הגיוני, כי אוטובוס עוצר בכל תחנה ורכב פרטי לא. "הבעיה היא בשטח אורבני שבו יש פקקים. אם לאוטובוס יש נת"צ אז בשעות השיא האוטובוס יהיה מהיר יותר, במיוחד בהגעה ליעדים עמוסים ולמקומות משמעותיים". לדבריו, "איפה שיש פערים לא משמעותיים זה בסדר בסך הכל, הבעיה העיקרית היא בהפרשי הזמן הגדולים. אוטובוס יעיל הוא כזה שיוצא ארבע פעמים בשעה ונסיעה יעילה היא עם המתנה של עד שבע דקות בתחנה, נדרשת בדיקה של הקווים והתכנון שלהם בהתאם" .

ד"ר לרמן מסביר שהבעיה בנסיעה בתחבורה הציבורית למוקדי התעסוקה והבילוי היא לא רק בהעדר מסלולים יעודיים לתחבורה ציבורית, אלא בעיה שורשית יותר בתכנון המקומות האלה. "מרכזי ביג למשל מתוכננים בדרך כלל בקצה היישובים, במפגש של כבישים מהירים, כי שם הקרקע בתולית ויש תנועת כלי רכב גבוהה.

"נת"צ על כביש 5 למשל יוכל לפתור חלק מהבעיות ולשפר את התחבורה הציבורית באזורים האורבניים במרכז ולשם צריך לכוון: במרחבים אורבנים פקוקים יש להקצות חלק מהקרקע לנת"צים ולפתח מוקדי תעסוקה שהנגישות אליהם עם אוטובוס מתאפשרת בצורה יעילה", הוסיף ד"ר לרמן. "בהולנד למשל, לא מפתחים מקומות תעסוקה שהנגישות אליהם היא רק ברכב פרטי. בהולנד לא היו מקימים למשל את איירפורט סיטי אבל כאן יש בכל שנה יותר מקומות שיותר קשה להגיע אליהם, גם שכונות מגורים וגם מקומות תעסוקה ובילוי".

גם בעמותת אור ירוק אומרים כי התחבורה הציבורית בארץ היא לא יעילה. "בכל מדינה מתקדמת הנסיעה באוטובוס היא הדרך המהירה ביותר להגיע ליעד, אבל בישראל קורה דבר הפוך: הנסיעה באוטובוס איטית, לא נוחה ולא משתלמת, לכן אנשים פשוט מתייאשים ומעדיפים לנסוע ברכב הפרטי", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק.

"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להפוך את המגמה הזו ולהעביר נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית, על ידי מתן העדפה בכביש לאוטובוסים שיכולים לחסוך עד 50 כלי רכב, אי אפשר להמשיך להתחמק מכך", הוסיף קיטה. "תחבורה ציבורית יעילה, נוחה ובטוחה תצמצם את תאונת הדרכים, תפחית את פקקי התנועה וזיהום האוויר ותחסוך למדינה כסף רב".

לא רק ישראל מתמודדת עם תחבורה ציבורית איטית, לא הגיונית ומסורבלת. אבל בהשוואה למדינות ב-OECD המצב בארץ לא מעודד. המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית בגוש דן היא 16 קמ"ש, בעוד שבערי ה-OECD הממוצע נע סביב 25 קמ"ש. בדו"ח שהגיש מרכז המידע והמחקר של הכנסת לוועדת הכספים בנובמבר 2016, צוין שההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל נמוכה ב-85% ביחס לערים מערביות בעולם: 1,500 אירו המושקעים עבור כל תושב בשנה, לעומת 10,000 אירו במדינות ה-OECD. עוד עולה כי 25% מהאזרחים בישראל משתמשים בתחבורה ציבורית, לעומת 60% בממוצע במדינות החברות בארגון. בניו יורק משתמשים 80% מהתושבים בתחבורה הציבורית.

גם בפרמטר של קילומטרים שהוקדשו לנתיבי תחבורה ציבורית הערים בישראל נמצאות בתחתית - לצד ערים כמו קהיר, מומבאי, איסטנבול ומקסיקו סיטי. במשרד התחבורה הודיעו כי במסגרת התוכנית "מהיר לעיר" ייסללו בגוש דן עד לשנת 2021 כ-162 קילומטרים של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, בעלות של שלושה מיליארד שקל. במשרד התחבורה מפעילים לחץ על הרשויות המקומיות לעמוד בסיכומי התוכנית למרות הבחירות המוניציפליות בעוד כשנה וחצי, שיעמתו את ראשי הערים עם לחץ של חלק מהתושבים המתנגדים להקצאת נתיבים יעודיים לתחבורה ציבורית על חשבון מקומות חנייה ונתיבים לרכב הפרטי.