שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עובד "ד"ר גב" סירב לתוספת עבודה - ויפוצה
    מנהל רכש בחברה עזב על רקע דרישה חד-צדדית להגדיל את נפח העבודה שלו בחברות אחרות בקבוצה. ביהמ"ש קבע שהחברה תשלם לו 121 אלף ש'
    בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שמנהל רכש בחברת "ד"ר גב", שעזב על רקע דרישה שהוצבה בפניו להרחיב את נפח העבודה שלו לחברות נוספות בקבוצה, יפוצה בכ-121 אלף שקל. השופט אורן שגב הסביר שמדובר בשינוי חד צדדי של חוזה העסקה, שעובד רשאי לסרב לו.

     

    התובע הועסק בחברה במשך כשש שנים - מ-2008 עד אוגוסט 2014. תנאי עבודתו הוסדרו בהסכם עבודה אישי שבו נקבע בין השאר כי שכרו החודשי יהיה 14 אלף שקל ולאחר שנה יועלה ל-15 אלף. באפריל 2014 הוצע לתובע לשמש כמנהל הרכש בשלוש חברות נוספות שבקבוצת "עדיאל אחזקות" – שאליה משתייכת חברת ד"ר גב. עניין זה הוביל בסופו של דבר לפיצוץ ולסיום היחסים בין הצדדים, כאשר התובע ביקש תוספת של 3,500 לשכרו החודשי, ואילו מעסיקיו הסכימו להעלאה של 1,000 שקל בלבד.

     

    בשלב זה הודיע התובע שמצא עבודה אחרת ודרש לקבל פיצויי פיטורים, אולם החברה סירבה, ושחררה לזכותו רק את פיצויי הפיטורים שהופקדו לזכותו בקרן הפנסיה – 33,160 שקל.

     

    בתביעת שהגיש בדצמבר 2014 הוא טען שפוטר מעבודתו, ולחלופין התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, על רקע הרחבת תחומי אחריותו תוך סירוב לתת לו תגמול מתאים. לדבריו נודע לו באקראי שהחברה מחפשת לו מחליף והוא הוזמן לשיחה שעניינה עתודות מלאי, במסגרת תכנון חצי שנתי, אף שלטענתו בשגרה לא התקיימו דיונים ארוכי טווח. מכאן הוא הסיק שבכוונת החברה לפטרו. בנוסף הוא תבע גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 68,606 שקל, שלטענתו לא שולמו לו.

     

    החברה טענה מנגד שהעובד התפטר באופן חד צדדי ובלי התרעה, ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים. לדבריה היא לא הגדילה את נפח העבודה שלו באופן משמעותי, שכן כשנתיים לפני שהסתיימו יחסי העבודה חלה ממילא ירידה בנפח עבודתו.

     

    שינוי של לבת הסכם

    השופט אורן שגב התרשם שטענות התובע שלפיהן "הבין" שהחברה מעוניינת לפטר אותו חסרות בסיס ועוסקות בתחושותיו בלבד. עם זאת, הוא סבר שהגדלת נפח העבודה ובקשת הנתבעת להוסיף לו אחריות וסמכויות, מהווה שינוי של חוזה ההעסקה שלו. "שינוי זה אינו אפשרי אלא אם כן העובד נתן את הסכמתו וזאת משום שצד לחוזה עבודה אינו רשאי לשנות את תנאי המצוי בלבת הסכם העבודה האישי של העובד באופן חד צדדי", נכתב בפסק הדין.

     

    השופט הוסיף כי בנסיבות אלו יש לראות בתנאי העבודה החדשים שהציעה החברה לתובע כ"הרעה בתנאי עבודתו, הרעה שהתובע לא היה חייב לקבל ובנסיבות העניין יש לראות בו כמי שהתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו".

     

    לאחר חישוב תקופת העבודה וניכוי הסכום שהועבר לידי התובע נקבע כי הוא זכאי ל-55,500 שקל בגין השלמת פיצויי פיטורים. בהמשך פסק הדין נדונה תביעתו לגמול בגין עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי. בסוגיה זו קבע השופט שגב שהתובע זכאי לכ-66 אלף שקל נוספים.

     

    בתוך כך נדחתה תביעתו לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ואי עריכת שימוע, וזאת משום שהוא התפטר מעבודתו, והעיד כי העדיף למצוא מקום עבודה חלופי. בשקלול הסכומים התוצאה הייתה שהחברה חויבה לשלם לתובע כ-121 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד משה וקרט
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד רפי וינברגר
    • עו"ד ורד שדות עוסקת בדיני עבודה
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: Shutterstock
    צילום: יפעת אלבז
    עו"ד ורד שדות
    צילום: יפעת אלבז
    מומלצים