למה סידן כל כך חשוב לילדים?
הסידן הוא מינרל קריטי בעל חשיבות עצומה להתפתחות תקינה אצל ילדים - מה תפקידו, היכן ניתן למצוא אותו בגוף, אילו מאכלים מכילים הרבה הרבה סידן וכיצד הוא משפיע על הגוף של הילדים?
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לתזונה נכונה והשפעותיה על הגוף. תזונה נכונה חשובה באופן יוצא דופן, בעיקר לילדים שלנו. אבות המזון כולם הכרחיים, אבל היום נתמקד במינרלים ובראשם סידן - מינרל קריטי להתפתחות התקינה של הילדים שלנו. הנה כמה הסברים על חשיבות הסידן וגם, על הדרך, הפרכת כמה מיתוסים:
כל המינרלים חיוניים לגוף שלנו כמו ברזל, אבץ, מגנזיום, זרחן ואשלגן. מה שמייחד את הסידן הוא שהוא המינרל המצוי בכמות הגדולה ביותר בגוף, והוא למעשה מהווה חומר בניין ולכן יש לתת תשומת לב יתרה לצריכה שלו בכמות המומלצת. הסידן בונה את השיניים, את העצמות ואם לא נצרוך מספיק ממנו, בניית השלד והשיניים תפגע והם יהיו חלשים יותר.
"גיל הילדות הוא גיל של גדילה, מדובר בשלב מאוד משמעותי אצל ילדים מכיוון שהשלד הוא זה שמוביל את הגדילה", מסבירה טליה לביא, דיאטנית קלינית ויועצת ל"תנובה".
"לא מעט אנשים חושבים שאם לא יצרכו מספיק סידן, ההשלכה היחידה תהיה שהסיכון לחלות באוסטיאופורוזיס בגיל מוקדם יותר יעלה. זה אמנם נכון, אבל לא רק - ישנם מחקרים שמראים שצריכה בלתי מספקת של סידן פוגעת בגדילה ובחוזק של העצם ברמה המיידית. למשל, ילד שאינו צורך מספיק סידן ונופל חס וחלילה, סיכויו לשבר בעצמות גבוהים יותר.
"הסידן הוא זה שבונה את העצמות וגם את השיניים, למשל בתקופה שבה נושרות שיני החלב ויוצאות הקבועות, הרי השיניים הקבועות לא נוצרות רק כשהן בוקעות, הן נמצאות בחניכיים הרבה שנים קודם לכן וגם הן מושפעות מצריכת הסידן עוד לפני שהן בוקעות.
"המלצת הצריכה היומית לילדים בני 4-8 היא 1,000 מ''ג של סידן והיעד זה לא פשוט לביצוע. נכון שסידן קיים גם במוצרים מן הצומח ונגיע גם אליהם, אבל אין ספק שהוא נמצא בעיקר במוצרי חלב."
איך נדע כמה סידן הילדים שלנו צורכים?
לביא מסבירה שחשוב מאוד להסתכל על הסימון התזונתי במזון אותו אנחנו קונים. "חשוב לשים לב לבדוק כמה מ''ג סידן יש במנה, ולא רק ב-100 ג'. לדןגמא מנה אחת של פרוסת גבינה צהובה מכילה כ- 200 מ"ג סידן שזה 20% מכמות הסידן היומית המומלצת לילדים ומבוגרים.
אגב, יש מזונות מועשרים בסידן ואז ברשימת הרכיבים יהיה לסידן מספר E שמשויך בדרך כלל לתוספי מזון כגון חומרים משמרים או מייצבים, ולכן אנשים לעיתים מסתייגים ממספרי E באופן כללי. אבל מספרי E זו שיטת סימון אירופאית ויש לזכור שמספר E יופיע גם כשיש העשרה בסידן ואין מה לחשוש, זה אומר שהמזון מועשר בסידן וזה מצוין".
דוגמה למוצר כזה היא קוטג', באופן עקרוני גבינת הקוטג' דלה בסידן, לכן, הוחלט להעשיר אותו בסידן מכיוון שהמחסור במינרל זה כל כך שכיח כאן בארץ, שחשוב מאוד לקבל אותו גם בצורה מועשרת. "ההמלצה היא לצרוך 3 מנות מוצרי חלב ביום על מנת להתקרב למינון המומלץ. למשל גביע של יוגורט או מעדן, 100 גרם של גבינה לבנה רכה ופרוסה של גבינה צהובה וכוס של משקה חלב יחד יספקו לנו בין 600-700 מ''ג סידן. יחד עם מוצרים משלימים כמו ברוקולי או טחינה, למשל, כבר מגיעים לכמות המומלצת ליום".
.jpg)
אמנם מספר האלרגים לחלב באוכלוסיה נמוך מ1%במחקר שנערך בבית חולים אסף הרופא נבדקו מבוגרים צעירים, בני 20 לערך, עם אלרגיה לחלב, שלא צרכו חלב ומוצריו במשך תקופת הגדילה שלהם. בהשוואה לקבוצת הביקורת של צעירים שאינם אלרגיים, התגלה כי צפיפות העצם של האלרגיים נמוכה משמעותית והסיכויים לאוסטיאופורוזיס גבוהים משמעותית גם בגילאים האלה. כאן טמונה בעיה, איך נגרום לילד לאכול מזון שיעניק לו את כמות הסידן שהוא צריך ללא מוצרי חלב?
"בכוס ברוקולי מאודה יש 90 מ''ג סידן, בכף של טחינה גולמית בין 100-120 מ''ג ובעשרה שקדים יש 30 מ''ג", מפרטת לביא. "זה נכון שאפשר להרוויח את הסידן ממזונות שהם לא חלביים, אבל אין ספק שזה מורכב הרבה יותר. במקרים כאלה כמובן יש צורך בייעוץ עם איש מקצוע ולעיתים אף ברכישת תוספי תזונה שיעניקו לילדים את מה שחסר להם".
אגב, מה לגבי ילדים שפשוט לא ממש מתחברים לרעיון של מוצרי חלב? לביא מציעה לצרף מוצרי חלב למזונות אחרים: למשל גבינה צהובה או מלוחה בתוך החביתה, לרענן את היוגורט עם פירות חתוכים, אפילו פיצה ביתית שעשויה מפיתה מקמח מלא, עגבניות וגבינה צהובה יכולה להיות דבר נפלא. הילד אוהב את האוכל ומרוויח סידן.
לסיום, לביא מפריכה שני מיתוסים שקיימים בנוגע לסידן. הראשון, שסידן משוקו אינו נספג בגוף: " צריך להבין שאין דבר כזה לא נספג בכלל, זה אף פעם לא 100% וגם לא 0%. הסיבה למיתוס הזה היא מכיוון שקקאו מכיל חומר שנקרא חומצה אוקסלית, שקיים גם בתרד שבעצם מפריע לספיגת הסידן בגוף. העניין הוא, שבשוקו אנחנו משתמשים אולי בשניים שלושה גרם קקאו וכל השאר חלב, לכן, הקקאו פוגע בספיגה של כמות מזערית ביותר מהסידן".
מיתוס נוסף הוא שסידן ממוצרי חלב דלי שומן לא נספגים וגם הוא לא נכון. "על מנת שסידן ייספג בגוף, צריך גם נוכחות של ויטמין D. הוויטמין הזה מסיס בשומן מה שאומר שאם אין שומן במזון, לא יהיה בו ויטמין D. הטעות במשפט על מוצרים דלי שומן נעוצה בעובדה שאין זה משנה מה אחוזי השומן. הסידן במוצרים דלים ייספג בדיוק אותו הדבר, ואין צורך שוויטמין D וסידן יגיעו בו זמנית באותו מזון או אותה ארוחה".
