שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    העסקים במגזר הערבי עם הפנים לחו"ל
    "תכנית תבל", אשר הוקמה על ידי מכון היצוא ומנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה לסיוע בענף היצוא במגזר הערבי הדרוזי והצ'רקסי צפויה לקבל חיזוק בשבוע הבא. כנס שיערך בנצרת בהשתתפות בכירים רבים במשק הישראלי והממשלה, בהם גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. אז איך מסייעים למגזר הערבי לייצא?

    ביום שלישי הקרוב (31.10.17) תארח העיר נצרת את הכנס השנתי לקידום היצוא במגזרי המיעוטים שייקרא "בין מסורת לחדשנות". הכנס השנתי שייערך במלון גולדן קראון, הוא שיתוף פעולה של מכון היצוא, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי ולשכת המסחר

    והתאחדות התעשיינים. את הנאום המרכזי ביניהם תישא ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. בנוסף, ישתתפו בו השרה במשרד לשיוויון חברתי, הגב' גילה גמליאל, שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, מנכ"ל מכון היצוא גדי אריאלי ועוד רבים וטובים.

     

    תכנית "תבל" הוקמה בשיתוף עם משרד הכלכלה לפני כשבע שנים (2010) במסגרת מצומצמת שהלכה וגדלה עם השנים, והתוצאות נראות בשטח. כשמטרותיה: הגברת המודעות לנושא היצוא בקרב אנשי עסקים במגזר הערבי, הגדלת מספר החברות המייצאות במגזר הערבי ומתן כלים לחברות בצעדיהן הראשונים ביצוא.

     

    "כיום יש בתכנית "תבל" 42 חברות, מתוכן 26 חברות שכבר מייצאות בפועל", אומר גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא. "מכון היצוא, פועל רבות כדי להגדיל את חלקה של החברה הערבית ביצוא הישראלי, ולייצר הזדמנויות גדולות יותר ליזמים ולעובדים מהמגזר הערבי, באופן שיתרום בסופו של דבר להגדיל את מספר המועסקים ואת רמת השכר הממוצע במגזר, ובכך לצמצם את הפערים הכלכליים הקיימים עדיין בחברה הישראלית".

    כיום יש בתכנית "תבל" 42 חברות, מתוכן 26 חברות שכבר מייצאות בפועל. בני באסילה קטוף (צילום: יח"צ)
    כיום יש בתכנית "תבל" 42 חברות, מתוכן 26 חברות שכבר מייצאות בפועל. בני באסילה קטוף(צילום: יח"צ)

    מספר תכניות מתקיימות במשרדים השונים לקידום התעשייה במגזר הערבי. הרשות לפיתוח כלכלי, בשיתוף מכון היצוא הישראלי ומינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, מנהלים את תוכנית "תבל" לקידום חברות במגזר הערבי בעלות פוטנציאל לייצוא. התוכנית עוזרת לחברות להשתלב בתהליך יצוא והיא כוללת מספר מסלולים: ייעוץ והכוונה בשיווק, עזרה וסבסוד בתכניות אלה והכשרה מתאימה בתחום היצוא.

     

    "בזכות המחויבות העמוקה שלנו לנושא פיתוח היצוא במגזר הערבי, הקמנו במכון היצוא לפני כשנה, לצד תכנית "תבל", ענף ייחודי לטובת כלל החברות במגזר וחברים בו כיום כ-70 עסקים מהמגזר הערבי. לשמחתנו, לא מעט חברות המלוות על ידנו בתכנית "תבל" החלו לייצא ונמצאות בתהליך גידול משמעותי בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים. אנחנו, במכון היצוא, נמשיך לפעול לקידום חברות במגזר הערבי ולייצר הזדמנויות לגידול ביצוא, שיתרמו לצמצום פערים בחברה הישראלית".

     

    במקביל מציע המנהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מפעילה את תכנית "כסף חכם", שמסייעת להגדיל את המכירות בשווקים בינלאומיים.

     

    תכשיטים מארץ הקודש

    חברות רבות במגזר הערבי מייצרות מוצרים עם פוטנציאל יצוא, חלקן לא מזהות את הפוטנציאל. תכנית "תבל" עוזרת להן לזהות את הייחוד ולהתאים את המוצרים לשווקים אפשריים מעבר לים. אחת הדוגמאות היא "בני באסילה קטוף", השייכת לקבוצת קטוף, חברה משפחתית שמחזיקה 5 חנויות של תכשיטי זהב ויהלומים בצפון הארץ ומפעל, בו מייצרים את התכשיטים היחודיים.

     

    "מקצוע הצורפות הוא אומנות עתיקה, שהמיומנות שלה עוברת אצלנו מדור לדור", מספר באסל קאטוף מנכ"ל החברה. "אין הרבה יצרני תכשיטים שמחזיקים מיומנות כזו. בנוסף, העיצוב שלנו משלב מזרח ומערב בדרך ייחודית ויש ערך רב לעובדה שאנחנו משווקים תכשיטים מארץ הקודש. תכשיטים מה-Holy Land גורמים לעניין רב בקולקציות שלנו. אנחנו מתמחים בצלבי יהלום וזה מזוהה מאד עם החברה שלנו. העובדה, שהיצור שלנו נעשה בנצרת, משפיע מאד על הביקוש לתכשיטים בחו"ל".

    מייצאים תכשיטים מארץ הקודש (צילום: יח"צ)
    מייצאים תכשיטים מארץ הקודש(צילום: יח"צ)

    בית המלאכה של משפחת קטוף קיים מ-1907. הוא התחיל בעכו והיום ממוקם המפעל בנצרת עלית. את היצוא התחילו ב-1990 על ידי בני משפחה בארה"ב, שהפיצו בעצמם. "ככל שחלף הזמן, הבנו שצריך להרחיב את היצוא ואז פעלנו למסד את נושא היצוא", אומר קאטוף. "היום 25% מהתוצרת שלנו מיוצא לארה"ב ולקנדה. מגוון היצוא שלנו הצטמצם לדגמים המבוקשים שלנו שם, אותם צלבי יהלומים, אבל ככל שמעמיק הייצוא, אנחנו מוכרים יותר מהם".

     

    - איך תרמה לכם תכנית "תבל"?

    "תכנית "תבל" עזרה לנו לצאת אל השוק הבינלאומי. הם הביאו לנו את הידע בשיווק לשווקי העולם. הצמידו לנו יועץ, שהתחיל לעשות עבורנו את העבודה ולהראות לנו את הדרך להתפתחות. הוא עזר להתניע את תחום היצוא בחברה על ידי איסוף מידע. קאטוף מציין כי החברה קיבלה מ"תבל" מימון, שעזר להם בהחלטה לצאת לייצוא. "בגלל ייחוד האתר, הקמנו אתר מכירות שמותאם לשוק באתר ETSY, שייחודו באביזרי בוטיק ויש לו קונים מכל העולם".

     

    - מה התכניות להעמקת הייצוא?

    "היום אנחנו משווקים לארה"ב ולקנדה ועדיין לא מיצינו את הפוטנציאל של השווקים האלה. יש לנו עוד הרבה עבודה שם. כשנמצה את השווקים שם, נמשיך לפתח שווקים נוספים".

     

    חלוות בוטיק

    בילאל נאסר, מנהל את "חלווה נצרת", עסק משפחתי, שעובר במשפחה כבר 4 דורות. הם מייצרים חלווה וטחינה ממרכיבים טבעיים בלבד. ב-2009 זכתה החברה בשיא גינס על תבנית החלווה הגדולה בעולם. הם מייצרים סוגים שונים של חלווה וטחינה, לפי נוסחאות משפחתיות שעוברות מדור לדור.

     

    את השם של החברה נתן סבא של אבא של בילאל. הוא ייצר ומכר באזור נצרת. הלקוחות קראו לו "מייצר החלווה מנצרת" וכך ניתן השם לחברה. המשפחה עצמה עברה בימי הטורקים, לפני כ-150 שנה, מאזור ירושלים.

     

    "עיקר המוצרים של החברה הם חלווה במגוון טעמים ואחוזי סוכר משתנים. יש חלווה שחורה מקצח טחון, חלווה משומשום מלא בריאה במיוחד, בטעמי קפוצ'ינו, עם צ'יה, קינמון וג'ינג'ר", מספר מנהל החברה בילאל נאסר. "כדי לשמור על איכות אחידה ובלתי מתפשרת, התחילו בחברה לייצר את הטחינה בעצמם, כשאת השומשום מביאים מאתיופיה ומצריים. את השומשום עצמו עדיין טוחנים באבן ריחיים ייחודית וזה ניכר בטעם. לא משתמשים בחומרי שימור אלא בשורש יקר של עץ נדיר שנקרא ספונירה. התמצית הטבעית שלו משולבת בתהליך וזה מוסיף לטעם הייחודי של המוצר הסופי".

    ציור המתאר את מפעל החלווה הקטן לפני כ-80 שנה, אותו צייר המייסד (באדיבות: חלווה נצרת)
    ציור המתאר את מפעל החלווה הקטן לפני כ-80 שנה, אותו צייר המייסד(באדיבות: חלווה נצרת)

    בתכנית "תבל" זיהו את הייחוד והפוטנציאל והציעו למתג את המותג הייחודי. "הם עזרו לנו בפתרון בעיות רגולציה ויצוא, בגיבוש אתר אינטרנט מותאם לדרישות בחו"ל", מספר נאסר. "עברנו קורסים מקצועיים באזור נצרת למדנו יצוא, עזרו לנו בהתאמה לשפה האנגלית המקצועית ועוד. העובדים שלנו יצאו להשתלמויות והתמקצעו. יש לנו גם יועץ שיווקי שמלווה אותנו".

     

    - למי אתם מייצאים?

    "היום אנחנו מייצאים לארה"ב, קנדה, דרום אפריקה ולאחרונה גם ליפן. אנחנו רוצים להיכנס לשווקים האירופאים. כשהתחלנו את התהליך עם התכנית, עמד היצוא שלנו על 10% מהתוצרת. היום אנחנו עומדים כבר על 40% שמיוצא. "עכשיו אנחנו מעוניינים להתרחב לאירופה ויועץ מכון היצוא עוזר לנו למצוא את השווקים הבאים. השנה נתחיל כנראה להשתתף גם בתערוכות בינלאומיות".

     

    בשיתוף מכון היצוא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "העסקים במגזר הערבי עם הפנים לחו"ל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים