מוזיאון חדש ליעקב אגם, שתיכנן את המזרקה בכיכר דיזינגוף

לאחר עשרים שנים של תכנון והקמה, אתמול (ה') נחנך מוזיאון בראשון לציון שמוקדש לפועלו של יעקב אגם, האמן הבינלאומי בן ה-89 שנולד בעיר. המקום, פרי יוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן, יהווה בית למגוון יצירותיו שנאספו לאורך קריירה שמקיפה כשישה עשורים. המוזיאון נפתח בהשקעה של כ-40 מיליון שקלים ותוכנן על ידי האדריכל דוד נופר.

יעקב אגם (משמאל) וראש עיריית ראשון לציון, דב צור

באירוע אליו הגיעו כאלף אורחים, ביניהם שגרירים זרים וראשי ערים מכל רחבי העולם, הוצג פרפורמנס בהשראתו של האמן, ובמרכזו מיצג וידאו מפינג שהוקרן על קירותיו החיצוניים של המוזיאון, ושילב את קולו עם יצירותיו. בנאום שנשא אגם הוא ציין שבניגוד לכל שפה אחרת שיוצרת מחסומים מרחיקים שטמונים בשוני שבין האותיות או הצלילים, אומנות ויזואלית היא השפה הגלובלית היחידה שמובנת לכולם ומאחדת.

הפתיחה אתמול(צילום: ויקטור אוסיפוב)

המוזיאון, המיועד לכל הגילאים, יציג עשרות יצירות אמנות של אגם בתערוכות מתחלפות שימחישו אספקטים שונים בתפיסת עולמו של האמן, כדוגמת מימד הזמן (המימד הרביעי לדבריו), תנועה, סימבולים יהודים ותפיסת המציאות מול הבלתי צפוי. בין היתר מוצגת בכניסה למבנה ובתוכו היצירה "עמודי כלילה", שקרויה על שם אשתו המנוחה של אגם. העבודה כוללת 29 עמודים מונומנטליים שיוצרים יחד סימפוניה חזותית של למעלה מ-3,000 מוטיבים צורתיים, שמטרתם לטשטש את המחיצות והגבולות בין החוץ לפנים. הרמפה המרכזית במבנה תוכננה בהתאם ליצירה PanorAgam המורכבת עליה, שבמקור הוצגה על הקשת במוזיאון הגוגנהיים במסגרת תערוכת היחיד שאגם הציג במקום בשנת 1981. בנוסף, לגן המוזיאון הובא הפסל 3X3, שהוצג במשך שנים רבות בלינקולן סנטר במנהטן.

למעלה מעשרים שנות תכנון והקמה(צילום: ויקטור אוסיפוב)

יעקב אגם (גיבשטיין), אבי הזרם הקינטי באמנות המודרנית, נולד ב-1928 במה שהייתה אז המושבה ראשון לציון. כבנו של רב, אגם למד בילדותו ב"חדר" ולדבריו הושפע עמוקות ביצירתו

 מזרמים מיסטיים ביהדות. בהמשך למד אמנות בבית הספר בצלאל בירושלים, ולאחר מכן בציריך ובפריז. החל משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד לימינו, הציג מאות תערוכות ועבודות במוזיאונים חשובים ברחבי העולם, ועבודותיו נרכשות לאוספים רבים. יצירותיו מוצגות בין השאר בארמון האליזה, מרכז פומפידו והבית הלבן, כמו גם במרחבים ציבוריים מרכזיים בערים שונות בהן ניו יורק, שיקגו, טוקיו, סנט פטרסבורג ובואנוס איירס.

במרחב הציבורי בישראל האמן מזוהה במיוחד עם מזרקת "מים ואש" בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב, כמו גם עם חזית מלון דן בטיילת תל אביב. כמו כן, עבודותיו מוצבות באורח קבע במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, בית נשיא המדינה ומקומות רבים נוספים.