שקד לנשיאת העליון החדשה: "בטוחה שתהיה שותפה אמיתית"

במשכן נשיא המדינה בירושלים התקיים הבוקר (ב') טקס השבעת שופטים, בהם זה של המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר. זהו טקס ראשון תחת כהונתה של נשיאת העליון החדשה, השופטת אסתר חיות, שהושבעה לתפקיד בשבוע שעבר.

חיות בירכה את מלצר, שהיה לעורך הדין הפרטי הראשון שהושבע כשופט בעליון. "בעיניי לא ניתן היה לבחור משנה ראוי וטוב ממנו ואני סמוכה ובטוחה שהוא יהיה לי לעזר רב בהתמודדות עם האתגרים הרבים הניצבים בפני מערכת המשפט", אמרה חיות. "בזכות מעלותיו כאדם הוא משלב גם בחייו האישיים ובמסגרת המשפחתית בין אורח חיים דתי לאורח חיים חילוני, והוא עושה כן בהצלחה רבה היכולה לשמש דוגמה ומופת להתנהלות המצטיינת בסובלנות ובכיבוד הדדי".

חיות בירכה גם השופטים החדשים יעל וילנר ויוסף אלרון כמו גם שרת המשפטים איילת שקד שנאמה: "החברה הישראלית עודדה מאז ומעולם את ההתפלמסות והמחלוקות הטהורות. מסיבה זו, בשנתיים האחרונות שאפתי להגביר את הגיוון התרבותי והרעיוני במערכת בתי המשפט. ביקשתי להשמיע לציבור הישראלי ניגונים ושירה שלא נשמעו במערכת המשפט במשך שנים. שאפתי, ועודני שואפת, להביא לפרצופים שונים ומתוך כך לדעות שונות. יש מקום לכולם במערכת המשפט".

ריבלין לצד שקד וחיות(צילום: אוהד צויגנברג)

השופטת וילנר מושבעת(צילום: אוהד צויגנברג)

לסיום היא בירכה את הנשיאה חיות לרגל כניסתה לתפקיד ואמרה: " אני בטוחה שתהייה שותפה אמיתית לחיזוק מערכת המשפט וקידום אמון הציבור בה". שקד גם הדגישה כי 54 אחוזים מהיושבים בכס השיפוט הן נשים. "אפילו בארה"ב, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, עדיין לא כיהנה נשיאה בבית המשפט העליון בזמן שבישראל כיהנו כבר שלוש נשים". 

מלצר (משמאל) לצד השופטים החדשים וילנר (מימין) ואלרון(צילום: אוהד צויגנברג)

ראשון הנואמים היה נשיא המדינה ראובן ריבלין שיאחל שוב הצלחה לחיות. "המעבר לכס השיפוט דורש מן השופטים תעצומות נפש, הוא דורש מהם להרכיב משקפיים שיפוטיים. בחיי היומיום אנו מתייחסים לשיפוטיות באופן שלילי, אנו מחנכים את ילדינו ולעתים, כשאנו מצליחים, גם את עצמנו, לא לנהוג בשיפוטיות כלפי בני אדם אחרים. למילה 'שיפוטיות' קונוטציה שלילית, שפיטה לחובה, וחריצת דין ללא מחשבה מספקת", אמר ריבלין.

הנשיא הוסיף כי "מה נשתנה אפוא כשהשיפוטיות נעשית למקצוע? האם מן השופטים, שתפקידם הוא לשפוט, אנו מצפים שלא להיות שיפוטיים? אכן. השפיטה שאנו מצפים לה מכם, השופטים, איננה 'השיפוטיות'. בעוד שהשיפוטיות מכלילה, מתנשאת ומדגישה צד אחד של המציאות, מעשה השפיטה הוא אמנות בה עושה השופט בדיוק את ההיפך. במעשה השפיטה השופט נדרש להשאיר את השיפוטיות מחוץ לכותלי בית המשפט. שכן, השפיטה היא היכולת לראות את התמונה המלאה, המורכבת. היא היכולת להשתמש במאזני צדק, להכיר בערכים הנוגדים ולאזן ביניהם. מלאכת השפיטה היא החובה לראות את שני הצדדים במכלול הנסיבות. נכון, גם שפיטה היא הכרעה. אך זו הכרעה שנעשית מתוך כבוד לצדדים השונים לאחר שקילה מעמיקה של הערכים הנוגדים ומתוך שאיפה לאיזון ומידתיות. מלאכת השיפוט הזאת היא מלאכה קשה ועדינה, מלאכת אומן. ובלשונו של נשיא בית המשפט לשעבר, מורי אהרן ברק: 'המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי, בין ערכים מתנגשים'".