עקפו אותם בסיבוב / "קטן וקולע"
קליבלנד של לברון פתחה ב-4:3, כולל כמה תבוסות מביכות, והסגל הזקן שלה לא מתמודד עם המהירות והאתלטיות של הליגה. האם אלופת המזרח בדרך למשבר אמיתי?
דרק רוז מוסר לג'יי.אר סמית', והשלשה בפנים! אחרי האסיסט, רוז יורד במהירות להגנה, חוטף את הכדור ומתחיל בסדרת תעלולים. צ'נינג פריי וג'ף גרין פותחים בכנפיים ופנויים לזריקה, דוויין ווייד מגיע אחריו ומושך את השומרים בזמן שקייל קורבר וחוסה קלדרון נכנסים לטירוף כשהם צורחים קריאות עידוד מהספסל. ולברון ג'יימס יושב לכמה דקות מנוחה ומחייך לעצמו.
- טיירון לו טוען: הכימיה שלנו מחוץ למגרש נהדרת
קבוצת כדורסל מחשמלת, לא? ב-2010. הבעיה היא שבמידה רבה, זו קליבלנד הנוכחית, שוב אוסף של כוכבים שעברו את השיא ובאו לנסות לקחת אליפות עם לברון. בעצם, כמו שג'ואי אמר לצ'נדלר אחרי שהאחרון נישק את החברה שלו: "עברת את הגבול? כל כך עברת את הגבול שאתה לא מסוגל לראות אותו. הגבול הוא נקודה בשבילך". כל חוכמת העולם טמונה בשידורים חוזרים של "חברים". השמות האלה כל כך עברו את השיא, שהם לא מסוגלים לראות אותו.
עם הנשק הזה יצאה קליבלנד למלחמה, בזמן שקיירי ארווינג והכוח הצעיר של בוסטון מאיימים לתפוס השנה את ראשות המזרח. ומסתמן שאחרי שנים של שליטה בלעדית במזרח, טיירון לו לא יכול לבנות אפילו על הגעה חלקה לגמר האזורי.
ברוכים הבאים לבית האבות
אלופת המזרח פתחה את העונה במאזן שלילי של 4:3, אבל לא מדובר רק במאזן אלא בדרך. הקאבס עוד התחילו בהתלהבות עם הניצחון על קיירי והסלטיקס ועוד הצגה נגד מילווקי, ואז הגיעו ארבעה הפסדים בחמישה משחקים – אחד מול ברוקלין החלשה, ושלוש תבוסות מהדהדות לאורלנדו, ניו אורלינס והניקס, לא בדיוק מאריות הליגה, בהפרש כולל של 62 נקודות.
הבלגן נראה כך: טיירון לו העלה חמש חמישיות שונות בשבעת המשחקים, כשבתחילת העונה קווין לאב עולה כסנטר ואז טריסטן תומפסון מצטרף אליו, ג'יי קראודר מאבד את המקום ולברון משחק כרכז בנקודת מסוימת בגלל פציעה של רוז. במדד היעילות ההתקפית קליבלנד תקועה במקום ה-14, במדד היעילות ההגנתית 27 מ-30, והיא מאבדת 16.1 כדורים במשחק (21 בליגה). קטסטרופה.
אבל יותר מהכל, הבעיה היא הגיל. גם אם יהיה שיפור ביכולת, סגל בית האבות של קליבלנד יתקשה מאוד להגיע עם אנרגיות גבוהות לפלייאוף, בטח עם שחקנים מועדים לפציעות כמו ווייד ורוז.
רוז בן 29 עם גוף שבור, פריי 34, ווייד 35, קלדרון וקורבר 36. ה"ילדים" הם גרין בן ה-31 שמשחק לצד לברון וסמית' בני ה-32. אפילו לאב כבר בן 29. אלה לא שחקנים משלימים – אלא השמות המובילים. גם כשאייזיאה תומאס (28) יחזור מהפציעה, לא בטוח שהוא לבדו יספיק – מה גם שהוא שחקן הגנה בעייתי.
מרלה רידנאוור מ"אקרון ביקון" הסבירה בפשטות את עניין הסגל הזקן: "היריבות לא זקוקות לסגלים עמוסים בכוכבים כדי להתמודד עם קליבלנד. כל מה שהן צריכות אלו שחקנים מהירים, אתלטיים ואנרגטיים". המאמן לו התייחס לאותה הנקודה אחרי התבוסה הביתית לניקס: "היריבות נראות מהירות מאיתנו בכל עמדה".
משבר? עזבו את לברון
לברון נראה יותר מוטרד השבוע מאירוח מסיבת האלווין ומהליך קבלת הזכויות על הביטוי שלטענתו טבע ("שום דבר לא ניתן לך, צריך להרוויח הכל". כן, ברצינות), מאשר מיכולת הקבוצה. הוא רק אמר שהעונה עוד ארוכה. גם לאב דיבר על כך שמוקדם מדי להילחץ ממשבר, אבל חשף מעט יותר רגשות: "אנחנו מתוסכלים, אנחנו עצבניים, אבל אנחנו לא מתכוונים להיכנס לפאניקה".
הדבר מתקשר לאחד התירוצים המרכזיים שנשמעו השבוע – הוותיקים של קליבלנד לא בנויים לטירוף הצעיר של פתיחת העונה,
אלא מיועדים למשחקים המחושבים יותר של הפלייאוף. זו תפיסה מיושנת. אם כבר דיברנו על 2010, והכדורסל השתנה מאז. גולדן סטייט הבהירה שאתה יכול להמשיך לכייף גם בפלייאוף כל עוד אתה מעלה את רמת האינטנסיביות.
ולכן זה רק תירוץ, כמו המון שנשמעו השבוע – השלשות עדיין לא נכנסות, הפציעות מפריעות, השחקנים החדשים חשים מאוימים מלברון (תירוץ נפלא של לו), זו קבוצה חדשה שעדיין צריך לחבר. אבל בואו נדלג על השלבים האלה ונחשוב לטווח הרחוק – מה קליבלנד שווה כשהיא תתחבר? האם ותיקי אוהיו יכולים לשחזר את קסם העבר, או שיגיעו עם הלשון בחוץ ויגלו שלמהירות ולאתלטיות שחסרות להם במהלך העונה מצטרפת גם פיזיות של כוחות חדשים? אחרי שבעה משחקים, לברון וקליבלנד עדיין בגישת "יהיה בסדר", ולא בטוח שיש לה בסיס.
לפנייה לכתב/ת 
