בית הדין הרבני: יש לנו סמכות לדון במזונות ילדים

מי רשאי לקבוע את דמי המזונות החודשיים לילדים, רק בית משפט אזרחי או שמא גם בית הדין הרבני? תביעה בנושא הוכרעה לאחרונה בבאר שבע

עו"ד עדנה אשכנזיעדכון אחרון: 06.11.17 , 07:25

המתח בין בתי המשפט האזרחיים לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים בא לידי ביטוי בין היתר בשאלה מי מהם מוסמך לפסוק מזונות ילדים. בעקבות מקרה שנדון לאחרונה בבית הדין הרבני בבאר שבע, נדרשו הדיינים הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב והרב אברהם צבי גאופטמן, להכריע בתביעת גירושים שהגיש בעל נגד אשתו, ואליה כרך את מזונות בנם.

עוד לפני הדיונים בבית הדין קיימו בני הזוג פגישת גישור במסגרת הליך "בקשה ליישוב סכסוך", אולם העניין לא צלח. במאי האחרון הגיש הבעל לבית הבין הרבני תביעת גירושים עם כל הכרוך בה - כולל מזונות האישה והילד המשותף. כחודשיים אחר כך – בבוקרו של היום שנקבע לדיון – פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה והגישה תביעה למזונות הבן.

תביעה

בגלל פסיקה חדשה: מזונות הופחתו ב-90%

עו"ד הילה בורנשטיין

אב המגדל את בתו במשמורת משותפת דרש לשנות את הסכום החודשי. השופטת רום פלאי התבססה על קביעת העליון והסכום ירד מ-2,400 ל-240 ש'

בגלל פסיקה חדשה: מזונות הופחתו ב-90%

בבית הדין היא התנגדה לדיון בטענה שלפי חוק שיפוט בתי דין רבניים, אין לו סמכות לדון במזונות ילדים ללא הסכמה של כל הצדדים, ובמצב זה נתונה הסמכות אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה.

אבל הדיינים טענו מנגד שמדי יום עוסק הרבני במזונות קטינים חרף התנגדות אחד הצדדים. הם הסבירו שלפי לשון החוק יש להם סמכות לדון בנושא, והוסיפו כי בשנים האחרונות גם בית המשפט העליון ריכך את עמדתו בעניין.

בהקשר זה ציינו הדיינים שבעבר הייתה הבחנה ברורה בין תביעת ילדים למזונות (שאינה בסמכות הרבני) לבין תביעת ההורה המשמורן להחזר הוצאות המזונות, ואילו כיום ההבחנה היטשטשה ולמעשה אין הבדל משמעותי בין השתיים, ובלבד שבית הדין הרבני ידון במזונות הילדים על פי המבחן המהותי שקבע בית המשפט.

"לאור כך, הגשת תביעה כרוכה למזונות קטינים לבית הדין טרם הגשתו לבית המשפט, אכן מקנה סמכות לבית הדין ובלבד שתהא כריכה כנה וכדין", קבעו הדיינים.

אבל למרות קביעתם העקרונית, בסופו של דבר הכריעו הדיינים לטובת האישה, משום שהשתכנעו כי הכריכה לא הייתה כנה. הם קיבלו את טענת האישה שלפיה אל תביעת הבעל לא צורפו כל המסמכים שיבהירו מהי יכולתו הכלכלית של הבעל.

הם ציינו שהוא הגיש תלושי משכורת - באיחור וללא בקשה מתאימה לקבלת ארכה – שמהם עלה כי הוא משתכר כ-11 אלף שקל בחודש, כפי שטענה האישה, ולא 9,000 שקל כפי שהוא טען בתביעתו.

"טענתה (של האישה) על חוסר המסמכים במקומה עומדת, המטיל צל של חוסר כנות על הכריכה, כאשר לא מילא התובע או בא כוחו את טופס הצהרת הפרטים כפי תקנות הדיון ולא צירף כל תלוש. בכל זאת, אם היה מתברר מתוך התלושים שסכום ההכנסה שאותה ציין הבעל הוא נכון, עדיין היה מקום לדון האם להחשיב את הכריכה ככנה", הסבירו הדיינים.