חוק איסור ההמלצות אושר: "יקודם רק בהסכמת ארדן"

החוק לאיסור המלצות משטרה אושר בוועדת השרים לחקיקה - אבל הוחלט כי יקודם רק בהסכמת השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהודיע מוקדם יותר על התנגדותו לחוק זה בגרסתו הנוכחית. פרקליט המדינה שי ניצן, שהגיע באופן חריג לישיבת ועדת השרים, שם דנו בחוק שימנע מהמשטרה להמליץ על הגשת כתבי אישום, אמר כי זהו "חוק מזיק שמהווה סתימת פיות למשטרה".

שרת המשפטים איילת שקד סיכמה את הדיון באומרה: "היה דיון טוב וענייני. החוק ישונה בכנסת בהסכמה עם שרת המשפטים והשר לביטחון פנים ויחזור לפני קריאה ראשונה לוועדת שרים לחקיקה. כבר עכשיו יש הסכמה עם המציעים שיהיה מדובר רק על אי פרסום ובחקירות עם פרקליט מלווה לא תהיה המלצה אלא רק סיכום דיון". ארדן מסר מוקדם יותר כי הוא תומך באי-פרסום המלצות אך מתנגד להחלטה לאסור על המשטרה להעביר את ההמלצות עצמן לפרקליטות.

בדיון הזהיר ניצן: "ברגע שלמשטרה לא תהיה אחריות, תשתנה כל הגישה. מבחינתי יש משמעות חשובה מאוד להמלצת המשטרה. אני רוצה לשמוע אותם, הם היו מעורבים. המשמעות רחבה ואנחנו סבורים שקביעה כזאת חשובה. אני לא רואה תועלת בסתימת פיות למשטרה".

שקד (משמאל) וניצן (מימין) בוועדת השרים

עוד הבהיר פרקליט המדינה: "אנו מתנגדים בתוקף לחוק וחושבים שהוא מזיק ממש. יש הנחיה מלפני שנים של השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו - שהמשטרה ממליצה". ניצן הסביר: "כתב אישום מוגש בהתקיים שני תנאים - תשתית ראייתית ועניין ציבורי. המשטרה אמורה להגיד אם לדעתה יש תשתית ראייתית מספקת. עניין ציבורי פחות מגיע מכיוונה. לכן הנוהל היום לגבי הגשת אישום הוא שבתוך התיק כתוב אם יש מספיק ראיות או אין".

לדברי ניצן, "כ-40 אחוז מהתיקים - המשטרה ממליצה לגנוז. כמעט תמיד התיק ייגנז כי אין מספיק ראיות. כשהמשטרה מחליטה להגיש, הרבה פעמים ההמלצה לא מתקבלת. אבל אם לא תהיה המלצה, המשמעות היא שמבחינת הפרקליטות צריך לקרוא אותו ביסודיות. אני אצטרך עוד 100 תקנים כי אני צריך לקרוא ביסודיות. אפשר לחסוך את זה".

מוקדם יותר אמר ח"כ דוד אמסלם (ליכוד), יוזם החוק, כי אין למאמצי החקיקה קשר לנתניהו, וגם החוק הצרפתי כלל לא קשור לראש הממשלה המכהן. לדבריו, יש לו דין ודברים עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהביע התנגדות לחוק: "נעביר את החוק בעזרת השם, נשב איתו ונתאם איתו הכול, יהיה בסדר".

פרקליט המדינה בוועדת השרים, הבוקר

אמסלם הבהיר באולפן ynet: "החוק הזה נדרש למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל. מדובר בחוק שנוגע למאות אלפי אזרחים במדינת ישראל במצטבר. בסופו של עניין אני לא יודע מה זה חוק פרסונלי. אם אנחנו עכשיו מעלים את קצבת הזיקנה בגלל שנתניהו יכול ליהנות מזה, זה חוק פרסונלי?".

לדבריו, "אולי אתם לא רגילים, אבל אני דואג לעם ישראל, אולי זו לא תשובה שאתם יודעים לקבל או לא מאמינים לה". על הקשיים שמערימות עליו שותפותיו הקואליציוניות אמר: "החוק לא יעוקר כי אנחנו פחות או יותר יודעים מה המתווה שלו. אם צריך לשנות קצת פה, קצת שם - נעשה את ההתאמות. זה לא משבר בתוך הליכוד, אין דבר כזה, הליכוד זו חטיבה אחת שבסוף תפעל בהתאם למה שיוחלט".

בנוגע לחוק הצרפתי אמר הח"כ: "אני מתעסק עם החוק הצרפתי כבר למעלה משנה וחצי, אני חושב שהוא גם נדרש למדינת ישראל ואני לא ארפה עד שהוא יעבור. אני תמיד בעמדה, בוודאי לגבי חוק יסוד, שאם המרכיבים הקואליציוניים או בכלל מישהו רוצה לדחות אותו כדי ללמוד אותו - ודאי שניתן לו. אני חושב שזה מתבקש וגם רצוי. אני מאמין בעיקרון. לכן אני חושב שאם זה ייקח עוד חצי שנה, עוד שנה, בכל מקרה זה לא קשור לנתניהו, זה לא משנה. לכן אני לא רואה את זה כדבר כל כך דרמטי".