שתף קטע נבחר

תאונה משפטית: נזכרו לרשום הערת אזהרה אחרי 25 שנה

קשישה מכרה לחברת בנייה שטח בהוד השרון. אלא שאז התברר שבעלה מכר את הקרקע לאדם אחר בתחילת שנות ה-90, וזה "שכח" לרשום אותה בטאבו

בית המשפט המחוזי בלוד הכריע לאחרונה בסכסוך משפטי שנסוב על שטח בהוד השרון: בעלת הקרקע מכרה אותו לאחרונה ליזמית בנייה, אלא שאז הופיעו יורשיו של אדם שרכש את השטח בתחילת שנות ה-90, ומסיבה לא ברורה לא רשם עליו מאז הערת אזהרה בטאבו. השופט יעקב שפסר קבע שהעסקה המאוחרת גוברת על הקודמת. מדוע?

 

לפני כשנתיים, במסגרת הליך פירוק שיתוף, אישר בית המשפט הסכם בין היזמית "מגדל טופ-נדל"ן" לבין אלמנה קשישה, שלפיו היא תמכור לחברה שטח של 293 מ"ר במושבה מגדיאל בהוד השרון תמורת כ-1.2 מליון שקל. זמן קצר אחרי שהחברה העבירה את הכספים לאישה, ונרשמה לטובתה הערת אזהרה בטאבו, היא גילתה שכחודשיים אחרי אישור ההסכם נרשמה בטאבו הערת אזהרה אחרת. התברר שב-1990 רקם בעלה של הקשישה עסקה למכירת השטח. במשך שנים לא נרשמה על העסקה הערת אזהרה, עד שבניו של הרוכש, שהלך לעולמו בינתיים, פעלו לרשום אותה כשהתעורר בהם החשד שהקשישה עומדת למכור את השטח בשנית.

 

עם הגילוי הגישו "מגדל טופ-נדל"ן" והקשישה תובענה לפסק דין שיצהיר שזכויות החברה גוברות על הזכויות של בני הרוכש המנוח – שלא רשם הערת אזהרה במשך 25 שנים ובכך גרם לכאוס המשפטי. החברה טענה שלאורך השנים שבהן ניהלה משא ומתן עם המוכרת היא ערכה בדיקות מקיפות, שכולן הראו שהזכויות בנכס נקיות, ללא הערה או סייג.

 

מנגד, שני בניו של המנוח טענו שהשטח שייך להם ושאביהם לא רשם את הערת האזהרה משום שלא ידע שצריך לעשות זאת. הם עמדו על כך שאביהם שילם את כל התמורה על השטח.

 

השופט יעקב שפסר הסביר שעל רוכש קרקע מוטלת חובה לפעול במרץ לרישום הערת אזהרה, בדיוק כדי למנוע מצב של תאונה משפטית כמו זו. במקרה שהרוכש נמנע מלעשות זאת ללא סיבה אובייקטיבית, רואים בו כמי שלא נהג בתום לב, ותינתן עדיפות לרוכש השני. ההלכה מסייגת את זכותו של הרוכש השני רק במקרה שבו נהג בחוסר תום לב וביצע את העסקה בידיעה שכבר הייתה עסקה קודמת.

 

במקרה הנוכחי, השופט מצא שזכויותיה של החברה גוברות על זכויות הבנים, שלא הציגו כל נימוק לעיכוב של 25 שנים ברישום הערת האזהרה.

 

לטעמו של השופט שפסר, עיכוב ארוך כזה מהווה חוסר תום לב. המסקנה מתחזקת לנוכח העיתוי שבו נרשמה ההערה – רק אחרי שהבנים חשדו כי עומדת להירקם עסקה נוגדת ומבלי שטרחו לברר דבר מול המוכרת. "מתקשה אני לראות כיצד במצב דברים זה ניתן לראות ברישום... כפעולה שנעשתה בתום לב", כתב בפסק הדין.

 

הוא מצא שהחברה היזמית התנהלה כראוי ועשתה את כל הבירורים האפשריים כדי לוודא שהזכויות בנכס נקיות לפני הרכישה, ומלבד זאת, הבנים לא הוכיחו שאביהם שילם את מלוא התמורה עבור השטח.

 

משכך, התביעה של החברה התקבלה והשופט שפסר הורה למחוק את הערת האזהרה לטובת הרוכש המנוח. בניו חויבו לשלם ליזמית הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל ולמוכרת הקשישה 15 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד יאיר ברדה, עו"ד אמיר לוי
  • ב"כ הנתבעים: עורך דין מקרקעין אהוד דגן, עו"ד אליהו נאמן
  • עו"ד עמית אמויאל עוסק בדיני מקרקעין
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים