הבת הוקלטה: "העללתי על אבי שתקף אותי מינית"

כתב אישום נגד תושב הצפון ייחס לו ביצוע שורת עבירות מין קשות בבתו. אלא שבשיחה עם דודתה היא הודתה: "בדיתי הכול כדי לנקום בו על הגירושים"

עו"ד יובל יניבפורסם: 08.11.17 , 23:54

ברוב של שתיים נגד אחד החליט לאחרונה הרכב שופטים מהמחוזי בחיפה לזכות אב מהצפון שנאשם בתקיפה מינית סדרתית של בתו. את הכף לטובתו הכריעה קלטת שבה תועדה המתלוננת מספרת לדודתה כי בדתה את הסיפורים כדי לנקום באביה, שהתגרש מאמה ופירק את המשפחה.

בכתב האישום שהוגש נגד האב לפני כשנתיים נטען שביצע עבירות מין קשות בבתו מאז הייתה בת 7 ועד גיל 13. עוד נטען שהאב, שהתגרש מאמה של הילדה, החל לבצע בה מעשים מגונים במרס 2009, יום לפני שיצאה מהבית למשפחת אומנה. על פי הפרקליטות, באותו לילה הוא קרא לילדה לחדרו, הפשיט אותה וחיכך את איבר מינו באיבר מינה. עוד נטען כי בשנים 2013-2011, כשהילדה הייתה יוצאת לחופשות ממשפחת האומנה, הוא נהג לבצע בה מעשים מיניים תכופים וקשים שכללו החדרת איבר מינו לפי הטבעת שלה.

תביעה

העלילה על האב – ואיבדה משמורת על הילדים

עו"ד אופק תבור

במהלך מאבק בין בני זוג טענה האם שבעלה לשעבר תקף מינית את בתם. ביהמ"ש הגדיר את התנהלותה "הרסנית", והילדים יעברו לחזקת האב

העלילה על האב – ואיבדה משמורת על הילדים

המתלוננת סיפרה בעדותה שכשבועיים-שלושה לאחר המקרה הראשון סיפרה עליו לילדה ששהתה יחד עמה בבית משפחת האומנה. בהמשך סיפרה גם לאם הבית, למדריכה בפנימייה שבה למדה ולדודותיה, אחיותיו של אביה. הילדה תיארה שהיא זוכרת שאחת התקיפות בוצעה ביום הולדתה ה-11. לדבריה, לאחר שב-2015 התלוננה על המעשים במשטרה, פנה אליה אביה ואמר לה להגיד שהיא "בדתה את התלונה מלבה אך ורק מפאת רצונה להתחתן".

האב כפר בכל המעשים המיוחסים לו וטען שמדובר בעלילה. לדבריו, בתו בדתה את הדברים מלבה כנקמה על כך שלא אפשר לה לצאת עם בחורים או להיכנס לפייסבוק ודרש ממנה להמשיך בלימודיה.

ואכן, השופטת רונית בש ציינה שבגרסת המתלוננת התגלו סתירות מהותיות. כך למשל, בינואר 2016 נערכה שיחה בינה לבין דודתה (אחותו של אביה). הדודה הקליטה את השיחה ובה סיפרה הילדה שהפלילה את האב אף שהוא לא ביצע בה את המעשים המיניים, כדי לגמול לו על עזיבת אמה ופירוק המשפחה.

מההקלטה עלה שהמתלוננת ביימה בכי כשהתלוננה על התקיפות ואף ביקשה מידיד שלה לקיים עמה יחסי מין אנאליים כשהבינה שהיא עומדת לעבור בדיקה רפואית. כמו כן, המתלוננת סיפרה באותה שיחה על תחושותיה הקשות כלפי אביה שהביא לגירוש אמה לעזה והתחתן עם נשים אחרות. השופטת ציינה שההסבר שנתנה המתלוננת לדברים, ולפיו ביקשה לרצות את הדודה ולספק לה דברים שרצתה לשמוע, לא היה משכנע.

עוד נקבע שמהעדויות עלה שהמתלוננת התעקשה לצאת לחופשות בביתו של אביה - התנהלות תמוהה בהנחה שאכן עברה את ההתעללות. כמו כן, הממצאים הרפואיים לא תמכו באופן חד משמעי במסקנה שהיא עברה פגיעה מינית. גרסת הנאשם שלפיה בתו מבקשת להפליל אותו על רקע קשריה עם בחורים נתמכה בראיות אחרות בתיק ומהעדויות עולה שמדובר בצעירה בעלת אופי מניפולטיבי.

בנסיבות אלה קבעה השופטת בש שלא ניתן לסמוך במידה מספקת על עדותה של הבת והדבר מצדיק את זיכויו של הנאשם מחמת הספק. השופטת תמר שרון נתנאל הצטרפה לפסק הדין.

השופט רון סוקול סבר בדעת מיעוט שיש להרשיע את הנאשם. הוא כתב שיש להתייחס בזהירות וברגישות לסתירות בעדויותיהם של קורבנות מין במשפחה, במיוחד בגילאים כה צעירים. לדבריו, גרעין עדותה של המתלוננת היה חד-משמעי וללא סתירות והיא מסרה תיאור אמין ומפורט של המעשים, מה שמתיישב עם ההנחה שהיא אכן חוותה את מה שסיפרה.