עושים רילוקיישן? מתי תפסיקו לשלם מס בישראל

החטיבה המקצועית ברשות המסים פרסמה החלטת מיסוי עבור עובדים העושים רילוקיישן. ההחלטה, שמחליפה החלטה קודמת משנת 2014, קובעת מהם התנאים שבהם יוכלו אותם עובדים להימנע מתשלום מס בארץ - ובמקביל לשלם מס בארץ שאליה עברו.

החלטת המיסוי (פרה רולינג) נותנת ודאות לעובדים כך שלא יידרשו בחזרתם לארץ להתמודד עם דרישות מס מנופחות של מספר שנים, וכוללת מספר הקלות עבור אותם עובדים, כל עוד הם עובדים במדינה שיש לה אמנה עם ישראל (שזה פחות או יותר כל המדינות המערביות).

התנאי המינימלי להכרה כתושב חוץ מבחינת רשות המסים הוא עבודה ומגורים של לפחות שלוש שנים במדינה שאליה נעשה הרילוקיישן, כאשר ההחלטה החדשה קובעת כי בני המשפחה של העובד יידרשו לגור לפחות 30 חודשים במקום שלוש שנים, מתוך הכרה כי במקרים רבים בני המשפחה עוברים זמן מה אחרי שהעובד מסתגל למדינה ולעבודה החדשה (או בהתאם ללוח הזמנים של בתי הספר).

עוד משנה ההחלטה החדשה את מספר הימים המקסימלי שבהם יכול עובד או בני משפחתו לשהות בארץ בשנה כדי לשמור על הסטטוס של תושב זר. בהחלטה מ-2014 נקבע כי עובד יוכל לשהות עד 65 יום, אולם כעת נקבע כי יוכל לשהות עד 75 יום בארץ, ובני משפחתו יוכלו לשהות עד 85 יום בשנה בארץ, במקום 80 לפי החלטה הקודמת.

עוד שינוי שנעשה בהחלטה מעביר במידה רבה את האחריות במקרה של הפרה מהחברה - לעובד. במקרה והעובד לא עומד באותם תנאים, עד כה מי שנדרשה לשלם את המס הייתה החברה (שגם ככה מנכה במקור את תשלום המס ממשכורות העובדים שלה), כעת מרבית האחריות תושט על העובד מול פקיד השומה.

מתי "יום הניתוק"?

שאלה מהותית בסוגיית ניתוק הקשר לישראל (או יותר נכון לרשות המסים) היא יום הניתוק - הרגע המדויק שבו העובד כבר לא נחשב לתושב ישראל, ולכן לא נדרש לשלם יותר מס בארץ. החלטות המיסוי קובעות כללים למספר תרחישים:

במקרה שאין לעובד בית (שזמין לו ולמשפחתו משפטית ופיזית) בארץ, אך יש לו בית במדינה שאליה עשה רילוקיישן תוך חצי שנה מהיום שבו עבר לגור בבית במדינה הזרה - העובד לא ייחשב תושב ישראל לצרכי מס ביום המעבר של בני משפחתו או ביום שבו נחשב לתושב המדינה הזרה (המאוחר מבין האפשרויות).

במקרה שבו יש לעובד גם בית בארץ וגם במדינה שאליה עבר - הניתוק מישראל יהיה שנה מיום המעבר שלו או של בני משפחתו (המאוחר מבין השניים - בתנאי שהוא נחשב לתושב של אותה מדינה).

במקרה שבו לעובד אין בית בישראל ובמדינה שאליה הוא עובר - מה שמקשה על "קביעת מרכז האינטרסים החיוניים" של העובד - ההחלטה היא כי מתחילת שנת המס העוקבת ייחשב העובד לתושב זר מבחינת רשות המסים הישראלית, כל עוד הוא ייחשב לתושב במדינה הזרה (וישלם שם מס), מה שיכול לקרות אחרי 11 חודשים או חודש אחד בלבד (תלוי מתי עבר כמובן).

לצד ההקלות החדשות, נקבעו עוד מספר חובות דיווח על העובד והחברה, שנדרשת לוודא כי העובד מגיש את הדוחות שהוא מחוייב אליהם.