ביטוח לאומי קיזז קצבה לנכה - וישיב כ-300 אלף שקל

לאורך שנים קיבל נכה קצבה שלא כדין ונדרש להחזירה. לביטוח לאומי זה לא הספיק, והוא קיבל את הסכום גם מתביעת פיצויים של הנכה מול עיריית ת"א

עו"ד שני אדריפורסם: 15.11.17 , 23:37

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהביטוח הלאומי ישיב לנכה 300 אלף שקל שקוזזו רטרואקטיבית מקצבת שירותים מיוחדים לנכים (שר"מ) שקיבל לאורך שנים. זאת לאחר שהתברר שהביטוח הלאומי קיבל במקביל את הסכום גם בהליך אחר הקשור למבוטח. השופט שי משה מזרחי מתח ביקורת על "הקיזוז הכפול" שביצע הביטוח הלאומי, וציין שהוא "נראה כעשיית עושר שלא במשפט או לכל הפחות התרשלות".

התובע זכה לקצבת ניידות ושר"מ בעקבות תאונה שעבר בתל אביב בנובמבר 2000. קצבת שר"מ מגיעה רק למי שמשכורתו החודשית אינה עולה על 36 אלף שקל, ובתחילה משכורתו של האיש התאימה לתנאים. לאחר זמן מה משכורתו עלתה משמעותית, אך הוא לא עדכן בכך את הביטוח הלאומי. הוא קיבל את הגמלה החודשית במשך עשור שלם, עד שבנובמבר 2010 הגיש תביעה לקצבת נכות כללית עקב פיטוריו מהעבודה.

תביעה

ביטוח לאומי נגד ישראלית שסעדה את הוריה

עו"ד דניאל רייכמן

בשנים 2013-2007 שהתה תושבת בת ים רוב הזמן ברוסיה, עם הוריה החולים. ביטוח לאומי הודיע לה: איבדת את התושבות בארץ. מה קבע בית הדין?

ביטוח לאומי נגד ישראלית שסעדה את הוריה

תביעתו התקבלה אך במקביל הוא התבשר על שלילה רטרואקטיבית של זכאותו לשר"מ (מ-2004 ועד הפיטורים) תוך קיזוז הכספים שקיבל ביתר מקצבאותיו האחרות.

במקביל הוא ניהל גם תביעת נזיקין נגד עיריית תל אביב בעקבות התאונה. להליך זה הצטרף ביטוח לאומי כתובע במטרה לזכות בהחזרים על הגמלאות ששולמו לנפגע. התביעה הסתיימה בהליך גישור שהניב הסכם פשרה ובמסגרתו קיבל המבוטח פיצויים בסכום שלא נחשף, אך מתוכו נוכו 1.62 מיליון שקל עקב הקצבאות שקיבל מביטוח לאומי. בספטמבר 2012 הגיע גם הביטוח הלאומי לפשרה עם העירייה, ובמסגרתה סוכם שהוא יסלק את תביעתו תמורת תשלום של 1.46 מיליון שקל.

לאחר שהמבוטח גילה שהתשלום שהעבירה העירייה לביטוח לאומי כלל גם את הקצבה שקוזזה ממנו (כלומר, ביטוח לאומי לא באמת שילם בפועל), הוא הגיש נגדו תביעה בטענה שגמלת השר"מ קוזזה ממנו פעמיים – גם בקיזוז וגם בניכוי הפיצויים שקיבל מהעירייה.

בתגובה טען ביטוח לאומי שהתובע – שלא עדכן על השינוי בשכרו – לא יכול כעת לבוא בדרישות לקבלת כספים שנוכו כדין, מה גם שקיבל אותם מהעירייה במסגרת הסכם הגישור.

אבל השופט שי משה מזרחי קבע שאין לזקוף את תשלום הקצבה השגוי לחובת התובע. הוא הבהיר כי מאחר שבזמן הגשת התביעה עמד המבוטח בתנאים לקבלת הקצבה הוא נהג כדין, ומי שהיה אמור לחזור ולבדוק את מצבו הכלכלי מדי פעם הוא ביטוח לאומי – שקיבל באופן שוטף דיווח ממעסיקיו לגבי גובה שכרו.

השופט הסביר כי התובע פרע את חובו כשגמלאות השר"מ קוזזו ממנו במסגרת הפשרה עם העירייה, ואין סיבה שיחויב להשיבן פעם שנייה לביטוח הלאומי, אשר בעצמו קיבל החזרים על סכומים אלה ממש.

עם זאת נקבע לתובע אשם תורם בשיעור של 10% לטעות שנוצרה, כיוון שהדיר את ביטוח לאומי מהליכי הפשרה בינו לבין העירייה. לסיום, השופט מזרחי הורה לביטוח הלאומי להחזיר את הסכומים שנגבו ממנו בהפחתת 10%. בסך הכול התובע יקבל כ-300 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.