אין מאמן, אין נבחרת, אין תקווה
במקום למנות מאמן שיתחיל לגבש את הסגל לקמפיין הבא, נבחרת ישראל שקעה בתרדמת. ישנה תחושה שהרמנו ידיים מראש והתוצאות ידועות – גם בטורניר הבא לא נהיה
ניגש ישר ולעניין, גם לטורניר הבא נבחרת ישראל לא תעפיל. סליחה על הפסימיות, אבל בואו נשים דברים על השולחן: למונדיאל לא עלינו והכרזנו על כך כבר בהיוודע תוצאות ההגרלה. עם גישה כזאת תבוסתנית אין לנו באמת מה לחפש בטורניר מוקדמות.
בחודש האחרון, כאשר בעצם אנחנו אמורים להיות בשלב ההכנות לקראת טורניר המוקדמות הבא, נבחרת ישראל בסוג של שבתון. אין מאמן, אין אפילו צוות שיחליט מי יהיה המאמן. אין משחקי ידידות (זה הרי ממש "מיותר". נגיע ישר לדבר האמיתי). בזמן שנבחרות בכל העולם מקיימות משחקי אימון (גם נבחרות שלא העפילו למונדיאל), אנחנו שקועים בתרדמת. אמנם זה חוסך כסף: בלי מאמן, בלי טיסות, אבל, וזה אבל גדול, גם בלי שום שאיפה להתקדם ולהראות שאנחנו רוצים להגיע ליורו הבא.
(צילום: עוז מועלם)
החודש האחרון היה בדיוק הזמן המתאים לניסוי כלים, תקופה שבה המאמן החדש יכול היה להתחיל לגבש סגל ולבחון אותו מול נבחרות טובות. אבל... אנחנו לא צריכים את זה, אנחנו נבחרת ישראל, אז רק תתנו לנו את ההגרלה הבאה, ואנחנו כבר על המטוס ליורו הבא, בלי משחקי אימון, בלי מאמן, בלי דרך. קשה לי להבין למה צריך ועדת איתור, ולמה עדיין לא קבעו מי יהיו חבריה. מה תרמה הוועדה בקמפיינים האחרונים? תמנו כבר מאמן וזהו, הרי גם ככה ברגע בו נדע מי היריבות נכריז שאין לנו סיכוי. אז אם אין סיכוי, תנו כבר את המשרה למאמן. באמת שהזהות לא הכי חשובה. חשוב שיהיה כבר מאמן שירוץ עם סגל שחקנים. את החודש האחרון כבר פספסנו, ועושה רושם שגם את היורו הבא פספסנו.
פורסם לראשונה 21/11/2017 13:47
לפנייה לכתב/ת 
עופר עיני
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
