שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חזון הפרחת הנגב מתגשם, אך רחוק מלהסתיים
    לאחר שנות דור של הזנחה ופריפריאליות, הנגב נהנה מתנופת פיתוח עצומה והופך בהדרגה למוקד של מדע, יזמות וטכנולוגיה. אבל להשלמת הגשמת חזונו של בן גוריון עוד דרושים הרבה משאבים

    היום, 23 בנובמבר, מציינת ישראל את יום השנה ה-44 לפטירתו של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל. דמותו של בן-גוריון הייתה תמיד סמל ומופת של מנהיגות החלטית וערכית, אך בשנים האחרונות דומה שהיא התעצמה והכל מתרפקים עליה ובצדק. רבים מעלים על נס את "ההחלטות הבן-גוריוניות", שעיצבו את דרכה של המדינה לשנים רבות והתקבלו בתנאים קשים של אי וודאות ומחסור, אך דווקא חזונו להקמת חברת מופת, שתהיה בבחינת "אור לגויים", זוכה פחות להבלטה. חבל, כי לפחות מרכיב אחד בחזון זה - הפרחת שממות הנגב - דווקא מתגשם לנגד עינינו.

     

    כבר ב-1935 קבע בן-גוריון, שניחן בחוש היסטורי מחודד, כי "עיקר חשיבותו של הנגב היא בעובדה, ששטחים גדולים ריקים הם מאין יושב פשוטו כמשמעו. כאן אנו יכולים, על-ידי קידוח בארות, ליצור התיישבות המונית צפופה, שלא תיתכן בשום מקום אחר בארץ-ישראל המערבית". ב-1955, 20 שנה מאוחר יותר, שעה שהוא כבר יושב בשדה בוקר, הוא קבע: "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו - כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה".

    פארק ההיי טק גב ים בבאר שבע (צילום: להב דקל) (צילום: להב דקל)
    פארק ההיי טק גב ים בבאר שבע(צילום: להב דקל)

    יש להניח כי לו קם היום בן-גוריון לתחייה היה רווה נחת מתנופת הפיתוח המאפיינת את הנגב כיום ובמרכזה - פיתוח באר-שבע כמוקד מטרופוליני עם רכבת מהירה, אוניברסיטה, מרכז רפואי משוכלל, אצטדיון כדורגל מפואר, מבני תרבות, מוזיאון ענק למדע, מרכזי בילוי, ופארקי היי-טק (בבאר שבע ועומר) שהופכים למוקד סייבר לאומי וחדשנות טכנולוגית, כביש מהיר, כביש 6, שקיצר את זמן הנסיעה מתל-אביב לשעה אחת בלבד; קריית ההדרכה, הלא היא עיר הבה"דים, בצמוד לצומת הנגב בדרך לירוחם, שהוקמה בהשקעה כספית אדירה, ועוד ועוד.

     

    משמעות היסטורית

    מהלך העתקת מחנות צה"ל לנגב, שקריית ההדרכה היא רק השלב הראשון בו, הוא ללא ספק מחולל הצמיחה החשוב ביותר בנגב בשנים האחרונות. הוא יוסיף להיות כזה גם בעשור הבא. השפעתה של קריית ההדרכה כבר מורגשת היטב בביקוש למגורים ביישובי רמת הנגב, בירוחם ובבאר-שבע. למעשה, כל יישובי רמת הנגב נמצאים בתהליך של הרחבה וקצב הביקוש עולה על ההיצע. עוד ועוד זוגות צעירים מבקשים להקים את ביתם באזור עם איכות חיים במחירים שפויים. קריית ההדרכה גם הביאה לשדרוג תשתיות הכבישים באופן משמעותי והדבר נכון גם למערך הרכבות.

     

    התוכניות לפינוי מחנות צה"ל, היושבים על קרקעות יקרות במרכז הארץ, היו קיימות עשרות שנים, עוד מ-1958, אך המהלך החל בפועל רק בסוף העשור שעבר בהעברת בח"א 27 לבסיס נבטים, שהפכה אותו לגדול ביותר בחיל האוויר. אך מוכרחים לומר כי את הדחיפה המימונית והביצועית ליישום פרויקט אדיר זה נתנה הממשלה הנוכחית ועל כך מגיע לה יישר כוח. לאחר שנים של הזנחה ותת תקצוב סוף-סוף חל השינוי.

     

    זאת ועוד, הממשלה משקיעה השקעות גדולות בפיתוח תשתיות פיזיות בנגב ולזכותה גם נזקפת הקמת הגדר בגבול מצרים, שמהווה הישג רב משמעות לביטחונם של תושבי מדינת ישראל ותורמת לחיזוק היחסים המדיניים והכלכליים עם מצרים.

    מהלך העתקת בסיס צה"ל כולל לא פחות מתשעה פרויקטים ענקיים, שבמסגרתם יועברו הרוב המוחלט של היחידות באגף המודיעין והאגף התקשוב בצה"ל לנגב וכן יוקמו בנגב בסיסי ענק של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). לפי נתוני משרד הביטחון, שמוביל את המהלך הכולל באמצעות מינהלת מיוחדת, היקף הבנייה והעתקת מערכי המחשוב במסגרת כלל הפרויקטים (שרובם עוד לא יצאו לדרך) מוערך ב-25 מיליארד שקל (כ-9 מיליארד דולר). הפעילות הכלכלית סביב הבסיסים תהיה 1.5 מיליארד שקל (כ-400 מיליון דולר) בשנה.

     

    הבסיסים יקלטו כ-6,000 אנשים קבע שיעברו ממרכז הארץ לנגב, ובסך הכול ישרתו בהם כ-30 אלף קצינים וחיילים. כאשר יושלם המהלך ימוקמו כל הבסיסים היוקרתיים של אגף המודיעין ואגף התקשוב, לצד הבסיסים הלוגיסטיים המרכזיים, במרחב באר-שבע.

     

    צריך לזכור שבנוסף לבסיסי ומחנות צה"ל גם התעשייה הצבאית (תעש) עומדת להעתיק את מפעליה מרמת השרון לרמת בקע שמדרום לבאר-שבע.

     

    מודל הסיליקון ואלי

    אין ספק שמעבר צה"ל לנגב הוא הגשמה, הלכה למעשה, של החזון שהתווה בן גוריון. מדובר במהלך בעל משמעות היסטורית, אשר נותן מענה גם לצרכים של צה"ל ומערכת הביטחון בהקמת בסיסים מודרניים, אבל בעיקר מעניק תנופה אדירה לנגב ולמדינה, כולל הזדמנות לפיזור אוכלוסין ולביזור ההיי-טק הישראלי, המבוצר כיום במדינת תל אביב, ברדיוס של 20-30 ק"מ על הציר שד' רוטשילד-הרצליה פיתוח. חזונו של בן-גוריון מתגשם גם בהיותו של הנגב זירה פורחת של פרויקטים חברתיים מגוונים, המשלבים ערכים ציוניים ויזמות, לצד טיפוח מעורבות חברתית.

    לו קם היום, בן גוריון היה רווה נחת מתנופת הפיתוח (צילום: פריץ כהן, לע"מ) (צילום: פריץ כהן, לע
    לו קם היום, בן גוריון היה רווה נחת מתנופת הפיתוח(צילום: פריץ כהן, לע"מ)
     

    לצד הפיתוח הפיזי מתרחש כיום בנגב תהליך חשוב נוסף והוא גיבושו של אקו-סיסטם טכנולוגי. אקו-סיסטם זה מורכב מארבע צלעות: אקדמיה איכותית, שהיא בית היוצר להכשרת דור המהנדסים הבא (באר-שבע מייצרת כיום את מספר המהנדסים הגדול בישראל), חברות היי-טק רב-לאומיות (הראשונה שהגיעה לבאר-שבע הייתה תאגיד התקשורת הגרמני הענקי דויטשה טלקום, שהקים מעבדות מחקר בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון), הצבא שמביא לכאן את יחידות העילית שלו, שכולן בעלות אוריינטציה טכנולוגית, ותעשיית ההון סיכון.

     

    החזון הוא ברור - להפוך את באר שבע למרכז עולמי בתחום ההיי-טק בדגש על סייבר. בבאר שבע התמקמו כבר חברות ענק כמו IBM, EMC ולוקהיד מרטין וגם חברות ישראליות כמו אלביט מערכות ובינת.

     

    האקו-סיסטם מחבר פעם אחת בין אנשי צבא איכותיים מיחידות עילית טכנולוגיות (שיוכלו להתקדם בלימודים אקדמיים ואף להתנסות בתעשיית ההיי-טק תוך כדי שירותם) ופעם שנייה בין הצבא לתעשיית ההיי-טק והאקדמיה, במהלך שאמור לחקות את סוד האקו-סיסטם שהביא לפריחת הסיליקון ואלי בקליפורניה - המערכת האקולוגית הטכנולוגית המובילה בעולם, ללא עוררין.

     

    האזור זקוק עדיין לתמיכה ממשלתית רחבה

    אחרי כל הנחת שאנו, תושבי הדרום, רווים מתנופת הפיתוח בנגב, אסור לשכוח שאנו רק במעלה הדרך ועוד דרך ארוכה לפנינו לביסוס מעמדו של הנגב כמוקד כלכלי-חברתי, בוודאי כזה היכול להתחרות בתל אביב. יש באוויר תחושה אדירה של שינוי, אך באר-שבע והאזור כולו זקוקים עדיין לתמיכה ממשלתית רחבה, שתבטיח לחברות ישראליות ורב-לאומיות את המשך הכדאיות של ההשקעה בעיר ותעודד צעירים להגר אליה.

     

    המטרה צריכה להיות ביסוס הנגב כאזור גיאוגרפי חזק מספיק בכדי לְשַׁמֵּר מסה קריטית של משאבים (אנשים, משרות, הון), הנחוצים בכדי לאפשר מערכת אקולוגית בת-קיימא של יזמות. האמצעים צריכים להיות מגוונים ועיקרם עידוד חברות גדולות להקים מרכזי מו"פ בנגב, ועידוד חברות קטנות ובינוניות להגיע לכאן וליהנות מהאקו-סיסטם המתפתח. יש לנצל את ההון הנזיל והמתנייד כיום בעולם המחפש אחר "מקלטי מס" נוחים ולעבות את מסלולי ההטבות והתמריצים, לרבות תמיכות כספיות בהוצאות מחקר ופיתוח ושכר. שכר המהנדסים הישראלים נמצא בעלייה ומתחיל להכביד על החברות הרב-לאומיות, בפרט נוכח התחזקות השקל. כמו כן, כדאי אולי לשקול את הצעה מלפני שני עשורים להקמת אזור סחר חופשי בנגב.

     

    אחד המודלים שאותם ניתן לחקות הוא ההחלטה של הממשלה הסינית לקדם יזמות בשנג'ן - עיר תת-מחוזית במחוז גואנגדונג שבסין - במטרה לייצור מוקד ענק ותוסס של חדשנות והעסקת כישרונות מכל רחבי סין. עם כל ההבדלים בגודל העיקרון הוא של ריכוז מאמץ לאומי באזור מוגדר. ואכן, שנג'ן מתחרה היום בהצלחה בהונג קונג.

     

    מילת המפתח היא תעסוקה ומקומות עבודה. צעירים מתניידים בעקבות עבודה, אך מחפשים איכות חיים. זהו האתגר האמיתי - להביא לנגב בכלל ולבאר-שבע בפרט עוד עשרות אלפי עובדים, הן בתחומי הטכנולוגיה והן בתחומים אחרים. וכדאי לזכור - על כל עובד טכנולוגי ישנה תעסוקה לשניים-שלושה עובדים בתחומים של עסקים קטנים, אקדמיה, שירותים חברתיים ותרבות.

     

    כדי שהמהלך הלאומי יצליח צריך לא רק להעביר את בסיסי צה"ל לנגב, אלא גם לדאוג לתעסוקה מלאה בדרום, לחינוך מצוין, לתשתית תחבורתית מעולה ומהירה ולמערכת בריאות מצוינת. רק כך ניתן יהיה להפוך את סיפור ההצלחה המתהווה כיום בנגב למהלך משמעותי שישנה את המציאות בדרום.

     

    הכותבת היא תושבת הנגב, חברת הנהלת אוניברסיטת בן גוריון יו"ר עמותת "יחדיו" לטיפול באוכלוסיות מוחלשות ומנכ"לית שותפה בקבוצת "לוצאטו"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים