נציגי המסעדות, הניקיון והסיעוד: "לא נוכל לשלם את מס מבקשי המקלט"

בדיון שהתקיים היום (ד') בוועדת הכספים הצביע יו"ר הוועדה גפני על חוסר תום הלב של רשות המיסים בגביית המס הרטרואקטיבי ממעסיקי מבקשי המקלט, ודרש תשובות מהממשלה לגבי גביית המס, שעל פי הערכות גורמים בכל הענפים תביא לקריסת עסקים רבים.

המסעדות ישלמו את מחיר המאבק במסתננים

מסעדות על סף קריסה בעקבות החלטת העליון

הדיון התקיים עקב שומות מס רטרואקטיביות של מאות מיליוני שקלים אשר הוציאו ברשות המיסים לעסקים רבים שהעסיקו מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני בשש השנים האחרונות, לאחר שבית המשפט העליון הוציא פסק דין עקרוני, הקובע כי על מעסיקים לשלם היטל של 20% גם על מבקשי מקלט בעלי רישיון שהייה זמני — כפי שהם נדרשים במקרה של "עובדים זרים" (מכוח חוק הבראת הכלכלה).

תשלום זה מתווסף להפרשה בגובה 16% ממשכורת העובד, שהמעסיקים מחויבים להעביר לקרן פיקדון. המשמעות היא הכבדת העלויות על מעסיקים בענפים שחלקם ממילא מתקשים, ונאלצים להישען במידה רבה על כוח עבודה של יוצאי אריתריאה וסודן. בענף המסעדנות סוערות הרוחות סביב המשמעויות הכלכליות של הפסיקה. נראה כי החזקים ישרדו — ואילו החלשים והקטנים יותר כבר שוקלים את צעדיהם.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות אמר בדיון: "אנחנו לא אשמים שאין מדיניות ולא הייתה מדיניות. אנחנו לא נוכל לשלם את המס. זה 200 מיליון שקל בשנה למסעדות בענף שבו גם ככה 80% מהעסקים נסגרים תוך שש עד שמונה שנים. זה 200 מיליון שקל בשנה ואין מסעדה שיכולה לעמוד בזה".

אחת מיוזמות הדיון, ח"כ מירב בן ארי (כולנו) אמרה: "הבעיה העיקרית היא הגבייה הרטרואקטיבית. צריך לזכור כי קשה לגייס עובדים בענף המסעדנות, אין ידיים ישראליות ואין מי שיחליף את העובדים האלה".

היוזם השני, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הוסיף: "זה בסדר לבוא לעסק ולומר מעכשיו תשלם כך וכך, אך לבוא אחרי שנים שלא גבו את המס הזה זה בלתי אפשרי. העניין פה היה של לקונה חוקית ויש להפעיל את הראש והלב".

לא רק מסעדנות. ענפים רבים יפגעו מהמס(צילום: גיל יוחנן)

"מה נרוויח אם הם לא יוכלו לשלם?"

יו"ר ארגון חברות הניקיון, אילן שמעוני: "לא יעלה על הדעת שיש פה כל כך הרבה עברייני מס. מדובר בחשיפה של כלל האירגונים במיליארד וחצי שקל, ו440 מיליון שקל רק בענף הניקיון".

נציג איגוד בתי אבות, דודי ברימר אמר: "מועסקים בבתי האבות למעלה מ-3,000 חסרי מעמד, והאומדן עומד על שומות של למעלה מ-300 מיליון שקל. כסף שבמקום שיופנה לאיכות הטיפול נצטרך להחזיר לקופת המדינה.  

המשנה למנהל רשות המיסים, מירי סביון טענה שחלק מהמעסיקים דווקא כן משלמים את המס: "מהרגע שהחוק הזה קיים שבנו והודענו לבתי העסק שהם צריכים לשלם ואכן הרבה מאוד מעסיקים שמרגע שהסעיף הזה נחקק היה להם ברור שהם משלמים. אנחנו גוף מבצע ובית המשפט פסק כפי שפסק. אמרנו לבית המשפט את עמדתנו ואת הדרך היחידה לפרש את החקיקה, לדרוש את ההיטל הזה – יישום כוונת המחוקק. ברגע שביהמ"ש אמר את עמדתו, ביקשו שנבחן בגלל שיש הרבה עסקים בקשיים, שניתן הקלות. נתנו הקלה גורפת: הוצאנו הנחייה כללית שמי שמשלם ההפרשים, יקבל פריסה ל- 36 חודשים והקלות נוספות".

נציגת משרד המשפטים, שרית פלבר אמרה: "בית המשפט אמר שדעתו לא נוחה מהדברים ודרש שדרג בכיר ברשות המיסים יינסה למצוא מתווה. אמר שהיה צריך לגבות את ההיטל אך ביקש התחשבות בעניין הקנסות, יש הערות מפורשות לקנסות ולריבית ורשות המיסים לא התעלמה והוציאה נוהל שנועד לעמוד בדרישות בית המשפט להתחשב".

יו"ר הוועדה גפני לא היה מרוצה מתשובות נציגי הממשלה שנכחו בדיון וקבע כי משרדי הממשלה יצטרכו להציג תשובות בדיון הבא שיתקיים בנושא בקרוב: "זה עורבא פרח, לא באמת ניתן יהיה לגבות את המס רטרואקטיבית".

"ביהמ"ש הביע חוסר נוחות על חוסר תום לב של רשות המיסים. אני מבקש לפני הדיון הנוסף בתוך שבוע תשובה מהממשלה לגבי התשלומים הרטרואקטיביים שנשלחו לגבייה למרות שהייתה אי בהירות בכל התקופה, בנוסף משרד הכלכלה יצטרך לומר האם הם מתכוונים לעזור במשהו לענפים הללו בצורה של תוספת של עובדים זרים או עבודה מועדפת לישראלים".

גפני פנה לנציגת רשות המיסים שנכחה בדיון ואמר לה "נכון שזה החוק, אבל מה נרוויח בסוף אם הם לא ישלמו? הם לא יוכלו לשלם".