"גדלתי בנתניה למשפחה מרובת ילדים בבית קטן מאוד", הוא מספר בראיון ל’ידיעות אמריקה’. "בבית המוזיקה היא שהחזיקה את כולנו. המוזיקה הייתה הגרעין שליווה כל צעד. מהנקיונות של שבת והבישולים ועד ימי חול, מוזיקה שמחה שנותנת מנוח מכל מה שהיה מסביב".

בגיל ההתבגרות גילה אהרון את סצינת המסיבות ויצאה ממנו תשוקה שלא זיהה בעבר. "הרגשתי ששם אני צריך להיות. לא ידעתי מה אני אהיה ואיזה חלק אקח בסצינה, אבל ידעתי ששם אני רוצה להיות", הוא מסביר. "אהבתי להסתובב עם כל המי ומי, אהבתי את מה שמתרחש בלילה, האנשים, היציאה וההכנות".

עבורו היום יום הפך לחזרה גנרלית והערב היה המופע הגדול. "התחלתי להתחבר למארגני מסיבות ידועים, לדי ג’ייז, ומהר מאוד הייתי מעורבב בכל חיי הלילה של תל אביב”.

עם שיחרורו מהצבא, כשהסצינה התל-אביבית כבר הפכה מוכרת וצפויה, הוא מכוון הכי גבוה, לניו יורק. "רציתי אופק חדש. בתל אביב כבר לא היה אתגר. בגיל 21, פעם ראשונה שלי בניו יורק, הרגשתי כאילו וואו, הרגשתי שייך, הרגשתי שזה המקום שלי ופה אני צריך להיות”.

"התחום הזה גרם לי להכיר את עצמי". די ג'יי אהרון

ממש כפי שפילס דרכו בתל אביב, כך גם בסצינה של מנהטן. התחיל להתרועע עם אושיות הלילה, לפקוד מועדונים מדוברים ובלי ממש להבין איך, לא היה לו ספק ששם הוא רוצה להישאר. את הרגע שבו הבין מה מקומו בסצינה, הוא לא שוכח: "ערב אחד הגעתי למסיבה, לראות את ג'וניור וסקאז, שהיה אז אחד התקליטנים הנחשבים ביותר. אני זוכר כמה הוקסמתי ממנו. מהמוזיקה, מהשליטה בקצב של הערב. חזרתי הביתה וקניתי פטיפונים".

אהרון מספר שהחל להתאמן, ניסה לשחזר את הפעולות של ואסקאז, לעצב את הסגנון שלו ולנסות את העבודה שלו במועדונים קטנים ומהר מאוד,השמועה על הדי ג'י מישראל, פרשה כנפיים. "התחום הזה גרם לי להכיר את עצמי", הוא מודה. "להיות די ג'יע זה כוח שיש בידיים. אתה מנתב את הערב, נותן את הקצב למסיבה. אני בעצם שולט מסיבה בדרך טובה. יש לי את הזכות לתת לאנשים להיות שמחים".

פתאום חיי הלילה כבר היו הרבה מעבר לסצנה. אהרון מתאר דחף יצירה ותהליך לימוד מלא תשוקה שגרם לו להבין שמדובר בשליחות הפרטית שלו. "הבנתי שאני יוצר. למקסס, לתכנן את סדר המוזיקה, העומק, החידושים. הצלחתי לייצר חוויה מיוחדת".

הדרך של אהרון עברה בניו יורק, מיאמי, תאילנד, אירופה, וכפי שהוא מספר, בברזיל קשה לו לעבור ברחוב. "יש לי מלא עוקבים מסביב לעולם. אני מבטיח להם שתהיה מסיבה טובה, אני תמיד דואג לקשר עין עם אנשים במסיבות, מקפיד להבחין איך אנשים מגיבים למוזיקה שלי, בניתי את זה כבר שנים. די ג'יי אהרון זה ברנד", הוא מסביר. "אנשים באים לצלם אותי וזה נורא מרגש. לפעמים זה קצת מרגיש שאיבדתי את הפרטיות שלי ויכול קצת להטריד, אבל זה חלק מהעבודה".

כישראלי בניו יורק, נראה שלא ממש ראה בזרות שלו מכשול. "זה מעולם לא עזר ומעולם לא הפריע. אנשים לא מעניין אותם מאיפה אתה בא. דריסת הרגל שלי כאן היא החבילה שאני מביא. זה משהו שאני בונה. אתה מתחיל כאן ממקומות קטנים וזה ממשיך במי שאתה מכיר ומה אתה יוצר. אני מנגן לכל העולם לאלפי אנשים. עשיתי תצוגות אופנה לדולצ'ה גבנה, הם אפילו עשו לי חולצה מיוחדת שכתוב עליה די ג'יי אהרון, פתחתי פסטיבל לדיוויד גואטה, אני מוביל את הפסטיבל הגדול בסלבדור עם משאית על שמי עם מיליונים של אנשים”.

ההצלחה של אהרון לא עברה רק דרך הנחישות ודפיקה על הדלתות הנכונות, היא עברה גם בערוצים ההכרחיים בימים אלו של סושיאל מדיה ולמסיבות בהן הוא מתקלט מגיעים מאות אלפי העוקבים שלו באינסטה, בפייסבוק וביו טיוב. "במסיבות שאני מנגן בהן יודעים למה לצפות. הנוכחות והכריזמה שלי הם אלמנטים שאני מביא לעבודה.אני משתף את הקהל במה שאני עושה, לאן אני הולך, אני מעלה וידאו ומעלה ומקבל תוך שניות אלפי תגובות. היום להיות די ג'יי מפורסם", הוא מודה, "זו חבילה שלמה. מהסטייל והמראה שלי ועד הסושיאל מדיה. מאות אלפי עוקבים זה מאוד מחייב. אני מטייל בעולם ואנשים מכירים אותי".

הסגנון של די ג'י אהרון התגבש עם השנים. "אני בעיקר יוצר טרייבל-האוס שזה סגנון ניו יורקי מאוד, סוג של האוס ווקאלס. עם השנים המזויקה השתנתה כמו כל דבר שמשתנה. פעם הבי.פי.אם היה יותר מהר. הסאונדים משתנים ואני איתם".

השינוי הנוסף בחבילה שמציע הדי ג'יי הישראלי מגיע היום עם השירים שהוא עצמו יוצר. "בשלב מסוים מיציתי את עצמי בתור די ג’ייבלבד. היה לי ברור שהדרך היחידה לגדול במקצוע היא ליצור מוזיקה משלי. כשאתה עושה את זה, אנשים מכירים אותך כיוצר ואם אתה עושה את זה טוב, יוצרים אחרים מנגנים אותך”.

בלי שהוא יודע מה יהיה הצעד הבא הוא נרשם ללימודי מוזיקה ולומד את רזי התוכנות ליצירה. ערב אחד, כשהוא בעמדה במסיבה במלון הדרים הוטל במנהטן, הוא שומע מבעד לרמקולים קול גדול. "אני לא זוכר אם שמתי שיר של ריהאנה או מדונה, אבל אני זוכר איך ברקע שמעתי קול עצום של בחורה ששרה. לא הבנתי מי זו ואיך זה שהקול שלה כל כך עוצמתי שאני שומע אותו. כשלפתע קולה היה חזק יותר ראיתי אותה ממש לידי. היא סיפרה שהתקרבה לעמדה כי חששה שיזרקו אותה לבריכה. מאז אני ובת' (סאקס) יוצרים ביחד.

בת' היא זמרת בברודוווי שמצידה, הוא מספר, חיפשה די ג'יי שיקח אותה תחת חסותו והחיבור לא יכול היה להיות מתאים יותר. "אני ראיתי את החזון וידעתי שאין קול כזה.למחרת כבר היינו בסטודיו. אני כותב, מלחין והיא מבצעת”.

לישראל הוא מגיע רק פעם בשנה, למצעד הגאווה. "אני מאוד פעיל בקהילת הגייז. אני תורם את השירות שלי כי אני יודע שהרבה מגיעים לשמוע אותי וכל הרווחים הולכים למקומות חשובים כאלו”. תקלוט בארץ הוא לא ממש עושה, בעיקר, הוא מסביר, כי בישראל לא יכולים לעמוד בתעריף שלו. בשבוע הבא יופיע אהרון במיאמי בוויט פארטי המפורסמת והוא מקווה, בשנה הקרובה לעבוד עם זמרות נוספות ובפעם הראשונה, לארגן מסיבות משלו.