הטעות של לברון שגמרה את קליבלנד

סיפורנו מתחיל מהקיץ שבו לברון החליט לחזור לקליבלנד (2014). מיד אחרי שלברון חזר הוא יצר את הטרייד של אנדרו וויגינס (ואנטוני בנט) תמורת קווין לאב. לקבוצות שלברון בונה תמיד יש את הבעיה הזו - הוא חושב בחלון של שנה-שנתיים, אולי שלוש, ממלא את הקבוצה שלו במזדקנים שעוזרים לקבוצה שלו בטווח הקצר ואחרי מספר שנים כבר לא נשאר להם דלק. לאב לא שווה שני שחקנים שנבחרו ראשונים בדראפט (לבנט עוד היה פוטנציאל אז), אבל בגלל שלברון חיכה עד לרגע האחרון כדי להודיע שהוא חוזר, לקאבס לא היה זמן להחתים פאור פורוורד אחר.

קליבלנד פשוט יכלה להשאיר את וויגינס לעונה (הוא היה תורם יותר מלאב שנפצע, גם בעונה השנייה), אבל הדבר הכי טיפשי בכל הטרייד ההוא הייתה העובדה שלאב הפך לשחקן חופשי בקיץ הבא. הם פשוט יכלו להחתים אותו, ואם לא, את פול מילסאפ או למרקוס אולדריג'. אבל ללברון אין סבלנות בשום צורה, אז הוא היה חייב לעשות את זה. זה כמו שבוסטון הייתה מעבירה את ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום תמורת גורדון הייוורד, למרות שבכל מקרה היה חותם אצלה, או כמו שהלייקרס יעבירו לאוקלהומה את טייטום ובראון בתמורה לפול ג'ורג', שעשוי להגיע בקיץ הבא. 

וויגינס במינסוטה. רק לדמיין...(צילום: gettyimages)

לפני שלברון החליט לחזור, קיירי ארווינג חתם על חוזה מקסימום לחמש שנים במחשבה שזאת הולכת להיות הקבוצה שלו. ואז לברון הגיע וקיירי הבין שזאת לא הקבוצה שלו. ואז עוד עונה עוברת. דוראנט חותם בגולדן סטייט, קליבלנד מפסידים וכל העניין חוזר על עצמו.

קיירי מבקש טרייד בגלל שהוא יודע שאם לברון עוזב בשנה הבאה הוא נשאר לבד עם קבוצה של מזדקנים. אם וויגינס היה שם, זה היה עוזר לקיירי להישאר. לברון היה עושה בסופו של דבר את אותו המהלך שעשו הרבה גדולים לפניו - ביל ראסל שהעביר את האחריות לג'ון האבליצ'ק בשושלת של בוסטון שהגיעה בהמשך לידיים של לארי בירד. ככה לוקחים כמות של אליפויות. זה קרה גם עם קארים ומג'יק, דאנקן, פארקר וג'ינובילי. והמבוגרים שהעבירו את הלפיד זכו בתארים אחרי שעברו את השיא. וזה בדיוק מה שלברון היה אמור לעשות, אבל הוא לא חושב ככה.

ועכשיו קליבלנד נמצאת במצב מוזר כי לברון לא יכל לחכות שנה אחת עם הטרייד הזה. עכשיו הוא הביא את עצמו למצב בו הוא לא יכול לקחת עוד אליפות עם קליבלנד, ויהיה חייב ללכת לקבוצה צעירה בה יקבל תפקיד קטן יותר.