אמנות הניהול

הסביבה הסוערת והמורכבת שמאפיינת את עולם העסקים, כתוצאה מהתמורות הטכנולוגיות, הכלכליות, החברתיות, הדמוגרפיות, הסוציו-אקונומיות והגיאופוליטיות שמאפיינות את העולם המודרני, מחייבות אירגונים ומנהלים לאמץ כלים ניהוליים, מודלים עיסקיים, תפיסות ודרכי עיצוב - שונים בתכלית מכל מה שידענו קודם.

תמורות אלו, אינן פוסחות גם על אירגוני התרבות והאמנות, שהישרדותם וצמיחתם בסביבה המודרנית דורשת יותר ויותר הבנה וידע ניהולי, חזון מעורר השראה וגמישות ניהולית, הטמעה ושילוב טכנולוגיות, ופיתוח מודלים עיסקיים מתוחכמים שימנפו את היצירה האמנותית, אומרת פרופ' אורלי יחזקאל, המנהלת האקדמית של תכנית ניהול תרבות ואמנות בלהב פיתוח מנהלים. התכנית, פונה לקהל המגוון של מנהלי מוסדות תרבות, או אמנים שמעוניינים לנהל את אירגוניהם העצמאיים, ומקנה להם תפיסה ניהולית רחבה, אינטרדיסיפלינרית, מערכתית, כזו הנחוצה היום למנהלים.

אירגוני תרבות ואמנות נדרשים ליותר ויותר הבנה וידע ניהולי(צילום: יח"צ)

בעולמות התרבות, יותר ויותר מוזיקאים למשל מגלים כי עליהם לנהל את הקריירה שלהם בעצמם, ואת חברות התקליטים מחליף ניהול עצמי הנשען יותר ויותר על הופעות כמקור פרנסה וזירות דיגיטליות כמו ספוטיפיי או יוטיוב להפצת מוזיקה. מוסדות תרבות וותיקים המבקשים לצמוח יוצרים שיתופי פעולה עם גורמים עסקיים ומוצאים דרכים יצירתיות לשלב אותם. אמנים עושים שימוש בטכנולוגיה המאפשרת ליצור קשר עם קהל בלתי מוגבל ברחבי העולם. גם באפיקים המסורתיים יותר חל שינוי, ותורמים מקרב המגזר העסקי ואף אנשים פרטיים מציבים דרישה לניהול שקוף וכלכלי יותר כתנאי להמשך תמיכתם. אמנים, מוסדות תרבות ויוצרים שונים, ללא יוצא דופן, מגלים כי עליהם לנהל את המותג ואת הזהות שלהם בזירות דיגיטליות שהופכות משוכללות יותר ויותר.

בנוסף, קהל היעד שמזוהה עם אמנות ותרבות גדל בשל כלכלת היצירה או כלכלת תרבות - מונחים המתארים את התרומה של תחומים כגון מוסיקה, ספרות, קולנוע, רדיו, פרסום ועיצוב ליצירת מקומות עבודה, להגדלת ההון ויצירת גיוון כלכלי. ישראל, כמו גם גרמניה, צרפת, ארצות הברית ומדינות נוספות מובילות את התחום המאפשר לאמנים ויוצרים להתפתח במגוון תחומים שמתערבבים זה בזה. כך יוצרים מוזיקליים כמו יוני בלוך מקימים חברות הייטק הקשורות לתחום היצירה שלהם, אמנים ומעצבים מעורבים בעיצוב חווית משתמש של תוכנות מחשב ואתרי אינטרנט, אמני במה משלבים טכנולוגיה ודיגיטל בעבודתם ועוד.

התמודדות עם השינויים הללו מחייבת יכולות ניהול לא מבוטלות ובלהב פיתוח מנהלים מציעים לכל מי שקשור לתחום - מאמנים ועד מנהלים - לרכוש מיומנויות בתחום. בראש התכנית עומדות המנהלת האקדמית פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דיקן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל-אביב ואיריס רונלי ריקליס, סמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח בעמותת מידברן ומפיקה, (לשעבר סמנכ"לית ושותפה בלהקת מיומנה), המנהלת המקצועית של התכנית. לדברי פרופ' יחזקאל מטרת התכנית היא "להעניק הכשרה ניהולית למנהלים או אנשים שעוסקים בפועל בניהול מוסדות תרבות ואמנות כדי לסייע להם לנהל את המוסדות בצורה מקצועית. אנחנו מעניקים להם ידע ניהולי 'משודרג' ומעודכן ומאוד אינטרדיסיפלינרי".

רונלי ריקליס מספקת הגדרה רחבה אף יותר: "תכנית הלימודים מיועדת לקהל בכל רמות הניהול והיזמות השונות: מאנשים המועסקים במוסדות התרבות והאמנות, דרך ארגונים פרטיים, יזמי פרויקטים בתחומי האמנות והתרבות, אמנים ויוצרים. התכנית לא מיועדת רק לאלה העוסקים בניהול - בין אם ניהול כללי, ניהול השיווק וכדומה, אלא גם לאמנים ויזמים צעירים המעוניינים לקבל כלים כיצד לקדם או לפתח מיזם, לפתח יכולות ובעיקר הבנה בתחומי הניהול השונים.

איריס רונלי-ריקליס, מנהלת מקצועית של קורס ניהול תרבות ואמנות בלהב פיתוח מנהלים(צילום: יח"צ)

מדוע בכלל צריך ללמוד לנהל בתחום התרבות והאמנות?

פרופ' יחזקאל: "בבסיסו ידע ניהולי הוא כללי, כלומר כל מנהל צריך לרכוש מיומנויות מסוימות שמשותפות לכל התחומים. מצד שני לכל תחום יש התמחות שונה, כגון ניהול בתחום הטכנולוגיה, ניהול יזמות, ניהול מוסדות ציבור וכו'. לימוד ניהול בכל תחום מאפשר להפגיש את תורת הניהול הנלמדת עם הדגשים והאילוצים הייחודיים שלו. התמחות בניהול אמנות אינה שונה או חריגה מבחינה זו, ולצד הידע הכללי שאנו מקנים, אנו לומדים על האילוצים וההזדמנויות של המגזר התרבותי למשל, מיומנויות השיווק, ניהול כישרונות, היבטים גלובליים של אמנות, היבטי זכויות יוצרים, יחסי ציבור, מדיניות תרבות, גיוס משאבים, הפקה ועוד. הקורס נוסד לפני למעלה מ-12 שנים ופועל מאז כל שנה. אנחנו רואים בו את חובתנו לתת כתף להעלאת היכולת הניהולית של ארגונים בתחום התרבות ושל מנהלים בתחום התרבות.

רונלי ריקליס: "כיום, השיח בעולם התרבות והאמנות הוא שיח יותר עסקי. מתודולוגיות וסביבות העבודה השתנו וכיום כל ארגון, אמן או מיזם נמדדים על בסיס לא רק הצלחה אמנותית אלא גם כלכלית-עסקית. הצורך לשרוד בעולם שהשפע האמנותי - תרבותי בו מכפיל את עצמו כמעט מידי שנה, עם תחרות עצומה ואיכותית היא סיבה נוספת ללמוד תאוריות ניהוליות עכשוויות ולרכוש כלים וניסיון מעשי. עולם התרבות והאמנות הוא חלק מהאקו סיסטם הרחב ולכן נדרש לדעת לנהל שיח עם העולם האחר.

שיתופי פעולה, חשיבה יצירתית, יצירת תתי קהילות, קשרים חברתיים מסועפים, כל אלה הפכו להיות בעלי חשיבות אדירה בניהול בעולם התרבות והאמנות. כחלק מהשינוי, יש דור חדש של עובדים בקהילת היצירה, אמנים ויוצרים, צופים ולקוחות, שיש להם התנהגות, צרכים ותפיסות שונים. אופן הפרסום שפונה לקהל היעד שונה מבעבר, החוויה המוצעת "על הבמה" שונה, התכנים שעוסקים בהם אחרים, אפילו אורך הזמן שהצופים או הצרכנים מעוניינים לצרוך בו אמנות השתנה. יש לדעת לנתח את המגמות והשינויים ולהגיב אליהם וזו כבר מיומנות שמחייבת יכולת ניהולית".

פרופ' אורלי יחזקאל, מנהלת אקדמית של קורס ניהול תרבות ואמנות בלהב פיתוח מנהלים(צילום: יח"צ)

החלוקה המסורתית בין אמנים למנהלים בתחום עדיין רלוונטית?

רונלי ריקליס: "הדיכוטומיה הזו קיימת באופן חלקי. בניגוד לעבר, אמנים מעורבים בתהליכים הכלכליים ונדרשים לנהל ולשווק את עצמם. אין להם את הפריבילגיה להתחמק מהנושא ולהסתמך על מנהלים. ניהול עבורם הוא כבר לא מלה גסה ואמנים יודעים לתרום את חלקם לצד העסק, מעבר לזה בעולם של מסרים מיידיים, דיגיטל ורשתות חברתיות שהפכו להיות חלק בלתי נפרד ממערכי שיווק של ארגונים - גם האמנים הם שותפים פעילים בנושא ונדרשים לתמוך באופן ישיר בתהליכי השיווק".

פרופ' יחזקאל: "אני מסכימה. אי אפשר להגיד 'אנחנו לא מבינים כלום בניהול, אנחנו רק יודעים לעשות מוזיקה'. גם מהצד השני, בניהול מוסדות תרבות ואמנות, ברור כי גם יוצר פנטסטי אבל ללא כישורים ניהוליים לא יוכל לעמוד בראש מוסד תרבות ואמנות תחרותי, בטח לא כזה שנשען על המגזר העסקי. אחד התמריצים ללמוד ניהול ואמנות הוא השותפות עם העולם העסקי: העולם העסקי שותף לגיוס משאבים, והוא לא רוצה להקדיש משאבים לארגון שלא יודע לחשוב בצורה עסקית מודרנית או להתנהל בצורה נכונה. לכן קיומה של יכולת ניהולית גבוהה בצמרת של המוסדות היא בעצם בסיס בשבילם ליצירת שפה משותפת עם המגזר העסקי.

"אגב, בהקשר זה חלק מהביקוש ללמוד ניהול תרבות ואמנות נובע מתהליך דמוגרפי: דור שלם של מנהלים שניהל במשך שנים רבות את מוסדות התרבות מפנה דרך לדור יותר צעיר שרוצה ללמוד לנהל בצורה מקצועית יותר המבוססת על ידע מעודכן.

"אי אפשר לנתק את הדיון גם ממה שקורה במקביל בעולם הטכנולוגי. הטכנולוגיה משתנה ומשנה בצורה דרמטית את עולמות התרבות. מנהלים ואמנים יחדיו שואלים האם יש דרך אחרת לשוחח עם הקהל בהצגה? הקורס מפגיש את הלומדים עם הטכנולוגיה שהיא מאוד רלוונטית לכולם.

"יתרה מזו, המפגש בתוך הקורס בין שלושה סוגי המשתתפים - מנהלים, יזמים ואמנים, יוצר סינרגיה בין הצדדים כאשר שיתופי פעולה מתרחשים באופן טבעי. באחד הקורסים האחרונים למשל קבוצה של סטודנטים הכינה עבודת סיום בנוגע להתחדשות עירונית תרבותית בצפת, ובסופה הם התבקשו על ידי העירייה ליישם את העבודה בעיר. במקרה אחר, עבודה על בית הגפן בחיפה שהכינה קבוצת סטודנטים מיושמת בחלקה בשנה האחרונה בתכנית העבודה של המקום.

פרופ' אורלי יחזקאל, סגנית דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ומנהלת אקדמית של תכנית ניהול תרבות ואמנות בלהב פיתוח מנהלים וגב' איריס רונלי ריקליס, מנהלת מקצועית של התכנית וסמנכ"לית אסטרטגיה ופיתוח בעמותת מידברן.