זו מכבי ת"א שהאוהדים רוצים לראות / טור
החבורה האמריקנית של נבן ספאחיה קשוחה, לוחמת, משחקת יחד ובעיקר מתמודדת מצוין עם קבוצות מסוגה של ז'לגיריס. וכל זמן שמנצחים, לא מדברים על איכות וישראליות. שאראס? כמה הוא מתוסכל שאין לו שחקן כמוהו בסגל. עידו אשד מנתח
מכבי תל אביב ממשיכה לבסס את זהותה, מיקומה ואופיה ביורוליג. החבורה האמריקנית של נבן ספאחיה מתמודדת מצוין עם קבוצות מסוגה של ז'לגיריס, שאינה אגרסיבית מספיק, לא קולעת מספיק טוב מרחוק וחסרת קו קדמי גבוה ועב בשר. ז'לגיריס שיחקה חכם יותר ממכבי, הראתה פה ושם לחץ על כל המגרש וגם חזרה עד כדי מינוס שלוש נקודות, אבל אלה לא אלמנטים שיכריעו את מכבי האתלטית של השנה כל זמן שיש לה לפחות אס אחד שתופס יום, והפעם נוריס קול היה זה שלהט על הבלטה שלו.
שרונאס יאסיקביצ'יוס חזר להיכל כמאמן וניתן היה לראות את התסכול שלו מהעובדה שאין לו אף שאראס בסגל. מעניין היה גם לבחון את השפעותיו של הרב פיני גרשון על שיטת המשחק שלו, למרות שכמובן הוא למד גם מרבים וטובים אחרים. הפיק אנד רול של ז'לגיריס היה מעניין כי הופעל לאו דווקא בתחילת מהלך, אלא אחרי כמה מסירות, והיה חד ומדויק יותר מזה של מכבי. שאראס כשחקן קשוח ואגרסיבי מצפה משחקניו להיות כאלה, אבל כפי שאמר בעצמו בהפסקה, מכבי הייתה ראשונה לכל כדור אבוד. ושאראס עבד יפה על השופטים, אבל זה היה יותר בסגנון ז'ליקו מאשר פיני.
הפעם הוא זה שלהט. קול עם תומאס(צילום: ראובן שוורץ)
מול הלחץ של ז'לגיריס ברבע האחרון מכבי הגיבה באופן סביר ופשוט, כמו שהיא מגיבה כמעט לכל דבר - בכדרור מהיר ששובר את הלחץ וניסיון להשיג סלים קלים. בקבוצה שמשחקים בה פייר ג'קסון ונוריס קול אתה פשוט רץ ושובר כל שיטת הגנה. מעל ג'קסון וקול העלה ספאחיה רוב המשחק שלושה גבוהים (בולדן, תומאס וטיוס/פראחוסקי) והשיטה הזו עבדה מצוין למכבי. באופן קצת מפתיע, שאראס לא נקט בכלל שמירה איזורית, מה שמאוד היה יכול להתאים מול קבוצה אתלטית אבל פחות חושבת כמו מכבי. כנראה שבכל זאת ההרגלים של הכדורסל הליטאי שמאמין בהגנה אישית הם הדומיננטיים בתפיסה של שאראס המאמן.
עבד יפה על השופטים. שאראס(צילום: אורן אהרוני)
מכבי מתחילה לפתח סגנון התקפי שריק קרלייל בדאלאס קרא לו FLOW. אין באמת תרגילים, יש חוקים בסיסיים של תנועה, ומשם מאלתרים משהו וזזים. היתרון הוא שליריב קשה לצפות מה תעשה ולהכין הגנה. הבעיה היא שגם אתה לא ממש סגור על עצמך ועלול להגיע לסוף שעון בלי זריקה טובה. שלושת היתרונות ששיחקו לטובת מכבי בשיטת המשחק הזו היו הקליעה היציבה של קול, שפתרה מצבים של הנעת כדור לקויה עם קליעות קשות שנכנסו מהפינה, המשחק המגוון של בולדן, שהופך לדריימונד גרין של מכבי, והמהירות העצומה והבלאגן שמייצר פייר ג'קסון, שמביא את מכבי מסמול בול לסטריט בול, אבל אתמול הפעולות החיוביות שלו היו קצת יותר משמעותיות מהשטויות.
מכבי צריכה ויכולה ללכת על הדימוי של הביריון השכונתי כזהות שלה לשנה הקרובה לפחות. היא משחקת קשוח למרות שהיא עושה מעט עבירות, ואם תשכיל להשתמש טוב יותר בפאולים שיש לה לתת היא תמנע גם חזרה של קבוצות נגדה כמו ברבע הרביעי. יש לה סגל ארוך והחילופים של ספאחיה לא מורידים את הרמה. המספר המכריע היה 31 הליכות לקו של מכבי מול 9 בלבד של הליטאים. גם 23 אסיסטים בצהוב מלמדים על החיבור והקבוצתיות שממשיכים להתפתח. וזו המכבי שאוהדיה מצפים לראות. קשוחה, לוחמת, משחקת יחד, מנצחת במשחקים צמודים. וכל זמן שמנצחים, לא מדברים על איכות וישראליות. קדימה אחרי פייר הלוחם בדרכים.
לפנייה לכתב/ת 
שחקני מכבי ת"א
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
