כמו כל דבר טוב בחיים, גם השיא של רותם כהן הגיע באמצע פקק בדרך מגבעתיים לתל־אביב. הוא נהג במכונית כמלווה צמוד של הכוכב הקובני דסמר בואנו שדיבר בנייד. "פתאום אני שומע קול מוכר מהצד השני, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. ואז הוא ניתק ואמר לי: 'זה היה אנריקה'", נזכר כהן בעיניים חולמניות.
מה אמרת?
"שתקתי. ואז דסמר אמר: 'אנריקה נתן אור ירוק שתקליט איתו וגם תופיע איתו בקליפ'".
איך הגבת?
"שיחקתי אותה קול אבל רציתי לצרוח. מרוב הצרחות שתיכננתי, הייתי כבר צרוד. בלמתי בפתאומיות את הרכב ברמזורים ירוקים, לא ידעתי מה קורה איתי. הם מבקשים שאני אהיה בקליפ. אני! אתה קולט? לא נורמלי".
× × ×
מכאן זה רק הלך והשתפר: די מהר התברר שהאנשים של איגלסיאס רוצים שכהן ישיר בעברית בגרסה חדשה ללהיט העצום שלו 'סובמה לה רדיו' – שיהפוך למעשה לדואט - וגם בקליפ. אבל כהן לא התכוון לעלות לטיסה לצילומים בקובה לפני שהוא יאכל איזה סרט קטן.
"דסמר חזר לקובה ואני אמרתי לעצמי, 'נו, זה לא יקרה בכלל. סתם היה טלפון. היו יומיים של שקט וכבר חשבתי ששכחו ממני אבל אז דיברתי עם דסמר שאמר לי: 'אני חייב שתקדם את זה. אנריקה וסוני מחכים לקבל גרסה עברית'. שלחתי גרסה חלקית של השיר בעברית, בית קטן. דסמר מצלצל ואומר, 'מדהים, אנחנו רוצים שתכתוב עוד חלק בעברית וגם את הסי פארט'".
אם הדרך לשיתוף הפעולה עם איגלסיאס עברה דרך דסמר, הרי שהדרך אל דסמר התחילה באולפן לצד אבי אוחיון, יוצר וחבר קרוב של כהן.
"ישבתי אצלו ערב אחד בבית עד חמש לפנות בוקר בסטודיו וככה נולד 'כל כך יפה לך' והיו זיקוקים בחדר. בארבע בבוקר אמרתי לו, 'אני חייב לקרוא לקרני' (אחותו והמנהלת שלו – ר.ש). היא באה ישר עם הלפטופ, התלהבה ועל המקום שלחה את השיר לדסמר. השם שלו הוא למעשה מרצדס, השם של אמא שלו, בהיפוך אותיות. אתה הולך איתו בקובה, אנשים מנופפים מהחלונות. קרני הגיעה אליו באמצעות חבר משותף בניו־יורק. היא שלחה לו את 'כל כך יפה לך' וביקשה שיפיק לנו את השיר. התשובה הייתה: 'דסמר מרוסק מהשיר. הוא לא יעשה הפקה, הוא ישיר עם רותם'".
לא רע.
"מה לא רע? אני בהתרגשויות, ברעידות, זה הדבר הכי קרוב לאנריקה שיכולתי לדמיין. הבנאדם כתב את 'ביילנדו' לאנריקה ושר שם יחד איתו, להיט מטורף. הוא כותב לפרינס רויס, כוכב לטיני ענק ששר עם שאקירה. מפה לשם, קרני הבינה שהוא ואנריקה מצלמים את 'סובמה לה רדיו' בקובה ואמרה שנתפור את ההקלטות עם דסמר שם וככה גם נתקרב לאנריקה".
כהן טס להוואנה, נפגש עם בואנו, העביר את השירים וחיכה לפסיקתו של הקובני. "הוא מקשיב ואומר, 'זה יכול להיות יפה'. אני עונה בצחוק, 'אולי שאקירה תאהב'. ואז הוא מהנהן ברצינות ומתחיל לדבר עם המנהל שלו באנגלית והם מבקשים את הטקסטים. הם עפו על העברית, טענו שזה הצליל שהם מחפשים. הרגשתי שאני מרחף, שאני לובש חליפה שהיא כולה דגל ישראל".
השלב הבא היה פגישה עם איגלסיאס בצילומים. "חשבתי שזה יתבטל רגע לפני אבל הגענו לסט, אנריקה היה מקסים, מוקף בפמליה של 30 איש, חמישה שומרי ראש, שלוש מאפרות".
למה צריך שלוש מאפרות?
"מאפרת אחת עושה טצ'אפים והשלישית עושה רוח עם המניפה. זה מזג אוויר טרופי אז צריך הקפדה על האיפור".
הגיוני. מה הלאה?
"נכנסתי לוואן של אנריקה, כל החצי האחורי של האוטובוס הוא למעשה החדר שלו. דיברנו קצת, שיחה שטוחה כזו, והרגשתי כל הזמן שאולי אני מפריע לו. לא האמנתי ששבעה חודשים אחרי, סוני העולמית יטיסו אותי לשם עם הצוות שלי כדי לצלם איתו קליפ".
אבל לפני שהקשר עם איגלסיאס התהדק, כהן נדרש להוכיח את כישורי האירוח שלו בישראל, כשבואנו הגיע להופיע איתו. "לא נתתי להם לנשום, רק שירגישו בבית. לקחתי אותם למסעדות הכי טובות, לקניות, לכותל. פתאום הוא קולט שבהופעה 2,000 איש צורחים את החלקים שלו בספרדית והוא ירד על הברכיים והשתחווה לקהל. היה המום. יום למחרת הוא ביקש שנשב באולפן ונכתוב שיר לאמנים בחו"ל. משם כבר הגענו לאנריקה".
אחרי שאיגלסיאס אישר, כאמור, את השתתפותו של כהן בשיר ובקליפ שלו, טס הכוכב הישראלי עם אחותו וצוות קטן לבירת קובה. כשנחתו התברר שהמזוודות שלו נעלמו. "לא היו לי בגדים לצילומים שלמחרת".
נו, גש לקניון הסמוך.
צוחק: "אין מה לקנות בהוואנה שיתאים לצילומים, למעשה אין כמעט שום דבר לקנות שם. חבר שלח לי מזוודה ממיאמי במיוחד לצילומים, אבל גם זה לא הגיע בזמן. הגעתי ללוקיישן בכפכפים, לקחתי חולצה ונעליים מדסמר ומכנסיים קניתי באיזו פיצוצייה. נרגעתי. הייתי שם יומיים ונהניתי מכל רגע. דיברתי עם אנריקה קצת אבל לא יצא לנו לבלות יחד".
מתי השיר יוצא?
"המנהל שלו אמר לקרני, 'תעשו ריפרש על ערוץ היוטיוב שלו'. נראה לי שהוא התכוון שזה יכול לצאת בכל רגע".
ומה היעד הבא?
"אני מקווה שזה יפתח דלת לקריירה בינלאומית. שמע, שאסביר עד כמה זה גדול? רונאלדו עושה לייק למישהי מבאר־שבע וכל המדינה מדברת על זה, אז לעשות שיר ביחד עם פאקינג אנריקה איגלסיאס זה חתיכת דבר. כשאני חושב עליו כל פעם מחדש אני צריך לעצור, לנשום ולהבין שוב".
יש סיכוי לשיתוף פעולה בהמשך?
"אני רוצה להופיע איתו על אותה במה ולכתוב לו את השירים. יש לזה סיכוי. לפי הניואנסים של העבודה בינינו, אני מרגיש שהוא רוצה ממני עוד חומרים. יש לי כמה דברים שאני יודע שאשלח לו".
הם לא חוששים להסתבך בגללך עם מחרימי ישראל ועם קהל פרו־ערבי?
"דסמר הסביר לי שיש מבחינתו את האמנים שהולכים עם ה־BDS ויש את אלה שלא מעניין אותם איפה הם מופיעים ובטח לא נזהרים מהשיוך הישראלי, כמו אנריקה איגלסיאס. אנריקה אמר לי שהוא יודע כמה בישראל אוהבים אותו ושהוא עשה פה שיא עולמי בסולד־אאוט מבחינתו. הוא מאוד אוהב את ישראל".
× × ×
נולד בשנת 1980 וגדל בלוד במשפחה של ארבעה אחים. אבא עובד תעשייה אווירית, אמא עובדת עיריית לוד. את המוזיקה גילה בגיל 12 והצטרף ללהקת צעירי לוד.
"בתיכון לא למדתי. ריחפתי. חיכיתי רק לטקסים כדי לשיר. לא ידעו לאכול אותי, לא הבינו שאני סובל מהפרעות קשב קשות. בגרות לא עשיתי. אבא שלי התאכזב, 'מה חטאתי ועשיתי לא נכון איתך'. כשאבא היה נוזף, אמא הייתה עושה תנועות מאחוריו שעוד מעט יהיה שיעור פיתוח קול. היא עודדה אותי".
התקבל ללהקת פיקוד העורף ואחרי השחרור, ב־2002, הלך ללמוד משחק בניסן נתיב ועזב בשנה השנייה. את הבית עזב בגיל 28 ושכר דירה עם שותף בתל־אביב. "אחרי חודש וחצי חטפתי חרדה וחזרתי ללוד. נבהלתי מהאינטנסיביות של העיר. חזרתי לטעינה בלוד ואחרי חודשיים שוב עזבתי לתל־אביב, הפעם לבד".
ב־2010 הבין שהוא חייב לשיר אבל את הפריצה הראשונית עשה בשירות אחרים. ב־2011 כתב והלחין לשלומי שבת את 'מה ששלי שלך'. 'המתופף שלו חבר שלי, והוא השמיע את השיר לשלומי בלי שאני אדע. שלומי התקשר, אבל רציתי את השיר הזה בשבילי. הוא אמר לי בצחוק כזה, 'אל תגרום לי להתחנן'. הוא הקליט והשיר עבד בטירוף. אחר כך אייל גולן התקשר".
כהן הלחין לגולן את 'כשאחר' שכתב נועם חורב וקטף את פרס שיר השנה של אקו"ם ב־2012 וגם הלחין וכתב את 'נגעת לי בלב' ו'רציתי להגיד לך'. בעקבות הראיון של אילנית לוי לגבי בר־חיים במוסף הזה, כהן כתב לגולן גם את 'קל כל כך' כתשובה לטענותיה של לוי.
"פשוט קראתי את הראיון שלה, כתבתי את התחושות שעברו בי ואז סימסתי לאייל, 'אני לא רוצה להיכנס לשום דבר ביניכם אבל יש לי משהו שהרגשתי בעקבות הכתבה'. שלחתי לו את השיר והוא אומר לי 'מהמם, תלחין את זה'".
במקביל, התחיל כהן להופיע בעצמו, נכנס בטבעיות לנישה הלטינית הלא מנוצלת בישראל והחל לצבור קהל חם, בעיקר נשי (כהן יופיע ב־13 בינואר בהאנגר 11 בתל־אביב ויארח את הכוכב הברזילאי גילמאר).
ב־2014 זכה בפרס תגלית השנה של אקו"ם, הוציא שני אלבומים מצליחים והמשיך לכתוב לאחרים. ב־2015 החליט להיפרד מהמנהל שלו, כדורגלן העבר וחברו הטוב, אופיר חיים, והחליף אותו באחותו, קרני. "זו הזדמנות להגיד לו תודה על החברות וגם בהצלחה. היה ברור לשנינו שזה לא יכול להמשיך: הוא בא ואמר לי בעצמו שהוא לא מספיק יודע מה עושים ודרכינו נפרדו".
אופיר טען כאן בראיון שהוא השקיע בך המון וזנחת אותו כשהתחלת להצליח.
"אני מאוד מכבד את התחושות שלו. אני חושב שאין לי מה להגיב על דברים שבאים מתחושות סובייקטיביות שלו. לא נפגעתי ממה שהוא אמר. אמרתי מראש שאני סולח לו על כל מה שיגיד".
מה אתה זוכר מהתקופה של ראשית ההצלחה?
"הייתי מלא פחדים וחרדות. יומיים לפני הופעה בירושלים אמרתי, 'הנה אני מאבד את הקול'. באתי לבלאנס ויצא לי קול של ילד בר מצווה עם שבירות. רציתי לבכות אבל החזקתי את עצמי".
מה עושים במצב כזה?
"סימסתי לריטה כי עבדנו יחד. היא הרגיעה אותי, 'הקהל לא מגיע לבחון אותך אלא לראות את כל הדבר הזה שנקרא רותם כהן. הם יראו אותך, אתה תשיר קצת וזה יירגע'. הבנתי שעברתי התקף חרדה. אבל ההופעה עברה כמו שצריך ואז גם הפסיקו לי החרדות האלה. הבנתי שאני מייצר לעצמי את הפחדים".
איך זה בא לידי ביטוי?
"לפני כל הופעה הייתה לי חרדה שאני הולך לאבד את הקול. הייתי מוציא 500 שקל על כדורי מציצה, חומרים הומאופתיים, צופה ביוגה ביוטיוב. כבר הגעתי למקום שאני לא יודע אם אני רוצה את זה בכלל. למה הגשמת החלומות שלי חייבת להגיע מלווה בחרדות?"
והיום?
צוחק: "עליתי רמה. זה כבר חרדות בינלאומיות. למשל, שאולי זה לא יקרה עם אנריקה, ואם כשהוא יגיע לארץ, אנחנו נשיר יחד. כשזכיתי בפרס אקו"ם עליתי לקבל את הפרס ולשיר. אני מחזיק את המיקרופון ורואה הרבה זמרים מוכרים, את כל משפחת גפן, ופתאום נהיה לי מסך שחור ונבהלתי. הרגשתי שמישהו חונק אותי והקול לא יוצא. בפועל הקול יצא, אבל ירדתי מהבמה עם הידיים על הפנים ואמרתי שאני חייב ללכת לבדוק את הדבר הזה. התחלתי לקרוא ולקרוא על החרדות. אני מתמודד לבד".
למה לא פסיכיאטר וכדורים?
"חשבתי על זה. כולם מספרים לי שהם על כדורים, אבל הצלחתי בעבודה עצמית להתגבר על זה. גידי גוב אמר פעם שכשהיה לו פחד במה, הוא דיבר עם הקהל על זה, זה מה שאני עושה. מספר לקהל שאני מתרגש. ככה אני מתמודד".
רווק, מתגורר בגבעתיים. "אני בתחילת מערכת יחסים עם מישהי. אני יוצא מגדרי כדי לחזר אחריה והיא מוציאה ממני דברים טובים. שאלתי אותה אם היא רוצה להשתתף בקליפ שלי והיא הסתכלה עליי ואמרה לי 'אם יותר משני אנשים מסתכלים עליי אני מנקה את הפה כי חושבת שיש לי לכלוך'. לא מקסים? הכי נקי, לא תרבות הסלפי".
