שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הדייט שהתחיל בג'קוזי והסתיים בנס גדול

    "את יודעת שאת לא יכולה להדליק אותי סתם כמו חנוכיית ענק של חב"ד ואז לא לעשות עם זה כלום, נכון?", אמרת כשנחתת אצלי בשעות הערב וקלטת ששום דבר עדיין לא מוכן. "אל תדאג", הבטחתי. "אתה תדאג לשמש שלך ואני מבטיחה בילוי מתוק לפחות כמו הריבה בסופגנייה"

    זה קרה שבוע לפני נר ראשון של חנוכה. הימים הפכו קרים יותר, והלילות בכלל הקפיאו לי את הישבן, אז התחלתי להסתגר בבית. כמי שגדלה במדינה קרה (בריטניה) יש לי דווקא פינה חמה לחורף – מרקים מהבילים, מעילים אופנתיים, פיג'מות מפנקות ואיך אפשר בלי הרבה מאד שעות של כפיות מתחת לפוך, כך שמבחינתי, בילוי זוגי בבית עדיף בהרבה על הקרה שבחוץ.

     

    "אז מה עושים היום בערב?", סימסת לי בבוקר, דקה אחרי ששלחתי לך תמונה שלי מהמשרד במראה הכלב הרטוב, תוצר של נהג חברמן שהחליט לבצע מצוות "תשליך (את הבוץ עליי)" והעיף צונאמי בכיווני, שנייה לפני שסיימתי לחצות את הכביש. "לא יודעת מה איתך", סימסתי חזרה כשאני מנסה למצוא איבר בגוף שלי שלא קפא או נטף מים, "אבל נראה לי שאפשר להגיד בוודאות ש-Winter Is coming ואתה יודע מה זה אומר – נשארים בבית".

    כיף בג'קוזי? אולי עכשיו (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    כיף בג'קוזי? אולי עכשיו(צילום: Shutterstock)
     

    וכדי שבכל זאת לא תתבאס עליי, שלחתי לך תמונה של הג'קוזי בדירה שלי, כשהוא מלא בקצף ובבועות, והבטחתי לך שזה יהיה הרבה יותר שווה משמפניה באיזו מסעדה פלצנית. זה הספיק. "את יודעת שאת לא יכולה להדליק אותי סתם כמו חנוכיית ענק של חב"ד ואז לא לעשות עם זה כלום, נכון?", אמרת כשנחתת אצלי בשעות הערב וקלטת ששום דבר עדיין לא מוכן. "אל תדאג", הבטחתי. "אתה תדאג לשמש שלך ואני מבטיחה בילוי מתוק לפחות כמו הריבה בסופגנייה".

     

    למזלי, הדוד שיתף פעולה לשם שינוי (נס חנוכה ממש!), והיו מים חמים בשפע. מילאתי את הג'קוזי, הוספתי קצף ריחני וניסיתי לדמיין שאנחנו לא בדירה שלי אלא בצימר רומנטי בגליל. כאן המקום לציין שג'קוזי, למרות התדמית המפנקת והרומנטית שלו, הוא מקום די מסוכן אם לא יודעים מה מותר ומה אסור לעשות בו, מה שמביא אותי לחלק הפחות נחמד של הסיפור.

     

     

    "חנוכה איז קאמינג והכול, אבל למה את רוצה לטגן אותי?", מלמלת חצי בכעס - חצי בצחוק כשקלטת כמה חמים היו המים, וישר לקחת צעד אחורה. איכשהו, הצלחתי לשכנע אותך להכניס את כל הגוף פנימה ולהפסיק להתלונן, ונכנסתי אחריך. כלומר, זה מה שסיפרת לי, כי למרבה האירוניה, מסתבר שדווקא אני היתה זו שלא הצליחה להתמודד עם הטמפרטורה הגבוהה של המים.

     

    כן כן, אין לי מושג איך ולמה, אבל הדבר הבא שאני זוכרת הוא אותך עומד מעליי וצועק את השם שלי. מסתבר שבערך שנייה אחרי שנכנסתי לג'קוזי, עשיתי חיקוי מאד מוצלח לסביבון, ופשוט התעלפתי. אתה, כמובן, נלחצת מאד ולא הבנת למה מגיע לך כל הטוב הזה. לפי מה שסיפרת לי, עוד הספקתי למלמל איזה משפט וחצי לפני שצנחתי באופן די מפחיד לתוך המים. במזל היית ממוקם בזווית טובה לתפוס אותי או לפחות לבלום את הנפילה שלי, וכך שנינו באמת חווינו נס גדול מאד, כי יכולתי באותה המידה להשתטח כמו לביבה ולדפוק את הראש ישר בחרסינה.

     

    כשחזרתי להכרה סיפרת לי שהייתי מעולפת לפחות עשר דקות. עשר דקות שעשו לך חושך בעיניים, אבל באופן מוזר הרגישו לי כמו יקיצה אחרי שינה מוצלחת במיוחד. הערב שהיה אמור להיות אור גדול הפך בסופו של דבר לסוג של דייט בחשיכה, אבל לא הכול היה אבוד. לפני שהלכת באותו ערב הבטחתי לך שעוד תזכה לגמור בשיר מזמור, וכך אכן היה.

     

    כמה שבועות אחרי אותו לילה, הראש שלך היה זה שהסתובב, אבל הפעם מכל הסיבות הנכונות. כך שלמרות שהיה שמן, אצלנו בסופו של דבר לא היה נס. ניצחנו אומנם את קללת הג'קוזי, אבל לא החזקנו עד לחג הבא. מאז, ברכת החג המסורתית בינינו קצת השתנתה (וכמובן מובנת בעיקר לנו). במקום לאחל לך חג אורים שמח, אני תמיד אומרת לך "חג עורות שמח. תזכור שפעם עפתי עליך, ליטרלי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נתי הורטיג
    ענבל חייט. יצאה בזול מהתקרית
    צילום: נתי הורטיג
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים