חשמל ירוק ועכשיו

אחרי שנים ארוכות של דשדוש והצהרות רפות ומתחמקות לצד פעולות מינוריות לקידום של אנרגיה ירוקה בישראל, משרד האנרגיה יחד עם רשות החשמל מובילם סוף סוף שני מהלכים חשובים: קידום מהלך להפחתה למינימום של השימוש בפחם כדלק לייצור חשמל וקידום ייצור של חשמל סולארי על גגות בתים פרטים ומשותפים.

עוד טורים של פרופ' עדי וולפסון:

עמדתם בפקק? קוראים לזה אפקט הריבאונד

המאבק על ההתחדשות העירונית בישראל

אסון נחל אשלים: צרכי האנושות מול צרכי הטבע

דו"ח מצב משק החשמל לשנת 2016 מראה כי לאור הגידול בשימוש בגז ושילוב האנרגיות המתחדשות, נתח הייצור בפחם במשק החשמל ירד כבר עתה לשפל של 36%, וזה אחרי שרק לפני כמה שנים קודמה במרץ הצעה לקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, הצעה שנפלה נוכח מאבק ציבורי עיקש וגילוי מרבצי הגז לחופי ישראל. אולם הדו"ח מראה גם כי בשנת 2016 רק 2.6% מהייצור של חשמל במשק מבוסס על אנרגיות מתחדשות, למרות יעד ממשלתי של 5% עד שנת 2014, שעודכן ל-10% עד שנת 2020. זאת ועוד, במסגרת החתימה על הסכמי פריז להפחתת פליטות גזי חממה בשנת 2015, התחייבה ממשלת ישראל על יעד של 17% ייצור אנרגיה מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.

משק החשמל בישראל אחראי לכ-50% מפליטות גזי החממה של המדינה, ומעבר מפחם לגז טבעי ולאנרגיה סולארית יפחית את הפליטות באופן משמעותי, בכ-50% לכול קוט"ש במקרה של גז טבעי ובכ-95% במקרה של אנרגיה סולארית (הפליטות במקרה של אנרגיה סולארית מיוחסות לייצור והחזקת הפאנלים הסולאריים).

המעבר לדלקים אלה, עם עדיפות לאנרגיה סולארית כמובן, גם יפחית את הפליטה של מזהמי אוויר שונים לאטמוספירה, למשל הפחתה של פליטות החלקיקים בכ-70% במקרה של גז טבעי וב-100% במקרה של אנרגיה סולארית, ובכך צפוי לצמצם גם את ההשפעה של ייצור החשמל על בריאות הציבור. על פי פרסום של ה-OECD בישראל מתים מדי שנה מזיהום אוויר כ-2,500 איש, ובדו"ח מבקר המדינה האחרון בנושא "השפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל", המבקר מציין כי עלות הנזק בישראל עקב פליטת מזהמים מכלל המגזרים נאמדה בשנת 2015 בכ-16 מיליארד שקלים, ויותר ממחצית העלות מקורה בתהליך ייצור החשמל.

הדו"ח של רשות החשמל מגלה עוד שני נתונים מעניינים וחשובים. האחד, כשליש מהחשמל בישראל מיוצר על-ידי יצרנים פרטיים, ובכך המונופול של ייצור חשמל, שיש לו השלכות גם על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של ייצור החשמל בישראל וגם על מחירי החשמל, נחלש. יתרה מכך, יותר מ-20% מהחשמל שמיוצר על ידי מקורות פרטים בשנים האחרונות הוא ממקורות מתחדשים. נתון מעניין נוסף מראה כי בעוד שהצמיחה בביקוש לחשמל בשנים 2005-1995 היתה בקצב של כ-5% לשנה, בין השנים 2015-2005 הקצב ירד לכ-3% בשנה ולפי בנק ישראל התחזית לקצב הצמיחה הצפוי בשנים הקרובות היא של 2.3%.

חווה סולארית בניו-יורק(צילום: AP)

שר האנרגיה הכריז לאחרונה כי "נגמול את ישראל מדלקים מזהמים עד 2030 כמו בהולנד" ונעבור לשימוש בגז טבעי ואנרגיות מתחדשות. בנוסף, משרד האנרגיה הודיעה על פתיחה של מכסות חדשות לייצור חשמל סולארי על גגות בתים, לצד מנגנון חדש שיאפשר את הגדלת הרווח והסדרת הרישוי לבתים משותפים. צעדים אלה, במידה וייושמו, יובילו לכך שמרבית החשמל בישראל ייוצר בתחנות כוח מונעות גז טבעי, כאשר הפעלה בפחם תעשה רק כדי לשמר את יכולת הייצור של חברת החשמל וכגיבוי למקרה בו הייצור בגז ובאנרגיות מתחדשות לא יעמוד בביקוש. כמו כן, הם יקרבו את המדינה ליעדי הפחתת פליטות גזי החממה ויובילו להפחתת זיהום האוויר, אך גם להרחבת ייצור החשמל על ידי יצרנים פרטיים. בד בבד, צעדים אלה יאפשרו לרבות מהצרכנים להיות גם יצרנים, ובצורה זו להיות מודעים יותר לצריכת החשמל שלהם ובהתאם לחסוך בחשמל.

התחלואות והבעיות של משק האנרגיה בישראל טרם נפתרו, אך יש תחושה כי לאחרונה רשות החשמל ומשרד האנרגיה פועלים לא רק לפיקוח על הייצור והמחיר ולקביעת רגולציה, אלא גם לניהול משק החשמל בראייה רחבה יותר ולקידום מדיניות סביבתית-חברתית במשק החשמל. נכון, ישראל שטופת השמש עדין רחוקה מרחק שנות אור ממדינות אירופה ביעדים ובייצור של חשמל מאנרגיה מתחדשת, ומחירי הגז היקר, תרתי משמע, שנמצא לחופי ישראל גבוהים מאוד. אבל התקווה היא שפתיחת השוק וההצלחה של היישום של התהליכים שמבקש משרד האנרגיה לקדם תמשוך את המשק קדימה, אולי אפילו מעבר ליעדים הצנועים שהמדינה הגדירה.