שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רק בגיל 30 הבנתי מה זה באמת לעשות סקס
    זו הייתה תובנה שבאה אליי כמו שרואים בסרטים המצוירים, כשנדלקת לך נורה זוהרת מעל הראש. מישהו בא והדליק לי את הנורה הזו, אחרי שנים שבהן חשבתי שאני יודעת כל מה שצריך על גברים ונשים

    בגיל 30 חוויתי לראשונה את החשיבות הגדולה של המיניות. זו הייתה תובנה שבאה אליי כמו שרואים בסרטים המצוירים כשנדלקת לך נורה זוהרת מעל הראש. מישהו בא והדליק לי את הנורה הזו, אחרי שנים שבהן חשבתי שאני יודעת הכול.

     

    אבל בואו נחזור אחורה רגע: בגיל 6 אימא שלי לקחה אותי לשוק. היא התלבשה יפה וצנוע, כמו שנהוג במשפחתנו. היא הסתכלה בעצמה במראה כמה פעמים והייתה מאוד מרוצה. כשהגענו לשוק היינו צריכים לקנות תותים, והמוכר בהתחלה היה מאוד נחמד לאימא שלי, למרות שהיו המון אנשים. אבל אז הגיעה בחורה צעירה ויפה עם מחשוף עמוק ושפת גוף כמעט פלרטטנית, והמוכר מיד העביר אליה את מלוא תשומת הלב. אני זוכרת את הכעס והעלבון בעיניה של אימא שלי. אולי היא נעלבה כלקוחה, אבל אני, כילדה, הרגשתי שהיא נעלבת כאישה, והיה לי קשה לראות את אימא שלי שתמיד מטופחת ובטוחה בעצמה, הופכת למצוברחת בגלל שמישהי אחרת כבשה במקומה את הבמה.

     

    האירוע הזה ועוד רבים בילדותי גרמו לי להסתכל על הבחורות האלו, שמשפריצות סקס ויופי לכל עבר, בתחושה של סלידה. מילים כמו "זולה" ו"זנותית" לא נחשבו למזעזעות ומיושנות, אלא לגיטימיות בעיניי. כשחברותיי מדדו גופיות וחולצות צמודות והציעו לי לנסות - התביישתי, אפילו התרגזתי. להביט בעצמי במראה היה מביך ומרגש יחדיו. חששתי מבנים כי אמרו לי תמיד שבנים מתבגרים רק רוצים להכניס אותי למיטה, והתנהגתי בכעס אל נערים שחיבבו אותי וחייכו אליי. הייתי נחמדה רק לנערים שכבר היו להם חברות. ככה הייתי בטוחה שהם לא מעוניינים בי, "כי הם כבר תפוסים".

    רק בגיל 30 הבנתי את החשיבות שבמיניות (צילום: Shutterstock)
    רק בגיל 30 הבנתי את החשיבות שבמיניות(צילום: Shutterstock)
     

    חברה שלי התחתנה בגיל 21, וכולנו קינאנו בה. לאחר חמש שנים הם התגרשו והיא לא סיפרה לאיש מדוע. אני עצמי ניסיתי להתחבר לסקס, אבל תמיד התקשיתי. זה לא נפתח, זה לא היה נעים, זה לא הרגיש כמו חיבור. המונח הזה, "לעשות אהבה", היה זר לי, והייתי מאוהבת רק בגברים שהכרתי מרחוק. שום קשר זוגי לא הניב התאהבות, ושום סקס לא הגיע מתוך אהבה. ידעתי תמיד "שזה מה שגברים רוצים", ולכן התייחסתי לזה בזלזול ובחשדנות.

     

    בכל סרט, סיטקום או סטנד-אפ, צוחקים על זה שהגבר תמיד רוצה סקס, בזמן שהאישה אמורה להיות הרומנטית, ה"פולנייה", הזועפת והמציאותית. זה המודל שהוצג, ואני הבנתי שסקס זה לא משהו שאני אמורה לרצות. שכנערה אני אמורה להתעניין ברומנטיקה ובפרחים, וכנשואה ואימא אני אמורה להתעניין בילדים, להגיד לבעל "אני עייפה" ולזייף אורגזמות. ככה זה בעולם. ככה זה עם כולם. אני לא צריכה סקס, אני לא גבר חרמן.

     

    הפרעות אכילה קשות, התמכרויות, התבודדות, ספורט אובססיבי - עברתי את כל הדברים שבעצם מחליפים לך צורך בסיסי במגע אנושי-מיני. לא חשבתי שאני צריכה, הרי "רק גברים צריכים". עד שהתאהבתי לראשונה באמת. בגיל 28, ההחלמה מהפרעת האכילה יצרה בי ריק מטורף למשהו אחר - חושני, מרגש ופיזיולוגי. נפתחתי לאהבה, ואחרי שהתאהבתי, פתאום לא רק שאהבתי להתלטף ולהתנשק, אלא הלך וגדל בי הצורך לכך. הוא מגיע אליי הביתה עייף מהעבודה? אני חייבת שהוא יפיל אותי לספה ויקרע ממני את הבגדים. אנחנו נפגשים אחרי שהיה שבועיים במילואים? לפני שהוא מתחיל לפרוק את התיק הוא חייב להצמיד אותי לקיר. כל איפוק מצידו הצית אצלי פעמוני אזעקה איומים שאולי אני לא מושכת ואולי הוא לא אוהב אותי באמת. הרי גברים תמיד רוצים סקס, ככה לימדו אותי. אז למה הוא לא תמיד רוצה? רגע, זה אומר שאני מכוערת?

     

    למה זוגות נפרדים בגלל מיעוט בסקס?

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הקדושה שבתקשורת זוגית

    שנתיים סחבתי את הדילמות האלו, שנתיים של בכי בלילות ותחושת גועל מעצמי, עד שבגיל 30 פגשתי את חברתי הגרושה. זכרתי שבעלה היה פלרטטן ואוהב ריגושים בזמן שהיא הייתה ביישנית ונרתעה ממגע, והנחתי שהם התגרשו כי הוא רצה יותר והיא פחות. ואז, על כוס קפה, בשיחה שפקחה את עיניי, גיליתי שהם אכן התגרשו כי הם לא הצליחו בחדר המיטות, אבל מהסיבה ההפוכה. היא הגיעה מבית דתי ולכן לא שכבה איתו לפני החתונה, ולאחר החתונה - במשך זמן רב היא התקשתה להיפתח אליו. "אוקיי, לא משנה", היה אומר לה בלי התרגשות. "מתי שיבוא - זה יבוא. ואם לא, מקסימום לא נשכב לעולם".

     

    וזה לא נאמר בהומור אלא ברצינות. חמש שנים הם לא הצליחו לשכב מעבר לכמה דקות של חדירה אחת לתקופה, כי היא לא הצליחה להתגרות מספיק והוא לא ניסה לגרות אותה. לו היו נשים לפניה, אך לה לא היה גבר לפניו, ולא היה לה מושג מה לעשות. היא הייתה מדוכאת וממורמרת, בזמן שהוא לא הבין מה "הביג-דיל".

     

    "לעשות סקס לפני החתונה זה כמו לשבת לשיחה פנים מול פנים לפני החתונה", אמרתי לה. "זה פן של תקשורת שחייבים לראות אם הוא תואם. אתה יכול להתכתב בצ'אט עם מישהו אבל לא תינשא לו אם לא שוחחתם פנים מול פנים וראיתם את הטון, את ההפסקות, את הפינג-פונג ואת העוצמות. אותו דבר בסקס - מדובר בתקשורת, ואתם חייבים לתקשר שם, בפן הרגשי ולא רק הפיזי". "תודה כל כך שאת אומרת את זה", היא אמרה. "בדיוק מה שחשבתי גם אני. זו תקשורת. ואת צריכה שישמעו אותך שם, ויקשיבו לך ויספקו אותך".

     

    אנחנו חווים בימינו פריחה ממושכת בכל הקשור להכרה במיניות נשית. החל מהספר "ערות", עד סדרות כדוגמת "הסקס של מאסטרס", דרך קבוצות פייסבוק כמו "סקס פמיניסטי", "מתעוררות" ו"נשים אחרי כיבוי אורות". ועדיין, נשים רבות מאמינות למיתוס הישן שגברים רק רוצים סקס ונשים רק רוצות רומנטיקה. אבל פרחים, מילים וחיבוקים לא מחליפים תקשורת מרגשת ומעצימה בחדר המיטות, לא מחליפים את הצורך המהותי של אישה בסיפוק פיזי.

     

    סקס הוא תקשורת, ואצל נשים - תקשורת היא דבר מקודש. תגרום לי להרגיש נאהבת, מדהימה, מושכת ונחשקת. לא כי אני לא יכולה לענג את עצמי אם בא לי (ובימינו יש לכך מספיק אמצעים), אלא כי זו הדרך שלי להרגיש ממך אהבה. ואהבה רגשית זו הדרך שלי לתקשורת שלמה איתך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רק בגיל 30 הבנתי מה זה באמת לעשות סקס"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    חשבתי כל השנים שסקס זה משהו שגברים רוצים ונשים נותנות
    צילום: Shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים