נועה בת 16
עם ימי צילום שמתחילים בארבע וחצי בבוקר, ממשיכים בכמה הופעות ונגמרים בשלוש שעות שינה בלילה - נועה קירל פשוט קרסה הקיץ. עכשיו, עם עליית הסדרה "כפולה" על חייה היא מספרת על הפחד להשתגע מהתהילה
מתי הרגשת מאוימת?
"פעם יצאנו מהופעה ואיזה ילדה נשכבה על הכביש ולא הסכימה לזוז. זה היה מלחיץ".
"זו לא הייתה ילדה, זו הייתה אמא של מעריצה", מחדד שיר פינטו, היחצן הבלתי נלאה של קירל. "זה היה במעלות־תרשיחא. אני לא אשכח את זה בחיים".
נועה: "יש אמהות הזויות, את לא מבינה".
שיר: "האמא נשכבה על האדמה! והיא נלחמה עם משטרת ישראל שהיא לא תזוז עד שנועה לא תעשה לה תמונה או סרטון".
"חשוב לי לשמור על הכיף שלי ועל מה שאני אוהבת", אומרת קירל, "אבל יש הרבה התלבטות לאן ללכת ואם ללכת. למשל, אני אוהבת ללכת למסעדות, והרבה פעמים מכבדים אותי. יש פשוט את הבודדים שלא דופקים חשבון. אלה שיצלמו אותי כשאני אוכלת. או למשל במחזמר שאני משתתפת בו עכשיו ילד פתח את הדלת של חדר ההלבשה פתאום וביקש להצטלם - ואם פתאום הייתי מתלבשת? אם הייתי בשירותים? זה משהו שנורא קשה לי. הבנתי שלאנשים אין גבולות. זה מלחיץ. מלחיץ. מצד שני זה מאהבה וזה ממקום חיובי. ועדיין קשה לי עם זה".
את אומרת הרבה פעמים "מלחיץ".
"אני חרדתית. וואי, אני מפחדת. הפרסום הגדול קרה בשנה האחרונה. כשהתחלתי לעשות קמפיינים ולהיות בטלוויזיה ולהוציא בושם ומוצרים ולהפוך את זה למותג - ואז נהייתי עוד יותר חרדתית".
מה מלחיץ אותך?
"נגיד אם אנשים פוגשים אותי ובוכים זה מלחיץ אותי. 30 ילדות שבוכות - זה לא נעים! כאילו, למה לבכות? הכל טוב! או נגיד אם יש הרבה ילדים על הוואן אחרי ההופעה. אני מפחדת ממעליות. או מטיפוסים שכתבו לי דברים מיניים באינסטגרם והבהילו אותי, אבל השתדלתי לא להסתכל. מחקתי. זה לא נעים לראות את זה. והמזל היה שההורים שלי היו שם אחרת הייתי מתחרפנת. משתגעת. אי־אפשר. אף ילד לא מספיק חזק".
הראיון המלא - ביום שישי במוסף "7 לילות" ובאפליקציית ידיעות אחרונות
