ספאחיה עשה בית ספר לאוברדוביץ'
היה לקרואטי ניהול משחק מושלם מול פנרבחצ'ה. חילופים נכונים ובזמן, קרדיט לאסים שלו, ניצול המיס-מאצ'ים לטובתו, הבנה מתי שחקן צריך להתרענן והכי חשוב - הוא ידע לתקן את מה שלא עבד בהגנה במשחקים האחרונים והחזיר את הרעב והנחישות לשחקניו. אה כן, וגם החזיר את השמחה להיכל
כמו שאכילס היה גדול גיבורי יוון, כך אוברדוביץ' הוא גדול מאמני היורוליג. כדי לנצח את אכילס היה צריך לפגוע בעקבו. כדי לנצח את הסרבי צריך להביא אותו למשחק מול נבן ספאחיה ומכבי בתל-אביב. חמש פעמים שיחק הקרואטי מול הסרבי ביורוליג וניצח פעמיים. שתיהן בתל אביב.
מעבר לפיקנטריה, מה עבד הפעם? נתוני הפתיחה היו פסימיים: בשלושת המשחקים האחרונים ביורוליג מכבי הייתה הקבוצה ההגנתית הגרועה ביותר, כשהיא סופגת 94 נקודות בממוצע, ואילו אלופת היורוליג הציגה את ההגנה הטובה בליגה, כשהיא סופגת 71 נקודות בלבד! אבל כמו שאמרתי אחרי המשחק מול צסק"א - התואר "קבוצה גדולה" או "קבוצה חזקה" זה רק תואר. מה שחשוב יותר זה המץ'-אפ ואיך המשחק מתפתח. כל קבוצה ביום נתון יכולה לנצח כל קבוצה.
קודם כל, ספאחיה קיצר את הרוטציה. כל 4 הישראלים שיחקו ביחד 10 דקות, חצי מזה של זוסמן במחצית הראשונה. טוב, חייבים לתת משהו לקהל הביתי. שנית, אין לפנרבחצ'ה תשובה לגארדים של מכבי. קול וג'קסון היו פשוט פנטסטיים לעומת וונאמייקר ומוחמד. ספאחיה גם נטש את חלוקת הדקות הכפייתית שלו והשתמש בהם 58 דקות, כלומר, נתן להם יותר זמן ביחד. התוצאה: 39 נק' ו-8 אסיסטים לצמד המכבי מול 21 נק' ו-6 אס' לצמד המקביל. מעבר לסייד הוק שוט המשוגע של קול והשלשה+1 המופלאה של ג'קסון, עשו שני הגארדים הצהובים כרצונם מול קו אחורי איטי של הטורקים. מעבר לכך, יש למכבי גארד יותר גדול ומאסיבי כמו קיין. הוא לא מוביל כדור היטב ולא יודע לייצר לעצמו מצבים, למעט כשהוא מקבל שומר יותר גדול ממנו, ואם הוא מצליח לחתוך לסל במצב כזה אלו נקודות בטוחות. כששלושתם שיחקו ביחד מכבי נראתה כאילו היא מטיילת בפארק בתוך הצבע של פנר.
בנוסף, מכבי התחייבה להגנה. קודם כל היא נצמדה ליריב, מה שהוריד את אחוז הקליעה של פנר לשתיים מ-53 ל-40 ולשלוש מ-41 ל-28. היא נתנה יותר פאולים מהממוצע (24 לעומת 19) וקפצה לחסום יותר מהממוצע (7 מול 4). היא עשתה חילופי שמירה על כל חסימה ועזרה מהצד החלש באופן אוטומטי. וכאן ראוי לציין את המשחק הענק שנתן פרחוסקי. אין סטטיסטיקה שמודדת כמה פעמים הוא יצא למעלה להיי פוסט לעזור לגארדים כשבגופו הוא מהווה חומה מפני חדירה, ומיד רץ אחורה כדי למנוע קבלת כדור מווסלי שנשאר חופשי. את הנקודות שלו וסלי עשה בעיקר על טיוס וכהן. אם יצא לכם לראות את המשחק שוב, שימו לב כמה פעמים הוא בא לעזור. זה אפור, זה מתיש, זה לא במספרים וזה משחק הגנה פשוט הירואי.
וראוי לציין את ספאחיה. למעט עניין קטן של אי ניצול 4 עבירות קבוצתיות של פנר 5 דקות בתוך הרבע השני, היה לו ניהול משחק מושלם. חילופים נכונים ובזמן, קרדיט לאסים שלו, ניצול המיס-מאצ'ים לטובתו, הבנה מתי שחקן צריך להתרענן והכי חשוב - הוא ידע לתקן את מה שלא עבד בהגנה במשחקים האחרונים והחזיר את הרעב והנחישות לשחקניו. אה כן, וגם החזיר את השמחה להיכל.
לפנייה לכתב/ת 
