קסם על ים כינרת: בימים שחונים אלה, כשהכנרת נמצאת בשפל חסר תקדים ונותר להתרפק על זיכרונות וכמויות מים יותר משמעותיות שזרמו בה, ניתן אף לחזור בגעגועים אחורה במנהרת הזמן לימים שבהם שימשה גם כשדה תעופה.
חברת התעופה הבריטית "אימפריאל אירווייז" הפעילה טיסות שנחתו במי הכינרת בשנות ה־30 ותחילת שנות ה־40 של המאה הקודמת, ממש סמוך לחוף. זה החל בשנת 1931, כשהחליטה החברה לחנוך קו תעופה בין שדה התעופה בלונדון להודו ‑ דרך ארץ ישראל. ב־21 באוקטובר נחת לפנות בוקר המטוס הימי הראשון, סמוך לחוף ה"לידו". הנוסעים הועברו מטבריה אל שדה התעופה של צמח ומשם המריאו להודו דרך בגדד.
בשנת 42' לאחר שאחד המטוסים התרסק במי הכינרת בשל סופה עזה, פסקו הנחיתות הימיות באגם. מי שהיה מאחרוני הנוסעים בטיסות אלה כשברח עם הוריו מציפורני הנאצים בצרפת, הוא יואל שר (84), תושב ירושלים, שבגיל 7, נחת במימי הכינרת ומשם עבר עם הוריו, אנטואנט ואברהם לירושלים. לימים שימש ציר בצרפת, כשגריר ראשון של ישראל בפראג, כשגריר באוסטריה ובין השאר כונן את יחסי ישראל עם סין העממית.
"זה היה סיומו של מסע הבריחה, שארך כשמונה חודשים, מפלישת הצבא הגרמני לצרפת, שהוביל אותנו דרך ספרד ופורטוגל, במכונית נהוגה בידי אמי, ולאחר מכן באונייה פורטוגלית סביב אפריקה וכֵּף התקווה הטובה עד למוזמביק", נזכר שר. "המטוסים היו בעלי 4 מנועים, ויכלו לשאת 24 נוסעים ומטען. הם טסו לאט, כ־300 קמ"ש ובגובה נמוך של אלף רגל ונחתו בדרך בכל תחנה ליד מקווה מים. הטיסה ממוזמביק לטבריה ארכה 5 ימים, עם חניות לינה בטנזניה, על אגם ויקטוריה לא רחוק מאנטבה, ועל הנילוס בחרטום ובקהיר".
את יום הנחיתה בכינרת, סמוך למזח ה"לידו", ב־15 בינואר 41', תיאר שר כיום שטוף שמש. יואל, "שגריר במיל'", כפי שמכנה אותו רעייתו, אביבה, מתגורר בירושלים ולו שלושה ילדים, תשעה נכדים ושני נינים. את סיפורו המופלא הוא יספר ב־12 בינואר במסגרת ערב סיפורי טבריה, בהנחייתו של חוקר העיר ומספר סיפוריה, חיים חצב.
