שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    חילופי ההנהלה נתקעו, ואיתם מכבי ת"א

    רוצים מקצוענות? תוציאו חבר'ה, עתודה ניהולית, ושלחו אותם ל-NBA להתמחות באחת הקבוצות הבכירות,. לצערי, המסקנה היא כי זה לא ייעשה בגלל שהרבה יותר קל לנוע בלי שינויים כשהמערכת נראית יציבה ומוכרת

    נתחיל מהסוף. ללא ספק, מכבי תל אביב בכדורסל התנהלה בשנים האחרונות בצורה חסרת אחריות שהובילה לתוצאות רעות מאוד, במה שנראה למתבונן מן הצד כבלגן ניהולי בתוך המערכת. מצד שני, לפחות מהתוצאות שהיא מציגה מתחילת השנה נראה למתבונן מן הצד כאילו ההנהלה דווקא יודעת מה היא עושה. אז בואו נעשה קצת סדר בדברים.

     

    אחת הבעיות הכי גדולות וקריטיות שזיהתה הנהלת מכבי הוותיקה של פדרמן, מזרחי ורקנאטי, היא מעמד העברת המפתחות למכונית הדוהרת. מצד אחד, הם כבר עייפים מניהול פעיל וסיזיפי, הם כבר לא צעירים כמו שהיו בעבר ויש מצידםרצון לקחת צעד אחורה ולהתחיל להעביר את המושכות לידי הדור הבא, בדגש על שי רקנאטי ודני פדרמן. מצד שני, השתלבות הבנים עד כה בהנהלה לא נראית מזהירה, בטח על רקע השנתיים האחרונות והרעות, בהן לקחו חלק יותר משמעותי בניהול השוטף וקבלת ההחלטות בקבוצה. הבעיה הזו משפיעה גם על הניהול השוטף המקצועי ובסופו של דבר על שורת הרווח או במקרה הזה, ההפסד.

     

    מכבי תל אביב (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    מכבי תל אביב(צילום: ראובן שוורץ)

     

    אף אחד לא צריך לטעות ולחשוב שהבעלים המיתולוגיים נמצאים שם כתרומה לקהילה, ומכאן שההנהלה בוחנת את ענייני הקבוצה כמו שבוחנים כל עסק אחר, והטיפול הניהולי צריך לכלול מהלכי ניהול בסיסיים של זיהוי גורמים מעכבים, מסלולי צמיחה, צמצום הפסדים, הקטנת סיכונים וכו'. אין כל ספק שההנהלה מורכבת מאוהדים אמיתיים מן הבית, כאלו שהיו מעורבים ופעילים בקבוצות הספורט השונות של מכבי ושהמועדון חשוב להם באמת, מבפנים, מן הלב.

     

    ביום שבו ההפסד הכלכלי יהיה גבוה מן התמורה שהם מקבלים מפעילות זו באופן עקיף וישיר גם יחד, ואם הם יגיעו למסקנה שלא ניתן לתקן ולחזור למסלול של מאזן חיובי, הם לא יהיו שם. גם אם הבעלים מכניסים היום "יד לכיס" כפי שהצהירו לא פעם ולא פעמיים בשנים האחרונות, זה כנראה משתלם להם בסופו של דבר כלכלית, והם כנראה מצליחים לאזן את מאזן ההפסדים והרווחים האישיים שלהם. בהקשר הזה אסור לשכוח כי לשלושת הבעלים המרכזיים יש עסקים חובקי עולם וערוצי הכנסה נפרדים ומשמעותיים ביותר שיכולים בקלות יתרה לכסות, ברמה האישית, על כל "שליחת יד" לכיס.

     

    אז עכשיו כשברור לנו שההנהלה נמצאת שם באופן פעיל כי זה משתלם לה, גם אם לא באופן ישיר מערוץ הפעילות הזה (למשל, מיצובם במרכז פעילות ספורט עם חשיפה תקשורתית בינ"ל רחבה), השאלה שנותרת היא איך בכל זאת פותרים את סוגיית העברת המפתחות - והתשובה היא שפשוט לא מעבירים כרגע. אחרי הניסיון הכושל של דני פדרמן לחלוש על עמדת המנכ"ל, ליזום מהלכים ולשנות את מערך הניהול והארגון בקבוצה, ניסיון שנמשך שלוש שנים, הוחלט במהלך 2016 "לשחרר את דני מתפקידו לבקשתו בגלל שהוא רצה לפנות לכיוונים אחרים". בפועל, לא נראה שדני התרחק. הוא נצפה בכל פעילות של הקבוצה, מגיע לכל משחק, יושב בשורה הראשונה ומסתחבק עם כל מקבלי ההחלטות למיניהם. אז אולי יש רצון להשאיר אותו במערכת ולנתב אותו לכיוונים אחרים, נניח טיפוח המותג ברמה הבינ"ל וקירוב למשקיעים זרים. בהחלט מתקבל על הדעת ולגיטימי כשאבא שלך הוא אחד משלושת הבעלים החזקים בקבוצה, אבל את הציבור שזעם רק לפני שנה על תוצאות הניהול של דני, קנו בגרוש וחצי עם הודעה בתקשורת"שניקתה" אותו מאחריות על הכישלון "והרחקתו" מן הניהול של הקבוצה.

     

    דני פדרמן. המהלך לא הצליח (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    דני פדרמן. המהלך לא הצליח(צילום: ראובן שוורץ)

     

    בשי רקנאטי, להבדיל אלפי הבדלות, לא דבק רבב בכישלונות המקצועיים בכל הקשור לטיפול התקשורתי, וזה אולי גם יכול להצביע על הבדלי האופי בין שני הבנים. בכל מקרה, בשורה התחתונה יש בעייתיות גדולה ביותר בכל הקשור לעתיד הניהולי של הקבוצה, כאשר הבנים לא הצליחו לנווט את הספינה וההורים נאלצו להתערב, לקחת את ההגה לידיים ולהחזיר עטרה ליושנה. יש שישאלו מה בנוגע למשקיעים האמריקאים שנכנסו לבעלות על הקבוצה בשנים האחרונות, והדיבורים על הכנסת משקיעים נוספים ,והתשובה היא שמדובר בבעלי עניין פאסיביים בלבד שלא לוקחים חלק פעיל בניהול הקבוצה, והם אף נבחרו מלכתחילה ככאלה שלא יתערבו בנעשה באופן פעיל.

     

    השאלה שנשארת פתוחה היא איך בעלי קבוצה כל כך דומיננטיים, שמצהירים חדשות לבקרים כי טובת הקבוצה תמיד לנגד עיניהם ושהם אוהדים מן הבית, מרשים לעצמם להכניס לשותפות בקבוצה שהיא הבייבי שלהם כאלה שאין להם זיקה אמיתית למכביזם. בעיניי זהו מהלך תמוה שעבר איכשהו מתחת לרדאר ולא ברור איך הוא ישפיע, אם בכלל, על העתיד הניהולי של הקבוצה, נניח בכל הקשור לחידוש הליך להכנסת מנכ"ל.

     

    המנה העיקרית היא הניהול המקצועי, בשנים האחרונות ובכלל. אחת מנקודות החוזק הניהוליות של מכבי הייתה תמיד שהבעלים מעורבים לטוב ולרע בקבלת ההחלטות בקבוצה. לטוב יכול להיחשב כשכסף לא בולם הנעת מהלך סביב חלון הזדמנות זמני שצריך לנצל. לרע יכול להיחשב כשלמאמנים לא תמיד יש מונופול מוחלט בקבלת ההחלטות בבנייה והניהול המקצועי השוטף. זה עבד טוב בכל השנים, בין היתר בגלל שהחבר'ה מבינים ספורט ועסקים. מה שקרה בשבע השנים האחרונות זו תולדה של שינויים תפישתיים בעולם העסקים שחילחלו לעולם הכדורסל, הקצב המהיר שהחל לתפוס בכל הקשור למתודולוגיות ניהול מודרניות והניסיון להכניס בעלי מקצוע שהם פשוטו כמשמעו, לא טובים מספיק.

     

    שמעון מזרחי ואודי רקנאטי (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    שמעון מזרחי ואודי רקנאטי(צילום: עוז מועלם)

     

    המערכת מצאה שהיא כבר לא יכולה להסתמך כבעבר על יכולתה המצוינת של ההנהלה הוותיקה של מכבי להתמודד עם מכשולים לאורך הדרך, שכן היא לא מסוגלת להתמודד כראוי עם השינויים בעולם העסקים ולעשות להם אדפטציה לניהול קבוצת הכדורסל. בנוסף, המערכת מצאה עצמה עם הנהלה צעירה ולא מוכשרת שלא מצליחה להטמיע את מתודולגיות הניהול המודרניות שהיא רצתה להנחיל בקבוצה באופן כזה שיוביל להצלחות מקצועיות. השאלה הגדולה שכנראה תישאר להיות תלויה היא מה יקרה כשינסו להניע מחדש מהלך של הכנסת מנכ"ל ונזכיר רק שגם חגי בדש לא הצליח לשרוד יותר ממספר חודשים בודדים בתפקיד.

     

    בנייה מקצועית של קבוצה אינה פשוטה, ואי אפשר לקחת מודל מסוים ולנסות להחיל אותו במקום אחר. צריך לעשות התאמות מקצועיות למגבלות הקיימות, ותמיד קיימות מגבלות, רק צריך לאפיין, להכיר ולהפנים אותן. כפרפראזה ניתן להגיד שלא כל מאמן יכול וצריך לרצות להיות ז'ליקו אוברדוביץ', ובאותה נשימה גם לא נכון להגיד שרק מאמנים במודל של אוברדוביץ' יכולים להצליח מקצועית. יש פה עניין של אופי של אנשים שמתמזג עם יכולתם והבנתם המקצועית וממצב אותם בסופו של דבר כאיש מקצוע נתון שצריך להתאים בסופו של דבר לאנשי מקצוע אחרים. בדיוק כמו שלא ניתן לבנות קבוצה מחמישה מייקל ג'ורדנים וצריך שחקנים משלימים שיתמזגו עם הכוכב הבלתי מעורער, ככה צריך לבנות קבוצה גם ברמה הניהולית מקצועית.

     

    אחד הדברים הברורים הוא שמאמן ריכוזי לא יכול להשתלב עם הנהלה דומיננטית שמתערבת בכל החלטה מקצועית. מצד שני, מאמן דומיננטי שיכול להשפיע ולהתמודד עם ההנהלה ולהחליש את השפעתה, זה סיפור אחר לגמרי. זו הסיבה שאוברדוביץ' כנראה לא יגיע למכבי ופיני גרשון הצליח מקצועית במכבי. כי ז'ליקו לא יכול לדבר "ישראלית" כמו פיני וזה כנראה מה שדרוש מול הנהלה ישראלית דומיננטית. הנהלה ובעלים דומיננטיים זו לא בעיה, זהו מצב נתון, ואם הם מקבלים החלטות הם צריכים לדעת לקחת את המאמן שמתאים להם לעבוד איתו. כנ"ל לגבי מנהל תפעולי, סקאוטים, מנכ"ל וכו'.

     

    פיני גרשון (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    פיני גרשון(צילום: עוז מועלם)

     

    הבחירות שנעשו בשנים האחרונות, או יותר נכון, חוסר הרצון להכיר בטעויות שבמינויים מקצועיים, הם אלו שהובילו את מכבי לשנתיים הגרועות בתולדותיה והם נעשו בחסות ההנהלה הוותיקה. ארז אדלשטיין לא פחות דומיננטי מנבן ספאחיה, זו ההנהלה שהתחלפה בניהול השוטף בקיץ בכל הקשור לבניית הקבוצה. מי שחושב שספאחיה עמד עם פנקס צ'קים בקיץ ובחר את מי שהוא רוצה בלי לתת הסברים ולשנות קווי מחשבה לפי רצונה של ההנהלה הוותיקה, טועה. ניקולה וויצ'יץ' מבין כדורסל, אבל הוא ג'וניור בכל הקשור לניהול קבוצה וג'וניורים טועים לפעמים. תשאלו את עודד קטש מקדנציית האימון הראשונה שלו במכבי ת"א. אז יכול להיות שוויצ'יץ' למד מטעויות שעשה בשנים האחרונות ותיקן במהלך הקיץ. מהלך מבורך שניתן להניח שהוא קשור גם לעובדה שיש חיבור מקצועי ואישי טוב בין וויצ'יץ' לבין ספאחיה.

     

    ניתן להמשיך ולדבר על מערך הסקאוטינג של מכבי, שלא ראינו אותו עושה מהלך אחד עצמאי טוב בשבע השנים האחרונות. 2014 שהביאה אלינו את טייריס רייס, ריקי היקמן וכו' זו השנה של בלאט, ובלאט זו כבר אופרה אחרת, כזו שהביאה ליד אליהו את האפמן, מקדונלד ופארקר. אני לא מצליח לחשוב על כישרון אחד שהביאו למכבי בשנים האחרונות מתוך מערך הסקאוטינג של מכבי שהצליח להשאיר חותם משמעותי בכדורסל האירופי. יש לא מעט שדווקא עברו במכבי והמשיכו לקריירות מצליחות ב-NBA, אז אולי אחרי שבע שנים אפשר לחשוב כבר על החלפת מערך הסקאוטינג שאולי במקרה הטוב, מצוין לאיתור כשרונות אירופים שמתאימים להתברג ב-NBA אבל לא מצליח לאתר כאלה שיתברגו טוב באירופה.

     

    אפשר גם לדבר על מערך השיווק והפרסום של מכבי, שאמנם מצליח למכור מינויים בכל שנה, אבל בכל הקשור לחווית הצפייה בהיכל, אנחנו עדיין תקועים הרחק בעבר. המתקן ישן, המזנונים מתנהלים כמו בימי ההסתדרות, מופעי הרבעים, המחצית ופסקי הזמן נראים כאילו נלקחו ממסיבת סוף שנה של חטיבת ביניים במרכז הארץ. אבל עייפנו כבר מלדבר על תחלואות מקומיות, כי האמת היא שאף אחד לא באמת רוצה להוביל מהלכים אמיצים. וזו תעודת עניות של החברה שלנו, לא רק בספורט, בהכל.

     

    רוצים מקצוענות? תוציאו חבר'ה, עתודה ניהולית, שלחו אותם ל-NBA להתמחות באחת הקבוצות הבכירות, שיביאו משם רעיונות וכלים ויישמו אותם במכבי ת"א כחוד החנית לניהול ומצוינות בספורט. כאלה שיביאו בשורה חדשה ויחזירו את מכבי לזו שמובילה ומחדשת. לצערי, המסקנה היא כי זה לא ייעשה בגלל שהרבה יותר קל לנוע בלי שינויים כשהמערכת נראית יציבה ומוכרת, והפעם הבאה בה מישהו יתרגש תהיה כנראה כשינסו להחליף שוב פעם את ההנהלה. לכו תדעו, אולי הפעם יצליחו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ראובן שורץ
    שמעון מזרחי
    צילום: ראובן שורץ
    מומלצים