חיקוי דהוי בירוק / צהוב סוגר חשבון

בספטמבר האחרון פרצו חגיגות בכרמל אחרי שמכבי חיפה ניצחה 1:3 את האלופה שנותרה בעשרה שחקנים. גורמים במועדון התגאו איך עשה גיא לוזון בית ספר לברק בכר ובחדר ההלבשה נשמעו שוב קולות של אליפות. בצד הירוק התרגזו מאוד אחרי שהועלו בטור הזה, בעקבות המשחק ההוא באצטדיון סמי עופר מול הפועל באר שבע, תזכורות לחגיגות דומות בעקבות ניצחונות דומים שהסתיימו בהמשך בקריסה.

אלכסנדר סטנויוביץ' הלך בדצמבר 2014 הביתה, רנה מולנסטיין החזיק מעט יותר - עד פברואר 2017, וגיא לוזון הלך גם הוא בדצמבר. סיבוב אחרי הנצחון היוקרתי על באר שבע, מכבי חיפה סגרה מעגל רע נוסף. ואיזה מסכנים האוהדים.

עלול לחתום אצל הצהובים? מהרו לפתוח את פנקס הצ'קים. רועי קהת(צילום: עוז מועלם)

הפציעה של מאור בוזגלו ופרס מפעל החיים לנשיא יעקב שחר השכיחו מעט את הכישלון העצום של המועדון המידרדר, שמחפש מחדש את זהותו ולא מוצא. במקום להשתלט על השחקנים הישראלים הטובים באמת, כמו ששחר ידע לעשות פעם, בחיפה מלקטים טאלנטים בלי שום יד מקצועית מכוונת או תוכנית מנומקת, פרט לחשש שאולי הנמסיס הגדולה מכבי תל אביב תרוויח איכשהו.

דוגמאות לא חסרות. עומר דמארי פנוי? יאללה להביא, כדי שמכבי תל אביב לא תיקח. רועי קהת עלול לחזור לזרועות הצהובים? מהרו ופתחו את פנקס הצ'קים. גל אלברמן ועומרי בן הרוש לא קיבלו חוזה חדש במכבי ת"א? קדימה, להעמיס. כתבו בתקשורת שרמי גרשון מבוקש על ידי הגולדהארים? נציע חוזה ארוך טווח, פלוס סרט הקפטן. אלירן עטר התפנה? נחתים, נגלה שהוא לא מתאים לקבוצה ונשחרר בחזרה לקריית שלום. גילי ורמוט מוצע חינם באדיבות ג'ורדי קרויף? לקחת ומיד. שלומי אזולאי בדיל טוב? קלטנו, ברור.

כך הפך המועדון המפואר מכבי חיפה לקולקציה של שחקנים בעלי שם שאיכשהו נקשרים למכבי ת"א או שיחקו בה בעבר, כאלה שאין שום דבר אמיתי המחבר ביניהם לבין האתוס של הירוקים לדורותיהם, מימי ברוך ממן, דרך איל ברקוביץ' ועד יוסי בניון. כמו מכבי ת"א של פעם, בחיפה חוגגים אליפויות אחרי המחזור בשלישי ונזכרים במציאות המדכדכת מהר מאוד, בדרך לקרבות על הפלייאוף העליון. אם בחיפה רוצים לבנות משהו חזק וטוב, כדאי שיחזרו שם למקורות.

רמי גרשון. מכבי חיפה צריכה לחזור למקורות(צילום: גיל נחושתן)

ואגב, אוהדי מכבי חיפה מעולם לא עודדו קבוצות אחרות כמו שהם מעודדים את הפועל באר שבע אחרי משחקים נגד מכבי ת"א. פעם הם עודדו אך ורק את מכבי חיפה. נדמה לי שזה אומר את הכל.

למה הופתעתם מבאר שבע?

זה היה שבוע קשה למאמי הלאומית, למרות שעל המגרש היא כרגיל מנצחת. בזה אחר זה הלמו הפרשנים באוהדים על הקריאות נגד מאור בוזגלו. כרגיל, הבעלים אלונה ברקת חמקה מהביקורות, ולא בצדק. כי אוהדי באר שבע רק יישרו קו עם הבוסית, לא יותר.

כבר נכתב פה לא פעם ולא פעמיים. אלונה ואלי ברקת עשו בבאר שבע מהלך עצום, ראוי לפרסים, והכל מכיסם. אלא שעם המעמד הגבוה מחלחל למעלה לראש נוזל מסוים. מאור בוזגלו למד את זה היטב ביום שני האחרון.

מאור בוזגלו. קיבל בטרנר רק זר פרחים עלוב(צילום: הרצל יוסף)

ארבע שנים היה בוזגלו בבאר שבע שחקן משמעותי, אחד שמגיע בפוקוס למאני טיים ולא פעם החזיק את הקבוצה על גבו. הוא העניק להפועל באר שבע רגעים מרגשים, קסומים. והנה, כשמגיעה הזדמנות לפרידה ראויה, מה מעניקה ברקת לבוזגלו? זר פרחים עלוב בטקס עלוב, רק כדי לצאת לידי חובה. פלא שהאוהדים לא מכבדים? במקום ליצור לפחות תחושה של רצינות וכבוד, להעניק למשל לבוזגלו חולצה ממוסגרת עם המספר, ברקת הפגינה זלזול בטאלנט הכי גדול שלה בשנים האחרונות, והיחס הזה זלג לקהל. אם בארזים נפלה ברקת, מה יגידו אדומי היציעים? יזלזלו באותה מידה.

אז קל מאוד לבוא בטענות לאוהדים, אבל במקרה הזה הם לא הכתובת העיקרית. גם התגובה של ברקת אחרי המשחק הייתה חלבית. "כאב לי מאוד לראות את פציעתו של מאור בוזגלו. אני מצפה להתנהגות ספורטיבית כפי שהורגלנו מהאוהדים שלנו בשנים האחרונות", כתבה. אין כאן אף מילה של גינוי כלפי אותם אוהדים ששאגו "בוזגלו מת". כולנו מצפים להתנהגות ספורטיבית, אז מה? מלים ריקות.

אגב, לבן שהר, שהאריך חוזה השבוע, ידעו בבאר שבע להכין חולצה מתאימה. האליפות השלישית תגיע בקלות, כי באר שבע באמת קבוצה מצוינת (מקלארן יגיע לברך?) - אבל השבוע היא הפסידה הרבה נקודות, כמועדון.

אלונה ברקת. לא השמיעה שום גינוי ברור(צילום: יאיר שגיא)

צל"ש השבוע

ניצחון שישי בשבעת המשחקים האחרונים, תשוקה להתקפה, תקציב קטן, 26 נקודות, קרוב לצמרת הגבוהה. בני יהודה לוהטת ויוסי אבוקסיס הוא הסיבה העיקרית לכך. יש לו את זה.

אביל'ה חסר

לפני שבע שנים הלך לעולמו אבי כהן ז"ל, איש שדור שלם של ילדי הסבנטיז רצה להיות כמוהו. מספר חמש, הליברו הישראלי הראשון, היצוא הראשון לליברפול. מתגעגעים, אביל'ה.