אב תבע: אשתי חטפה את הבן מארה"ב לארץ
ישראלית הגיעה לביקור עם בנה בן השנתיים ומכאן סימסה לבעלה: אני לא חוזרת. האב פנה לבתי המשפט בארץ אבל נדחה פעמיים. מדוע?
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שישראלית שחזרה לארץ מארה"ב עם בנה הפעוט ללא הסכמת האב לא ביצעה חטיפה של הילד. בכך דחו השופטים ערעור שהגיש האב על פסק דין קודם, שלפיו לא מדובר בחטיפה משום שארה"ב לא הייתה מקום המגורים הרגיל של הבן.
בערעור שהגיש למחוזי הוא טען שארה"ב כן הייתה מקום המגורים של הילד – שם נולד. האב התייחס לפן נוסף של פסק הדין, שקבע כי גם אם היה מדובר בחטיפה - הרי שהוא הסכים לה והשלים עמה.
מדובר בזוג צעיר שעבר לארה"ב ב-2014 כדי לנסות את מזלו שם. כשנה לאחר המעבר נולד להם בן, אך בשנה שעברה הם נפרדו. בתחילת 2017 נסעה האישה לישראל עם בנם לאזכרת אביה המנוח, ואף שהבטיחה שיחזרו – בשלב מסוים היא הודיעה לאב במסרון שהחליטה להישאר עם הילד בארץ. במאי הגיש האב תביעה לבית המשפט למשפחה בקריות בגין חטיפה, אולם נדחה בנימוק שהמקרה לא נכנס תחת אמנת האג, משום שארה"ב לא הייתה "מקום המגורים הרגיל של הילד".
דיני משפחה
האב בארה"ב תבע מזונות אף שבתו חיה בארץ
עו"ד הילה בורנשטיין
בני זוג ישראלים נפרדו במהלך ביקור בארץ והאב חזר לחו"ל לבד. מכאן החל הליך משפטי מורכב שבו התנגשו שוב ושוב בתי המשפט משני צדי האוקיינוס
האב שלל קביעה זו. לדבריו, גם אם הייתה תקופה קצרה שבה היה נסער ומבולבל, בסופו של דבר הוא הבהיר לאם כי אינו מאשר לה להישאר בישראל עם הילד. לפיכך הוא ביקש לבטל את פסק הדין הקודם ולהורות על החזרת בנו החטוף לארה"ב.
מנגד טענה האם שהיא ובעלה מעולם לא התייחסו לארה"ב כמקום המגורים הרגיל שלהם, ועובדה שבמשך כל תקופת השהות שם הם הקפידו לשמור על זכויותיהם בארץ.
השיחות שהכריעו
את פסק הדין העיקרי בערעור כתב השופט סארי ג'יוסי, שבניגוד לבית המשפט למשפחה סבר שהמקרה דווקא נכנס לגדר אמנת האג. לטעמו, העובדה שההורים שמרו על זכויותיהם בישראל לא מעידה כשלעצמה שהתכוונו לשוב אליה. כל שהיא מראה הוא שהם ביקשו לשמור לעצמם את האופציה לחזור, כפי שעושים ישראל רבים החיים בחו"ל.
משכך, הוא פנה לבחון אם התקיים כאן אחד החריגים שמאפשר לאם להישאר עם הילד בארץ, ותשובתו הייתה חיובית.
לגבי חריג ההסכמה נקבע כי ההתכתבויות בין בני הזוג מעידות כי עד ינואר 2017 האב כן הסכים שבנו יחזור יחד עם האם לארץ, אולם אז עמדתו השתנתה. השופט ג'יוסי קבע כי אף שהסיבה לשינוי בגישה נגע לרצונו לנהל את הליכי הגירושים בארה"ב, ולא הקרבה לבנו, הוא מוכן להניח כי לא מתקיים כאן החריג.
אבל לגבי חריג ההשלמה המסקנה הייתה שונה. שיחה שקיים האב עם האם, ומשא ומתן ארוך שניהל עם עורכת הדין שלה לאחר שהודיעה על כוונתה להישאר בארץ, הראו כי הוא היה מוכן שתישאר, וחזר בו רק לאחר שלא הגיע להסכמה לגבי תשלומי המזונות. משכך נקבע שהאב השלים עם המעבר ולכן החוק לא מאפשר להורות על החזרת הילד לארה"ב. השופטות עפרה ורבנר ואספרנצה אלון הסכימו עמו.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד עדנה אשכנזי עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
