שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    דרוש עוד טורניר כדורגל אירופי

    בליגה השלישית ישחקו קבוצות שכל מה שהן רוצות זה את התווית "שיחקתי באירופה", קבוצות מליגות חלשות מאוד כמו ישראל, קפריסין, שוודיה ונורווגיה. הרמה של הקבוצות תבוסס בערך על הרמות של בית"ר ירושלים והפועל חיפה כיום

    הכדורגל העולמי סובל מגארבג' טיים. כמו שיש מאני טיים מלא דרמה, אקשן ורמה איכותית יותר מבדרך כלל, יש גם זמנים בהם כל מה שהשחקנים עושים על המגרש זה לנסות לא להיפצע, או ללכת לישון עם טעם טוב. אני לא מאשים את השחקנים חס וחלילה – אף אחד לא נותן את הנשמה שלו כשאין טעם – אני רק אומר שבסיטואציות האלה הכדורגל פשוט משעמם ומיותר, בזבוז של זמן וכסף.

     

    מובן שזה בלתי נמנע וזה אחד החסרונות שבאים עם ספורט, אבל זה לא שאי אפשר לצמצם את הנזק. אני אסביר למה אני מתכוון: במחזורים האחרונים של העונה בליגה, במרכז הטבלה, ישנן מספר לא קטן של קבוצות שאיבדו את הסיכויים להגיע לאירופה או לזכות באליפות, שרדו בליגה או להפך: הבטיחו אליפות או עונה אירופית או ירדו ליגה. מתחילים לחשוב שם על העונה הבאה, ולא מתרכזים במשחקים הבאים. השחקנים החזקים, כל עוד הם לא יכולים לשבור שיא כזה או אחר, משחקים על מנת להימנע מפציעות. המשחקים ברמה נמוכה מאוד וכאמור, מתבזבזים זמן וכסף יקרים.

     

    ברצלונה מול ריאל. גם לה ליגה בגארבג' טיים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    ברצלונה מול ריאל. גם לה ליגה בגארבג' טיים(צילום: רויטרס)

     

    בעיה נוספת שקיימת היא רמה נמוכה בליגות הגדולות באירופה – האלופות והאירופית. קבוצות כמו קרבאך, אולימפיאקוס ואפואל ניקוסיה יוצאות מדי ערב עם תבוסות מהאיטדיונים של הגדולות באירופה. בלי קשר לעונה הנוכחית בה ההגרלה סיפקה לנו כמה מפגשים מטורפים ועטורי איכות, המאני טיים האמיתי, הרגעים להם כל קבוצה וחובב כדורגל חיכו באמת, מתחיל ברבע הגמר בלבד. גם לליגה האירופית מגיעות קבוצות מאלבניה, מקדוניה וישראל שלא מריחות את שמינית הגמר ושוברות שיאי "ההתקפה הכי גרועה בהיסטוריית המפעל" וכדומה.

     

    אז למה לא להוסיף ליגה יבשתית שלישית. כמו שיש את ליגת האלופות, ומתחתיה הליגה האירופית – שתהיה מתחת לליגה האירופית ליגה נוספת שתכלול קבוצות כדורגל מכל רחבי אירופה. בליגת האלופות ישחקו קבוצות מהליגות הטובות באירופה: שש מספרד ומאנגליה, ארבע מגרמניה ואיטליה, שלוש מצרפת ופורטוגל, שתיים מרוסיה ועוד ארבע קבוצות שיכולות לדגדג את ענקיות היבשת, כמו באזל, ניקוסיה וכד'. כמובן שהמספרים לא חייבים להיות קבועים, אבל הרעיון ברור. אם רעיון זה ימומש, הקבוצות הפחות טובות במפעל יהיו ברמה של ויאריאל וארסנל, רומא ולברקוזן או ליון וספורטינג ליסבון, רמה גבוהה יחסית.

     

    בליגה האירופית יופיעו קבוצות המתאימות לרמה: קבוצות כמו סלטיק, אנדרלכט, פיינורד וכד'. לליגה הזו יגיעו הרבה קבוצות מהולנד, בלגיה, רוסיה ושווייץ, בנוסף לקבוצות שקוברות את הליגה שלהן. היות ונכנסות במעגל הזה 48 קבוצות (מספר גבוה), תגענה למפעל השני בחשיבותו באירופה גם קבוצות אמצע טבלה מהליגות הגדולות, כמו ווטפורד, ווסטהאם, סלטה ויגו, לאציו, מנשנגלדבאך וכו'.

     

    בליגה השלישית ישחקו קבוצות שכל מה שהן רוצות זה את התווית "שיחקתי באירופה", קבוצות מליגות חלשות מאוד כמו ישראל, קפריסין, שוודיה ונורווגיה. הרמה של הקבוצות תבוסס בערך על הרמות של בית"ר ירושלים והפועל חיפה כיום, לשם ההשוואה. בליגה ישחקו בתקווה באזור ה-80-70 קבוצות, מספר לא מבוטל. הרעיון הוא הוא מתן במה ואפשרויות נוספות להישגים בשביל קבוצות שגומרות את העונה מוקדם. יתרון נוסף בדבר הוא אמנם יותר שולי אך עדיין שווה לאזכור.

     

    כשתהיינה יותר מ-150 קבוצות באירופה, ממוצע של בערך שלוש בליגה, גם קבוצות קטנות יוכלו לפנטז על הופעה באירופה. אבל כאמור, אני יודע שזה רעיון מופרך שכנראה לא יתממש. האם גם אוהדי פרישטינה, אלופת קוסובו,  יוכלו לחלום בלילות על הופעה באירופה כששחקניהם מחליפים חולצה עם יוסי בניון?

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    וויל יוז, ווטפורד
    צילום: AFP
    מומלצים