סטודנט, הנח את הסמארטפון בצד ולמד
סטודנטים אשר מנצלים את השיעורים לפעילות ברשת פותחים פער לימודי, חווים תסכול ותחושה של חוסר יכולת להצליח, ואז פונים שוב לרשת, שכן שם המענה על הסיפוק, הוא מיידי וניתנת הקלה על תחושת התסכול. מהמעגל הזה קשה לצאת והתוצאות עגומות
הסטודנטים של היום כבר נולדו לעולם רווי מסכים וחיבור מהיר לאינטרנט. הם עושים הכל כאשר בידם הסמארטפון, הם עושים הכל דרך הסמארטפון, הם אפילו יגידו במוצהר "אני לא יכול בלי אינטרנט". אבל יש מקום לעצור ולהבין מהי התמכרות לסמארטפונים ולאינטרנט ומה מחירה.
יש מגוון נימוקים מדוע להיות מחובר לסמארטפון ללא הפסקה, כמו: "הכל" נמצא שם, נוח לשלוח הודעות במקום להתקשר, האינטראקציה מהירה יותר עם הסביבה הקרובה והרחוקה, הוא מספק מידע על לוחות זמנים, לוח בחינות, המצלמה זמינה לתיעוד כל רגע, והכי חשוב - הוא גם השעון המעורר.
על פניו הכל נשמע הגיוני ואף מתבקש. אך ישנו גבול דק בין שימוש בסמארטפון לבין תלות בסמארטפון. אמנם אנו נראים מתוחכמים ומתקדמים בעודנו אוחזים במכשיר המהולל, אך בפועל אצל חלק מן האנשים, נראה כי הוא זה שמחזיק בהם. אצל רבים פעולות פשוטות נראות מורכבות אם הן לא נעשות באמצעות הסמארטפון, והמחשבה על ללכת בלעדיו מעוררת חרדה ממשית.
הפרעה התנהגותית
שימוש יתר באינטרנט, עד התמכרות, מוגדר כהפרעה התנהגותית. מדובר בפעולה החוזרת על עצמה ללא שליטה, בעלת השפעה ישירה על חיי הפרט וסביבתו. יתרה מכך, התנהגות זו מקושרת עם מצבי רוח ואובססיביות. כיוון ששימוש באמצעים דיגיטליים הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, קשה להגדיר שימוש בעייתי ברשת כפונקציה של זמן (כלומר כמה זמן ביום אתה משתמש בסמארטפון או במחשב).
לכן שימוש יתר נבדק על פי קריטריונים אחרים, ביניהם: תגובות במצב של נתק מהאינטרנט, שימוש תכוף אשר עולה על הזמן המתוכנן, עיסוק מחשבתי בנושא השימוש ברשת, תחושה שלילית בעת התנתקות מן הרשת אשר נעלמת עם חזרה לפעילות ברשת ועוד.
כל אלו מראים כי לרשת מקום מרכזי ומכריע בחיי הפרט. אמצעים דיגיטליים מקלים על חיינו, וכל נתק יכול להיחוות כמתסכל עבור כל אחד, בין אם הוא מכור או לא. עם זאת, העדפה ברורה לפעילות באמצעות הרשת על פני פעילויות מהנות מקבילות שאינן כוללות את הגישה לאינטרנט, וכן מצוקה והתנהגות קיצונית במקרה של ניתוק מן הרשת, מעידות על תלות החורגת מהנוחות המובנית המתלווה לשימוש ברשת.
עבור סטודנטים המדרון חלקלק. הם מגיעים לשיעורים משוריינים בסמארטפון ו/או מחשב נייד. מסבירים שנוח יותר לכתוב במחשב מאשר במחברת (למרות שבפועל לצד קובץ ה-WORD פתוחים שלל דפי אינטרנט "פחות אקדמיים"), טוענים שחשוב להם להתעדכן בסמארטפון כי צריכה להגיע הודעה חשובה (בין אינסוף ההודעות המועברות בקבוצות הוואטסאפ). בפועל המסכים מסיטים את תשומת ליבם מהשיעור במהירות רבה, אם לתקשורת עם עמיתיהם, אם לקניות, ואם להתעדכנות במידע. חשוב לציין ששימוש יתר באינטרנט נמצא קשור עם הפרעות קשב וריכוז, הפרעות שינה, ירידה בלימודים, דימוי עצמי נמוך ועוד.
על הסטודנטים להבין שמה שנמצא ברשת בזמן השיעור, ודאי יהיה שם גם במהלך ההפסקה, וגם אם לא, שווה לחשוב מה תרומת הדבר לחייהם והצלחתם. סטודנטים אשר מנצלים את השיעורים לפעילות ברשת פותחים פער לימודי, חווים תסכול ותחושה של חוסר יכולת להצליח, ואז פונים שוב לרשת, שכן שם המענה על הסיפוק, הוא מיידי וניתנת הקלה על תחושת התסכול. מהמעגל הזה קשה לצאת והתוצאות עגומות.
סטודנט יקר, נרשמת ללימודים שהם שלב משמעותי בעיצוב עתידך, שילמת כדי ללמוד ולהתמחות, קיבלת הזדמנות לדיון אינטלקטואלי, פתוח, מעורר חשיבה, עם חוקר ומרצה מומחה בתחומו, שכל כולו מכוון להיות שם בשבילך - שים את הסמארטפון והמחשב בצד. יש לך הרבה מה ללמוד. אין כאן קריאה להתנתק מהאינטרנט, אלא להתחבר לאינטלקטואל, לשיח הבינאישי; להשתמש באינטרנט ובסמארטפון בצורה שמקדמת חשיבה ומחקר - כך הטכנולוגיה תשמש אותנו ולא אנחנו נהיה שבויים שלה.
ד"ר מירן בוניאל-נסים, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית כנרת
לפנייה לכתב/ת 
