שתף קטע נבחר

רוכבים על ההצלחה: הקשר בין מוטוקרוס ללימודים

כמעט 100 ילדים בגילאי 14-8 משתתפים בישראל במרוצי אופנועים מאורגנים, אם על מסלולי המוטוקרוס או בין הסלעים הגדולים של ליגת האנדורו. לצד האימונים המפרכים, הנסיעות הארוכות והטיפול בכלים, יש לספורט גם ערך מוסף לחיים

 


משפחת זרקו נקלעה לספורט המוטורי די במקרה - אפשר לומר שאפילו משעמום. מאותו צורך בסיסי שכל הורה מכיר שצריך להעסיק ילדים. הרקע של משפחת המוטוקרוס הזו מתחיל דווקא מטיסנים. אוהד, האבא של גיל ואור, היה עמוק בתוך התחביב הזה - מה שחייב את המשפחה הצעירה לצאת לשטח בשעות הבוקר המוקדמות לתחרויות ההטסה של אבא. והילדים, כמו ילדים, איבדו עניין די מהר והיה צריך למצוא להם עיסוק.

 

כך הצטרף טרקטורון חשמלי להר הציוד של הטיסנים, אחריו הצטרף גם אופנוע שטח חשמלי טקן לארסנל ואוהד, האבא התקשה לעמוד בקצב של שני הבנים כשהוא רודף אחריהם בשדות עם הטנדר טויוטה שלו. כדי להדביק את הקצב הגיע אופנוע שלישי הביתה - בשביל אוהד - ומשם המשפחה החלה לרכוב.

 

גיל זרקו בפעולה (צילום: פרטי) (צילום: פרטי)
גיל זרקו בפעולה(צילום: פרטי)

 

וזה רק סיפור אחד של שני אחים מכ-80 ילדים, בנים ובנות, אשר רוכבים ומתחרים במוטוקרוס ואנדורו בשנים האחרונות, מאז שהספורט המוטורי הפך להיות חוקי. באיזורי הילדים יש בעקרון שתי קטגוריות: סופר ג'וניורס לילדים מגיל 8 עד 11 וג'וניורס מגיל 11 עד 14 על אופנועים בנפחים של כ-85 סמ"ק.

 

לגיל זרקו, היום בן 14, כארבע שנים של ניסיון במירוצי אנדורו ומוטוקרוס יש סיבה טובה להתרגש. לקראת עונת המירוצים הנוכחית הוא "עולה ליגה" לקטגוריה של הגדולים. שם יעבור מאופנוע 85 סמ"ק לכלי גדול עם 125 סמ"ק - יותר מהירות הרבה יותר כוח ויותר זמן אוויר בקפיצות. האמא נורית מספרת איך כשהוא נפל באחד המירוצים, האבא אוהד הוציא אותו מעולף על הידיים היישר לחדר המיון. לא היו נזקים, אבל התמונה הזו זכורה לה היטב.

 

עולים על אופנועים כבר בגיל 8. בן אלמגור (צילום: גיא אלמגור) (צילום: גיא אלמגור)
עולים על אופנועים כבר בגיל 8. בן אלמגור(צילום: גיא אלמגור)

גיל מחזיק בהישגים רבים, כשבין היתר זכה באליפות ישראל באנדורו, מקום ראשון בליגת XC בגרמניה, לשם הגיע אחרי מחנה אימונים בישראל וגם אליפות ישראל במוטוקרוס בקבוצת הגיל שלו.

 

וזה לא פשוט להגיע לכאלו תוצאות. זה דורש השקעה רבה ומחויבות אדירה לקחת את העניין ברצינות. בשבוע רגיל האחים מתאמנים ברכיבה בין שלושה לחמישה אימונים. מגיעים לשטח מיד עם תום הלימודים, אל מסלול המוטוקרוס בווינגייט ומתאמנים עד שקיעת החמה (לגיל יש "ספורטאי מצטיין" המשחרר אותו מוקדם מבית הספר בחורף). בחזרה בבית, לא נחים, צריך לשטוף את האופנועים, לתדלק, לשמן, לדאוג לכל ציוד הרכיבה ורק אז מגיעים להתכונן למבחנים ולעשות שיעורי בית. תשע בערב שני האחים שפוכים במיטות.

 

אחרי האימון מתחילה העבודה על האופנועים. בן אלמגור (צילום: גיא אלמגור) (צילום: גיא אלמגור)
אחרי האימון מתחילה העבודה על האופנועים. בן אלמגור(צילום: גיא אלמגור)

 

המסגרת המובנית והנוקשה הזו מאד עוזרת לגיל גם בבית הספר. מי שהיה לפי המנהלת שלו ילד בעייתי ותזזיתי התמתן, נרגע והוא הרבה יותר ממוקד ומחויב ללימודים - ואת עודף האנרגיה הוא משחרר על המסלול. גם במישור החברתי גיל זוכה להצלחה, מה שמדרבן אותו עוד יותר גם להצלחות בבית הספר. והצלחה היא דבר שילדים רבים עם הפרעות קשב זקוקים לה כדי להגיע להישגים בלימודים, שאחרת היה מחייב שימוש בתרופות.

 

לסיום, כמה טיפים ישימים יותר ופחות מההורים של שני אחים בנים, שרוכבים מוטוקרוס ואנדורו:

לא לוותר על שום פריט מציוד הבטיחות והמיגון.

לשמור על הפאן והאהבה לתחום.

להתחיל ממשהו צנוע. היו הורים רבים שהשקיעו עשרות אלפים בציוד ואופנוע חדשים ובסוף הילד השתעמם או פחד מהרעש ונסוג.

אם אפשר לגור בבית ליד השטח.

 

הצלחה עוזרת לטפל גם בהפרעות קשב. בן אלמגור (צילום: גיא אלמגור) (צילום: גיא אלמגור)
הצלחה עוזרת לטפל גם בהפרעות קשב. בן אלמגור(צילום: גיא אלמגור)

 

בשיתוף התאחדות הספורט המוטורי בישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיא אלמגור
מוטוקרוס
צילום: גיא אלמגור
מומלצים