שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      הנבחרת המדהימה ביותר בכדורגל העולמי
      במונדיאל הקרוב, התואר של הסינדרלה יוצמד לאיסלנד - הרשו לי להציג את מי שבעיניי היא הסינדרלה בה' הידיעה והסנסציה ברמת הנבחרות הלאומיות – נבחרת אורוגוואי

      בכתבות השונות בכלי התקשורת אשר יופיעו לקראת מונדיאל 2018, נראה שהתואר של הסינדרלה או הסנסציה יוצמד לנבחרת איסלנד. בכל זאת, נבחרת לאומית של מדינה בעלת אוכלוסיה דומה לזו של העיר חיפה, שמגיעה לגביע העולם היוקרתי, וזאת לאחר הופעה היסטורית ומרשימה באליפות אירופה שנתיים קודם לכן. אין כאן דבר כדי להקטין את גודל ההישג של הנבחרת האיסלנדית, אך הרשו לי להציג את מי שבעיניי היא הסינדרלה בה' הידיעה והסנסציה ברמת הנבחרות הלאומיות – נבחרת אורוגוואי.

       

      נתחיל בגודל האוכלוסיה ביחס להישגים. במרשם האוכלוסין הרשמי האחרון של אורוגוואי נרשמו כ-3.5 מיליון איש. לשם השוואה, בפרגוואי 7 מיליון

      איש, בבוליביה 11.5 מיליון, אקוודור 16.5 מיליון, צ'ילה 17.5 מיליון, פרו 32 מיליון, קולומביה 50 מיליון. וכן, ישראל כ-9 מיליון. כמעט פי שלושה ישראלים מאורוגוואים. אז נכון שבאורוגוואי פי 10 תושבים מאשר באיסלנד, אבל אם נתייחס לכמות התארים שהמדינה בעלת האוכלוסייה הקטנטנה הזו זללה, זה פשוט חסר תקדים. אורוגוואי היא אחת משלוש הנבחרות הדרום אמריקאיות שזכו בגביע העולם (לצד האימפריות העצומות ביבשת, ברזיל וארגנטינה), והיא עשתה זאת פעמיים. הפעם הראשונה בגביע העולם הראשון אי פעם, שהתקיים במדינה זו עצמה בשנת 1930, והפעם השנייה ב-1950 בברזיל. נכון שבגביע העולם בשנים אלו הופיעו רק 13 מתחרות אך לא ניתן לבטל את ההישג.

       

      הסלסטה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
      הסלסטה(צילום: AFP)

       

      ברמה היבשתית, הנתונים ממשיכים להדהים. המדינה הזעירה ביחס לשכנותיה זכתה 15 פעמים בקופה אמריקה (11 פעמים לפני שעבר לפורמט הנוכחי ו-4 פעמים לאחר מכן). לשם השוואה, מלבד ברזיל וארגנטינה, פרו, פרגוואי וצ'ילה זכו בסך הכל פעמיים בגביע, בוליביה וקולומביה פעם אחת בלבד. אורוגוואי נמצאת במקום הראשון בעולם כולו במספר התארים היבשתיים הכולל בכל קטגוריות הגיל. נתון פשוט מטורף למדינה בגודל כזה! חוץ מזה, לנבחרת יש גם שתי מדליות זהב אולימפיות בארון התארים. בטבלה סטטיסטית של פיפ"א שמציגה את הישגי הנבחרות השונות לאורך גביעי העולם כולם, אורוגוואי מדורגת כרגע במקום התשיעי, המרשים ביותר. בגודל האוכלוסיה היא מדורגת במקום ה-134 בעולם.

       

      אורוגוואי היא מכונת ייצור שחקנים בלתי מוסברת. נתחיל בסגל הנוכחי אשר יופיע רובו ככולו בגביע העולם הקרוב ברוסיה. השוער המצוין פרננדו מוסלרה מגלאטסראיי מוכר שנים כשוער ברמות הגבוהות. בהגנה ישנם שני בלמיה האדירים של אתלטיקו מדריד, דייגו גודין וחוסה מריה חימנס, מקסי פריירה מפורטו, מרטין קאסרס, סבסטיאן קואטס מספורטינג ליסבון, ריקה ממלאגה, פוסילה ואלבארו פריירה (שני שחקנים עם שנים רבות בפורטו ובאינטר). בקישור וסינו מההרכב של אינטר, בטאנקור בן ה-20 שעבר השנה ליובנטוס מבוקה ג'וניורס וכבר משחק וזוכה להרבה מחמאות, כריסטיאן רודריגס (עם עבר בפריז, פורטוגל ואתלטיקו מדריד), אלבארו גונסאלס מלאציו, גסטון ראמירס הוותיק מסמפדוריה, לקסל מגנואה וכן ולוורדה הצעיר המושאל ללה קורוניה מריאל מדריד.

       

      ובחוד, אולי מלבד הסגל הארגנטינאי אין לאף נבחרת צמד חלוצים כמו קבאני וסוארס. צמד החלוצים בני ה-30 כבשו יחד יותר מ-650 שערים במדי קבוצותיהם ו-89 שערים במדי הנבחרת. אין מאמן בעולם שלא היה משתוקק לשחקן ברמתם. חוץ מהם, הסגל האורוגוואי כולל גם חלוצים כמו סטואני (9 שנים שהוא מבקיע בליגות הבכירות באירופה), אבל הרננדס מהאל, רולאן הכשרוני שמושאל השנה למלאגה מבורדו והצעירים המבטיחים מקסי גומס בן ה-21 מסלטה ויגו (שפתח ושיחק טוב מול בארסה במשחק הגביע האחרון) וגסטון פריירו מפ.ס.וו.

       

      לואיס סוארס (צילום: AFP) (צילום: AFP)
      לואיס סוארס(צילום: AFP)

       

      כיצד ייתכן שמדינה עם אוכלוסיה של קצת יותר משליש ישראל מנפקת כל כך הרבה שחקנים ברמות הגבוהות ביותר? וגם אם נשווה שוב לאיסלנד, אפילו בהנחה שחלקכם הייתם מזהים ברחוב את ביארנסון, גודמונדסון, סיגורדסון או פינבוגאסון, מעבר על הסגל של איסלנד מראה שאין להם אפילו כוכב אחד ברמה העולמית והרבה משחקני הסגל מגיעים מקבוצות סקנדינביות לא מוכרות ובלתי ניתנות להגייה. ולמה בישראל אין פי 3 כישרונות אפילו לא אשאל.

       

      אוהדי הכדורגל הוותיקים יותר יודעים שאיכות השחקנים האורוגוואים אינה יוצאת דופן לעומת דורות קודמים. שחקנים כמו פורלאן, רקובה, פאולו מונטרו, אנסו פרנצ'סקולי (אשר על שמו קרא זידאן לבנו), פביאן אוניל, רובן סוסה ולוגאנו קדמו לדור הנוכחי ושיחקו במועדוני הפאר באירופה ובתקופת פרה חוק בוסמן בה הייתה הגבלת זרים משמעותית. לחלק מאוהדי הכדורגל בישראל מוכר שחקן נוסף מתקופה זו, אשר שיחק במכבי חיפה אך לא תקע שם יתד, אדגרדן אדינולפי. ואם מדברים על דורות קודמים, אז עבור האורוגוואים השחקנים הגדולים ביותר היו של דור הזהב בין שנות -30 ל-50. הגדול מכולם הוא סקיאפינו, והזקנים מזכירים שמות כמו סקארונה, נסאזי, פטרונה, מז'ורקייביץ', מיגז וחוליו מונטרו, אביו של פאולו מונטרו המצוין ששיחק שנים רבות ביובנטוס. הנתונים ברורים ומדהימים, ונותרת לה השאלה, איך זה קורה?

       

      כמובן שיהיה זה יהיר מצידי לנסות לנתח כרגע את הסיבות כולן, אך בשנים 2014-15 גרתי באורוגוואי וחלק מהרשמים האישיים שלי יכולים לשפוך אור על מספר נקודות מעניינות.

       

      • תשוקה לכדורגל. ידוע שבמדינות רבות התשוקה לכדורגל עזה ובמדינות דרום אמריקאיות באופן מיוחד. מניסיוני האישי, התשוקה לכדורגל באורוגוואי היא עזה אף מזו של ברזיל. בברזיל תמיד יהיו זיקוקים בכיכרות בכל משחק נבחרת וכמעט כל המדינה צופה, אבל באורוגוואי כל המדינה צופה בזמן משחק. אין כמעט איש ברחובות. ולא רק בזמן משחק של אורוגוואי. זכורה לי שיחה באוטובוס בין זקן מקומי לנערה בזמן מונדיאל 2014, בה הם דיסקסו על משחקים של נבחרות זוטרות בשלב הבתים יום קודם לכן, כאילו היו פרשנים. הם אוהבים את המשחק.

       

      גודין מציג לחימה ללא פשרות (צילום: AP) (צילום: AP)
      גודין מציג לחימה ללא פשרות(צילום: AP)

       

      • מוסר עבודה. בכדי לא להעליב יותר מדי את המדינות השכנות אציג זאת כך. העם האורוגוואי פחות שמח משכניו, או יותר רציני. כנראה זה קשור לתנאים ההיסטוריים, הגיאוגרפיים, האקלים ועוד. כסיבה או כתוצאה של זה, מוסר העבודה שלהם פשוט יוצא דופן. זה עם של אנשים חרוצים שכמעט כולם יודעים לבנות בית (גם גברים וגם נשים), ולכמעט כולם שורשים בעבודת כפיים בשדה או בסירות הדיג בים הסוער. את האופי האורוגוואי ניתן לראות באופן מובהק כמעט בכל שחקני נבחרת אורוגוואי לדורותיה.

       

      • אתוס וגאווה. מעניין לדעת מה היה קורה לו אורוגוואי לא הייתה מארחת את גביע העולם הראשון. האם הייתה זוכה בו? האם הייתה זוכה בעקבותיו גם בגביע השני שלה? אורוגוואי בעצם נכנסה ישירות אל מועדון נבחרות העל. ומאז האורוגוואים רואים אותה ככה. קשה להסביר, אך עבור הרבה מהאורוגוואים הנבחרת הלאומית שלהם, ה"סלסטה" (התכולה), היא היא מקור גאוותם הגדולה. כמעט בכל נאום נשיאותי חשוב באורוגוואי המציג את הדברים החשובים במדינה ובהיסטוריה תוזכר הנבחרת הלאומית. אנקדוטה נוספת הזכורה לי מגביע העולם הקודם בו שהיתי באורוגוואי, היא מסיבת העיתונאים לאחר ההרחקה של לואיס סוארס בשל מקרה הנשיכה המפורסם, בה דיבר הקפטן לוגאנו. באותו הזמן הייתי בסופרמרקט וכל הסופר, עובדים כלקוחות, עצרו מכל תעסוקה ותנועה שהיא והקשיבו בשקיקה לדברי הקפטן, שדיבר על קיפוח ועל הקרבה. עד היום אני בטוח שרבים האורוגוואים שבטוחים שסוארס לא נשך ושהכל היה קונספירציה. המונים!

       

      ולסיום, מה יהיה ברוסיה? אז ככה, את שלב הבתים אורוגוואי אמורה לעבור ללא קושי. היא בבית 1 עם המארחת רוסיה (המדורגת נמוך מכל הנבחרות בראשות הבתים), מצרים וערב הסעודית. אורוגוואי היא הנבחרת הבכירה בבית בעצם. הבעיה של אורוגוואי היא שבמידה שהיא אכן תעלה, המשך דרכה יהיה קשה מאוד. שמינית גמר מול פורטוגל או ספרד ואז צרפת או ארגנטינה כנראה ברבע. לא פשוט, ועדיין, הסתכלו שוב על השחקנים בסגל ותיזכרו שהכל יכול לקרות. ברחובות אורוגוואי ימשיכו להאמין. ויקוו למפגש מול איסלנד.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "הנבחרת המדהימה ביותר בכדורגל העולמי"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים