"לא ניתן לקומץ גזענים לנצח": עוויד ובשארה מגיבות לגילויי השנאה
"אנשים חושבים שבגלל שיש לי כיסוי ראש אני מטומטמת. הם אומללים. הרוב הישראלי שפוי, תומך ומדהים", אומרת משתתפת "מאסטר שף" נאדיה עוויד על התגובות האלימות להשתתפותה בתוכנית, ומספרת על קשריה הטובים עם שכניה מצביעי בנט, ועל חייל צה"ל שהיה אוכל וישן בביתה. גם מתמודדת נוספת בתוכנית, מוזנא בשארה, לא מתרגשת מהטוקבקיסטים: "לא לוקחת ללב", היא אומרת, "זו תופעה שצריך לטפל בה"
"עצוב לי שמדינת ישראל, שעברה את מה שעברה בשואה, ממשיכה להתנהג למיעוטים באותה הצורה. למה מלינים על היטלר? הם לא יותר טובים ממנו" - את הדברים הקשים הללו אומרת מתמודדת הריאליטי "מאסטר שף" נאדיה עוויד בעקבות תגובות שהיא מקבלת בשבועות האחרונים בנוגע להשתתפותה בתוכנית.
עוויד בת ה-54, עורכת דין, אימא לארבעה ילדים, מתגוררת בפסגת זאב ומגדירה את עצמה פלסטינית-ישראלית. "יש כאן מיעוט גזעני שיש לו סטיגמה - 'איך ערבייה יכולה להיות עורכת דין?'" היא מדגימה חלק מהדברים שהיא שומעת מהצופים. "אומרים לי, 'תגידי תודה שאת חיה פה', 'לכי לרמאללה', 'יש לך סמרטוטים על הראש'. אני גאה ב'סמרטוטים' שיש לי על הראש".
אם היית יודעת שאלה יהיו התגובות שתקבלי, עדיין היית משתתפת ב"מאסטר שף"?
"בטח, איזו שאלה. אני בעד דו-קיום, והמיעוט הגזעני הזה לא יפחיד אותי. אני ומוזנא נשים חזקות. החברים שלי ב'מאסטר שף' אומרים לי: 'עצוב לנו על מה שכותבים עלייך'. אנשים חושבים שבגלל שיש לי כיסוי ראש אני מטומטמת. זה לא מפריע לי. אני חושבת שהאנשים שכותבים עליי את הדברים האלה הם אומללים. זאת בושה לאנושות שיש אנשים כאלה. הרוב הישראלי הוא שפוי ותומך ומדהים, ועובדה שכל השכנים שלי בפסגת זאב עם כיפות סרוגות, מצביעי בנט, ואנחנו חיים בשלווה ומשפחתיות. הרבה שואלים אותי אם אני לא מפחדת לצאת מהבית עם כיסוי ראש באזור דתי. אנחנו חיים כמו משפחה - למה שאפחד?"
בעקבות פוסט שפורסם אתמול (א') ברשתות החברתיות שוב עלה שמה של עוויד בהקשרים פוליטיים, ומלבדו גם שמה של המתמודדת מוזנא בשארה. נכתב שם כי השתיים סופגות תגובות קשות בגלל השתתפותן בתוכנית. בשארה, רופאת שיניים בת 38 ואימא לשתי בנות, חווה את הדברים בצורה דומה לעוויד. "אני לא לוקחת ללב", היא אומרת. "זו תופעה שצריך לטפל בה. הטובקבקים שמתייחסים לאנשים רק בגלל הלאום, הדת או המין שלהם הם מגעילים. אני לא מצטערת שהלכתי ל'מאסטר שף'. אלה קומץ של עשבים שוטים. לא אתן לקומץ גזענים לנצח אותי. בתוכנית לא הרגשתי שום אפליה".
עוויד בכלל מעידה על עצמה שהיא לא מתעניינת בפוליטיקה - אפילו בבחירות לכנסת היא לא מצביעה. "אני אישה של דו-קיום. לא מעניין אותי אם מישהו הוא יהודי, דרוזי או מוסלמי", היא אומרת. "שתבין כמה שאני לא שופטת אדם לפי מה שהוא אלא לפי מי שהוא - גם על חברי הכנסת הערבים אני כועסת. הם לא מייצגים אותנו ולא דואגים לנו. מדינת ישראל היא מדינה פלורליסטית ובמקום שתהווה דוגמה לכל העולם ובמיוחד במזרח התיכון הבוער, תוביל מהלך שיאפשר להכיל את האחר ולדבר על שלום ושוויון זכויות, מתעסקים בדברים שוליים.
"הפלסטינים והיהודים הם עובדה קיימת. אף אחד לא יזרוק את השני לים. אני באתי לתוכנית בישול. לא מעניינת אותי הפוליטיקה. אני חיה פה, עובדת פה, למדתי פה ואני רוצה שיהיה טוב לכולם".
אם טלוויזיה מחו"ל הייתה מגיעה לראיין אותך - מה היית מספרת על המדינה?
"הייתי אומרת שיש פה שני עמים - שהרוב הוא שפוי ורוצה לחיות יחד. הקומץ הקיצוני משני הצדדים - גם הערבי וגם היהודי - לא יוביל את הרוב השפוי לתהום. אני חושבת שיש מקום לחיות פה ביחד, ועובדה שאנחנו חיים יחד ואחד מקבל את השני. גם את השוני מקבלים. אנחנו אנשים דתיים. לבת שלי יש חברים גייז וקיבלתי אותם הביתה כשההורים שלהם לא הסכימו לקבל אותם. היה חייל צה"ל הומו שההורים שלו לא קיבלו אותו והוא בא אליי הביתה בסופי שבוע. הוא ישן אצלי, היה אוכל אצלי והייתי מכבסת לו. משפחה מרוקאית גרה אצלי במשך שנתיים. ומה החברים שלהם אמרו להם? במקום להגיד תודה הם אמרו: 'איך אתם גרים אצל ערבים?' מצד שני אני יכולה להגיד שמאז פרסום הפוסט אתמול בפייסבוק התגובות מחממות את הלב ומראות שאפשר גם אחרת".
מתי את מרגישה שהגזענות באה לידי ביטוי? אחרי פיגועים היא צוברת תאוצה?
"מי שגזען יישאר גזען, ולא קשור לאירוע. כמו יהודים גם אני מפחדת שהילדים שלי ילכו לבית ספר ויהיה שם פיגוע. פעמיים הייתי ליד פיגוע. אני לא דוגלת באלימות - אני דוגלת במחאה בצורה שמכבדת אותך כבן אדם. כשאני עוברת במחסומים התחושה מקוממת".
מה זה אומר?
"ביום שישי האחרון הייתי בצפון ועברתי דרך יריחו. השכן היהודי שלי ביקש תרד וקניתי לו שתי שקיות. חצי שעה תחקרו אותי במחסום וכבר התחלתי לשקר להם. למה צריך לעשות את זה?"
אבל את מבינה שאת עם שתי שקיות תרד, אבל היו פעמים שנשים פלסטיניות עשו פיגועים. לכן שומרים על אמצעי בטיחות.
"נו, באמת, רואים שאישה עוברת במחסום עם רכב ישראלי, ואני אומרת לו מאיפה אני. הוא יכול לבדוק במחשבים. לא צריך להיות אטום ולתת לך להתייבש. יש דברים מזעזעים. שוב - אני לא אומרת שהכול ככה. יש גם דברים טובים".
את חושבת שיהודי יכול היה להתקבל לתוכנית ריאליטי בעזה?
"בטח שלא היו לוקחים יהודי בעזה - אבל מה יש לי בעזה? אני פלסטינית וגאה בזהות שלי, אבל אני גם ישראלית. מה אתה חושב, שאותנו הערבים-ישראלים
מקבלים בשטחים? בטוח לא. ערביי ישראל אוכלים אותה משני הצדדים - בשביל היהודים אנחנו ערבים ובשביל הפלסטינים אנחנו יהודים. כשקניתי בית בשיח ג'ראח, הבעלים התנגדו ואמרו שאני קונה בשביל מתנחלים. מישהו אמר לי: 'את יהודייה. לא מגיע לך לקנות את הבית הזה'. אני חווה בעיות משני הצדדים".
